ירושלמי שבת א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק א · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף א עמוד א[עריכה]

מתניתין משנה יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ באי זה צד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהן פטורין פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהן פטורין:

גמרא מהו שתים שהן ארבע שתים לחיוב ושתים לפטור. או ארבע לחיוב וארבע לפטור. נישמעינה מן הדא שבועות שתים שהן ארבע. א"ר בא תמן כולהון לחיוב. ברם הכא חיוב ופטור אתינן מיתני. הדא אמרה ארבע לחיוב וארבע לפטור.


דף א עמוד ב[עריכה]

אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן שבועות שתים שהן ארבע לא לחיוב. ודכוותה יציאות השבת שתים שהן ארבע לחיוב. והא תני דלתות ההיכל שנים שהן ארבע אית לך למימר לא לחיוב ולא לפטור. ניתני שנים עשר פטור. לא אתינן מיתני אלא פטור שהוא כנגד חיוב. אמר ר' חייה בר אבא מהו ההן פטור דתנינן הכא מותר. אמר רבי יוסי עני ועשיר אחד הן ומנו אותן חכמים שנים. הכנסה והוצאה אחד הן ומנו אותן חכמים שנים. יציאות השבת אין הכנסה בכלל. המוציא מרשות לרשות אין המכניס בכלל. נישמעינה מן הדא דמר ר' יסא בשם ר' יוחנן הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב. מניין שהוצאה קרוייה מלאכה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן שמע להן מן הדא (שמות לו) ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת קודש ויכלא העם מהביא. נמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגיזברים. ר' חזקיה בשם ר' אילא אפילו הכנסה את שמע מינה. כשם שנמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגזברין כך נמנעו הגיזברין מלקבל מידן ולהכניס ללישכה. ר' חזקיה בשם ר' אחא שמע כולהן מן הדין קרייא (ירמיהו יז) לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת. הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב.


דף ב עמוד א[עריכה]

מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסה. דתני הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב. בשני העלמות פטור. רבי יוסי אמר בעלם אחד ברשות א' חייב. בעלם אחד בשתי רשויות או בשתי העלימות ברשות א' פטור. וקשיין אילו הוצאה והוצאה אינן מצטרפות כר' יוסה. לא כ"ש הכנסה והוצאה. הוי מה דמר ר' יוחנן דלא כר' יוסי. אמר ר' אילא לא סוף דבר שני פתחים פתוחים לשתי פלטיות. אלא אפי' פתוחין לפלטיא אחת. אוף ר' יוסי מודה דר"י מדמי רשויות להעלימות לחיוב. כמה דר"י מדמי רשויות להעלימות לפטור. כך מדמה רשויות להעלימות לחיוב. שאם הוציא כגרוגרת בפתח זה וכגרוגרת בפתח זה בעלם אחד שמא אינו חייב שתים. אמר ר' יודן ר' יוסי מדמי רשויות לאכילת פרסיים. שאם אכל חצי זית בתוך כדי אכילת פרס הזה שמא אינו פטור. אכל כמה זיתים בכמה פרסיים בעלם א' אינו חייב אלא אחת. רבנן דקיסרין אמרין עד דאת מדמה לה לחלבים דמינה לשבת. שאם ארג חוט א' בתוך בגד זה וחוט א' בתוך בגד זה שמא אינו פטור. ארג כמה חוטין בכמה בגדים בעלם אחד אינו חייב אלא אחת. ר' יוסי בשם רבי יוחנן המוציא אינו חייב עד שיניח. רבי יעקב בר אדא בשם ר' יוחנן עד שיטול ועד שיניח. ר' זעירא בעי עד שיטול על מנת להניח. נטל לאכול ונמלך להניח לא הוה חייב.


דף ב עמוד ב[עריכה]

מה דמר ר' יוחנן דלא כר"י. דתני הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת אם הניחה בתוך ד' אמות לראשונה חייב ואם לאו פטור. רי"א אם העבירו דרך עליה חייב ואם לאו פטור. ר"י עביד המהלך כמניח. כמה דר"י עביד המהלך כמניח לחיוב כך הוא עביד המהלך כמניח לפטור. כיון שהוציאו נעשה כמו שהניחה שם. ויהא פטור תיפתר שהיתה נתונה בתוך ארבע אמות. כהדא דתני ואם לאו פטור. אמר רבא בר בריה דרב פפי תיפתר שהיה הפתח רחב חמשה אמות והוציא אחת לכאן ואחת לכאן. והרי לא הוציא את השניה בתוך ד' אמות לראשונה. תמן תנינן רבי מאיר אומר אם היתה שבת והוציאו. אמרו לו אינו השם שזה חייב משום מהלך וזה חייב משום מניח. מנו אמרו לו ר"י מחלפי שיטתיה דר"י תמן לא עביד המהלך כמניח. וכא עביד המהלך כמניח. א"ר יודן תיפתר שהיה מוטל על האסקופה מקצתו בפנים ופיו לחוץ ופשט ידו ונטלה ואכלה. והרי לא הילך. א"ר ינאי


