לדלג לתוכן

ירושלמי פסחים דף כ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


אזל ליה גבי טחונייא ר' יוסי בי ר' בון טחן ליה צרף רבי אבון הורי לטחונייא מיתן טרטין דמוי בגין מידייה ומתלנה ארבעה זימנין ר' חנניה ור' מנא חד אמר בעשבין שרי מטננה אסור וחורנה מיחלף א"ר חנניה בריה דרבי הלל ואפילו כמאן דאמר בעשבים שרי בלוקטן משש שעות ולמעלן מה דטלא פייגא מינהון

מתניתין

בצק שבסדיקי העריבה אם יש כזית במקום א' חייב לבער פחות מיכן בטל במעוטו וכן לעניין הטומאה אם הקפיד עליו חוצץ אם רוצה הוא בקיומו הרי הוא כעריבה בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור

גמרא

חברייא בשם ר' יוחנן רבי סימון בשם ר' יושוע בן לוי בנקלף כולו כאחת עד כדון לח יבש מאחר שאילו היה לח היה נקלף כולו כאחת ואפילו יבש כזדר הזה ר' ירמיה בשם ר' זעירה שני חצאי זיתים בתוך הבית אין הבית מצרף בתוך הכלי הכלי מצרף והא תנינן פחות מיכן בטל במיעוטו כאן בתלוש וכאן במחובר מהו מיעטו בטל או מכיון שנראה לבער צריך לבער את כולו עד איכן סברין מימר עד רובה של ערבה מה מיעט רובה של ערבה בטל או מכיון שנראה לבער צריך לבער את כולו

 

עין משפט

6 ג_ו מיי' פ"ב מהל' חמץ ומצה הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' תמ"ב סעיף ז':

7 ג_ז מיי' פ"כ מהל' כלים הלכה א':

8 ג_ח מיי' פ"ה מהל' חמץ ומצה הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תנ"ט סעיף ב':