ירושלמי פסחים דף כט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף כט ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


ואוכלין מתחת הנשרים בשבת ונותנין פיאה לירק ומיחו בידן חכמים

גמרא

מאן תנא קוצרין ר"מ מאן תנא גודשין ר' יודה א"ר יעקב בר' סוסיי קומי ר' יוסי כל עמא מודיי שקוצרין וכל עמא מודיי שאין גודשין מפליגין בהרכבת דקלים ר"מ אומר מרכיבין דקלים כל היום וברצון חכמים היו עושין ר' יודה אומר לא היו עושין ברצון חכמים כיצד היו כורכין את שמע אמר רב אחא אמר רבי זעירה א"ר לא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אלא שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה דברי רבי מאיר רבי יודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ר' יוסה אמר ר' זעירה ר' לא שמע ישראל ה' וגו' אלא שלא היו מפסיקין בין אחד לברוך דברי רבי מאיר רבי יודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כיצד היו מתירין בגמזיות של הקדש אמרו להן חכמים אין אתם מודין לנו בגידולי הקדש שהן אסורין אמרו להן אבותינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות מפני בעלי אגרוף שהיו באו ונוטלין אותן בזרוע מה רבנין סברין מימר קורות ופירות הקדישו אפילו תימר קורות הקדישו ופירות לא הקדישו צריכא לרבנין המקדיש שדה אילן מהו שישייר לו מן הגידולין נשמעינה מן הדא משנודעו העוללות העוללות לעניים שנייא היא שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו מעתה אפילו לא נודעו העוללות יהו העוללות לעניים שנייא היא שהוא כרם להקדש כהדא דתני הנוטע כרם להקדש פטור מן הפרט מן הערלה ומן הרבעי ומן העוללות וחייב בשביעית ר"ז בשם ר' יוחנן (ויקרא כה) ושבתה הארץ שבת לה' אפילו דבר שהוא לה' קדושת שביעית חלה עליו ר' חייה בר אבא בעא קומי דר' מנא לאוכלו בלא פדיון אי אפשר שא"א להקדש לצאת בלא פדיון פדותו ולאוכלו אין אתה יכול שלא יהא