דף ג עמוד א[עריכה]

בלע חצי זית והקיאו וחזר ובלע חייב. הכניס חצי גרוגרת וחזר והוציאו פטור. מה בינה לבין קדמייתא. תמן נהנה חיכו בכזית. ברם הכא לא נתעסק בכגרוגרת שלימה. א"ר יוסי פעמים שהוא מתעסק בגרוגרת שלימה והוא פטור. היך עבידא הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת ולא הספיק להניחה עד שנשרפה הראשונה. והרי נתעסק בגרוגרת שלימה והוא פטור. בגין מדמייתה לחלבין והוא עביד כן. אמר רבי יוחנן המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דרך כרמלית חייב מן המוציא לאחריו. מן הדא המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור. לאחריו ובא לו לפניו חייב. ואפשר שלא יעשה בינו לבין הכותל כרמלית. אמר רבי יוסי תיפתר שהיו פניו הפוכות לכותל ומשואו לאחריו ובכך יצא משואו תחילה. ר' חייה בר אבא בעא קומי רבי מנא וזו לא דרך הוצאה היא. אמר ליה שכן כתפייא אומנא עבדין כן. ויידא אמרה דא דמר רבי אחא רבי מיישא בשם רבי יוחנן המוציא אוכלים ונתנן על אסקופה


דף ג עמוד ב[עריכה]

והא אסקופה לאו כרמלית היא. ובאיש לרבי יוסי דלא אמרה מן גרמיה. רב הונא בשם רב הכל מודין בזורק שהוא חייב. דברי הכל הוא שאין אויר כרמלית כממשה. ומה פליגין במוציא בן עזאי פוטר. וחכמים מחייבין. בן עזאי עבד המהלך כמניח. ורבנין לא עבדי מהלך כמניח. רב חסדא שאל לרב הונא על דעתיה דבן עזאי אין אדם מתחייב בתוך ד' אמות לעולם. מכיון שהוציאן נעשה כמו שהניחה על כל אמה ואמה. ויהא פטור. רב יהודה בשם רב הכל מודין במוציא שהוא פטור. דברי הכל הוא שמהלך כמניח. ומה פליגין בזורק בן עזאי פוטר. וחכמים מחייבין. בן עזאי עבד אויר כרמלית כממשה. ורבנין לא עבדין אויר כרמלית כממשה. מתניתא מסייעא לדין ומתני' מסייעא לדין. מתני' מסייעא לרב הונא היה עומד ברשות הרבים וזרק לדיר או לסהר דרך כרמלית חייב. ואם הוציא פטור. מתני' מסייעא לרב יהודה. המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתן בבת אחת. הא אם עשה מלאכתן בבת אחת חייב. בן עזאי אומר אפילו עשה מלאכתן בבת אחת פטור. והא תנינן רבי מאיר אומר אם היתה שבת והוציאו ואמרו לו אינו השם שזה חייב משום מהלך וזה חייב משום מניח. על דעתיה דרב הונא דלא כבן עזאי. על דעתיה דרב יהודה דלא כבן עזאי ודלא כרבנן. א"ר חיננא מנו אמר לו חכמים שהן כשיטת בן עזאי. ר' יוחנן בעי היה עומד בר"ה וזרק וקידם וקלטה מהו. ולאו מתני' היא קלטה אחר קלטה כלב או שנשרפה פטור. ר' שמואל בשם ר' זעירא בחוטף כן הא אם קלט חייב. מה בין נחה לארץ לנחה לתוך ידו.


דף ד עמוד א[עריכה]

תמן למה הוא חייב. תמן הוא זרק ואחר קיבל. ברם הכא הוא זרק הוא קיבל. ותהא פשיטא ליה שהוא פטור. אילו זרק בימין והוציא וקלט בשמאל שמא אינו חייב מן הדין פיו. ופיו לאו כאחר הוא. וכא שמאלו כאחר הוא. א"ר יודן פשיטא ליה לר' יוחנן שזרק בימין וקלט בשמאל שהוא חייב. ומה צריכה ליה בזורק בימין וקלט בימין. רבנן דקיסרין ר' שמי בשם ר' אחא אפילו זרק בימין וקלט בשמאל צריכה לה חייב. אין תימר פיו. ופיו כיון שאוכלה כאחר הוא. ברם הכא ידו כאחר הוא. ר' מנא בעי מעתה הוציא כגרוגרת בשתי ידיו יהא פטור משום שנים שעשו מלאכה אחת. א"ל ר' חייא בר אדא ודא הוא בעשותה. ולא כן תני יחיד שעשאה חייב. שנים ג' שעשו פטורין. א"ר יוחנן היה עומד בר"ה וקלט גשמים מאויר מחיצות והוציא חייב. רבי בון בר חייה בשם ר' זעירא בחוטף כן הא אם קלט פטור. מה בין נתן לו אחר מה בין נתנו לו שמים. אתייא כר'. דר' עבד אויר מחיצות כממשה. היה עומד בפנים וידו מלאה פירות. פשוטה לחוץ וקדש עליו היום אסור להחזירה. ר' אחא בשם ר' בא כמאן דמר אסור להשתמש באויר עשרה. אית תניי תני מותר. הוין בעיי מימר מאן דמר מותר בשיש שם רוחב ד'. ומאן דמר אסור בשאין שם רוחב ד'. אמר רבי יוסי בי רבי בין זה ובין זה כמאן דמר אסור להשתמש באויר עשרה. מיי כדון מאן דמר אסור למטה מעשרה. ומאן דמר מותר למעלה מעשרה: העני חייב ובעל הבית פטור. רב יהודה בשם שמואל והוא


דף ד עמוד ב[עריכה]

שתהא ידו של עני בתוך עשרה לקרקע. א"ר זעירא ברחוק מן הכותל ד'. אבל אם אינו רחוק מן הכותל ארבעה כרמלית הוא. ר' לעזר בשם ר"ש כרסנה כשהיו פניו הפוכות לפלטיא. אבל אם היו פניו הפוכות לכותל כרמלית היא. רבי חסדא בשם אשי קנה נעוץ בר"ה גבוה' עשרה טפחים המשתמש מתוכו לרה"ר ומרשות רבים לתוכו חייב. רב אמר תרכוס שהוא עומד בר"ה גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה המשתמש מתוכו לרה"ר ומרה"ר לתוכו חייב. תני ר' הושעיה מנורה שהיא עומדת בר"ה גובהה עשרה ופירחה ארבעה המשתמש מתוכה לר"ה ומר"ה לתוכה חייב. אמר ר' מנא לא סוף דבר מנורה. אלא אפילו קנה בר"ה גבוהה י' טפחים וטבלה נתונה בראשו המשתמש מתוכו לר"ה ומר"ה לתוכו חייב. מנין למעלה מי' שהיא רשות אחרת. ר' אבהו בשם רשב"ל (שמות כה) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים. וכתיב (שמות כא) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. מה דיבור שנאמר להלן רשות אחרת. אף דיבור שנאמר כאן רשות אחרת. וארון לא תשע טפחים הוא. דבית ר' ינאי אמרו בכפורת טפח. ר' זעירא בעי מניין לכפורת שהוא טפח. תנא ר' חנניה בר שמואל כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מדת ארכו ורוחבו ונתנה שיעור קומתן. חוץ מן הכפורת שנתנה התורה מדת ארכה ורחבה ולא נתנה שיעור קומתה. תלמידנה מכלי קטן שבמקדש. (שמות כה) ועשית לו מסגרת טפח סביב. מה כאן טפח אף כאן טפח. או אינו אלא ועשית זר זהב למסגרתו סביב. מה כאן כל שהוא אף כאן כל שהוא. מאי כדון. ר"א בר יעקב אומר (ויקרא י) פני ואין פני פחות מטפח. ר' יוסי בעי אילו מגדל שהיה עומד בתוך הבית גבוהה כמה שמא אינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומן הבית לתוכו. אלא בשעה שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין. ניחא כמ"ד באמת ששה.


דף ה עמוד א[עריכה]

ברם כמ"ד באמת חמשה. וארון לאו שבעה טפחים ומחצה הוא. ר' יעקב בר אחא אמר דבית ר' ינאי ור"ש בן יהוצדק חד יליף לה מן ארון. וחורנה יליף לה מן עגלות. מסתברא דבית ר' ינאי ילפין לה מן ארון. דבית ר' ינאי אמרין וכפורת טפח. ר"ש בן יהוצדק יליף לה מן עגלות. ר' זעירא בעי מניין לעגלות שהן גבוהות עשרה. א"ר יוסה ואפי' תאמר גבוה עשרה. ולא כן תני ר' נחמיה צב כמין קמרסטא היו. אילו חור בר"ה גבוהה י' ורחב ד' שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לר"ה ומרשות הרבים לתוכו. אלא בשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו טרוטות היו: שניהן פטורין. רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה רבנן בשם ר' יוחנן משום שנים שעשו מלאכה אחת. רב שאל לרבי. נתן לו אחר חבילה על כתיפו ושכח והוציאה במחזורה תניינא. א"ל חייב שאינה דומה לאותה. סבר רבי כיון שעקר את רגליו כמו שעקר את החפץ. על דעתיה דרבי היה עומד בר"ה וזרק וקידם וקלטה לרה"י מהו. ולא רבי הוא דרבי עביד אויר מחיצות כממשן. לא צורכה דלא היה עומד בר"ה וזרק וקידם וקלטה לר"ה מהו. אשכח תני רבי פוטר עד שעה שתנוח. א"ר אבין רבי ובין עזאי ורבי עקיבה שלשתן אמרו דבר א'. רבי עבד אויר מחיצות כממשן. בן עזאי עביד אויר כרמלית כממשה. רבי עקיבה עביד אויר רשות הרבים כממשה. ארבע רשויות לשבת. רשות היחיד. רה"ר. וכרמלית. ומבואות שאינן מפולשין. ואיזהו רה"י. חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבע. וגדר שהוא גבוה עשרה ורחב ארבע זו היא רשות היחיד גמורה. ואי זהו רשות הרבים גמורה. איסטרטייא ופלטיא ומדבר ומבואות המפולשין. אין מוציאין מרה"י לרה"ר ולא מכניסין מרשות הרבים לרשות היחיד. ואם הוציא או הכניס שוגג חייב חטאת. מזיד


דף ה עמוד ב[עריכה]

חייב כרת ונסקל אחד המוציא ואחד המכניס אחד המושיט ואחד הזורק. ים ובקעה ואיסטווה ואסקופה וכרמלית אינן לא רשות הרבים ולא רשות היחיד. ואין נושאין ונותנין בהן. ואם נשא ונתן בהן פטור. אמר רב יוסף אף אנן תנינן כולהן. ים דתנינן תמן הזורק בים ארבע אמות פטור. לא סוף דבר ד' אמות בים אלא אפי' זורק בכל הים פטור. שכל הים נקרא כרמלית. בקעה דתנינן הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה. ובימות הגשמים רשות הרבים לכאן ולכאן. אם אומר את רשות היחיד לכאן ולכאן לא תהא טעונה הקפה כלי בהמה. דתנינן הקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה. איסטווה דתנינן וכן גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה. וחכמים אוסרין. אסקופה דתנינן המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת. הא אם עשה מלאכתו בבת אחת חייב. בן עזאי אומר אפי' אם עשה מלאכתו בבת אחת פטור. כרמלית תני רבי חייא כרמל רך מלא אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני. והכא אינה לא רה"ר ולא רה"י אלא כרמלית. איזו היא כרמלית. רבי יסא בשם רבי יוחנן כגון חנותיה דבר יוסטיני. חצר של רבים ומבואות שאינן מפולשין אם עירבו מותרין. ואם לא עירבו אסורין. רבי זעירה בשם רב יהודה רבי זעירה בשם רב חיננא סימטיות שבין העמודים נידונין ככרמלית. ר' שמואל בר חייא בר יהודה בשם ר' חנינה פירחי העמודים נידונין ככרמלית. לכן צריכין בגבוהין ג'. חייא בריה דרב כל המעכב דרסה בר"ה נידונין ככרמלית. רבנן דקיסרין אמרין אפי' קוצין אפי' זכוכית. לכן צריכין בשאינן גבוהין שלשה. וא"ר יוסה איסקופה שאמרו רחבה ארבעה ואינה גבוה עשרה. אין תימר גבוה עשרה ורחבה ארבעה רשות בפני עצמו הוא. אין תימר גבוהה עשרה ואינה רחבה ד'. הדא דמר רב חסדא בשם אסי קנה נעוץ בר"ה גבוהה עשרה טפחים מותר לכאן ולכאן. ובלבד שלא יחליף. אלא כן אנן קיימין בשאינה לא רחבה


דף ו עמוד א[עריכה]

ארבעה ולא גבוהה עשרה. איסקופה שלפני הפתח אחרים אומרים כל זמן שהפתח פתוח כולה כלפנים. נעול כולה כלחוץ. מה אנן קיימין אם במקורה. אפי' נעולה כולה כלפנים. אם בשאינו מקורה. אפי' פתוח כולה כלחוץ. אלא כן אנן קיימין בשחצייה מקורה וחצייה אינה מקורה. מהו נעול כולה כלחוץ מותר להשתמש מתוכה לחוץ ומן החוץ לתוכה. כשהוא בפתח חור אסור להשתמש מתוכה לחור ומן החור לתוכה. ר' נתן אומר נעול כולה כלחוץ. פתוח חצייה כלפנים וחצייה כלחוץ. ולא כן סברינן מימר איסקופה ד' מאחר שינעל הפתח כולה כלחוץ. אף כשהפתח פתוח חצייה כלפנים וחצייה כלחוץ: