ירושלמי פסחים דף יב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף יב א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


עבר והסיק ייבא כהדא אם חדש יותץ אם ישן יוצן תני ר' יודה אומר אין ביעור חמץ אלא בשריפה דין הוא מה אם פיגול ונותר שאינו בבל יראה ובל ימצא אינו אלא בשריפה חמץ שהוא בבל יראה ובל ימצא אינו דין שלא יהא אלא בשריפה אמרו לו לר' יודה כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין הא אם לא נתמנה לו אור ישב לו ולא יבעיר אמרה תורה (שמות יב) תשביתו שאור מבתיכם כיוצא בו א"ר יודה (ויקרא יב) אשה כי תזריע וילדה זכר מה תלמוד לומר לפי שנאמר וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול שומע אני ביוצא חי שהוא מטמא את אמו טומאת לידה מניין ליוצא מת שהוא מטמא את אמו טומאת לידה א"ר יודה הרי אני דן מה אם ביוצא חי שאינו מטמא את אמו ואת הבאין עמו ואת הבא עם אמו לאוהל טומאת שבעת מטמא את אמו טומאת לידה היוצא מת שהוא מטמא את אמו ואת הבאין עמו ואת הבא עם אמו לאוהל טומאת שבעה אינו דין שיטמא את אמו טומאת לידה אמרו לו לר' יודה כל דין שתחילתו אתה דן להחמיר וסופו להקל אינו דין הא אם טיהר החי את אמו יטהר אף המת את אמו אם לא זכיתי מן הדין לפיכך אמרה תורה זכר לרבות את המת כיוצא בו א"ר יודה (ויקרא כג) בסוכות תשבו סוכה של כל דבר שהיה ר' יודה אומר הדין נותן שלא תהא הסוכה באה אלא מארבעת המינין מה אם לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו בא אלא מארבעת המינין סוכה שהיא נוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תבוא אלא מארבעת המינין אמרו לו לר' יודה כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין הא אם טיהר החי את אמו יטהר אף המת את אמו אם לא זכיתי מן הדין לפיכך אמרה תורה זכר לרבות את המת כיוצא בו א"ר יודה (ויקרא כג) בסוכות תשבו סוכה של כל דבר שהיה ר' יודה אומר הדין נותן שלא תהא הסוכה באה אלא מארבעת המינין מה אם לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו בא אלא מארבעת המינין סוכה שהיא נוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תבוא אלא מארבעת המינין אמרו לו לר' יודה כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין הא לא מצא מארבעת המינין ישב לו בלא סוכה ואמרה תורה תשבו בסוכות סוכת של כל דבר וכן עזרא אמר (נחמיה ח) ואשר ישמיעון ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר וגו' חזר ר' יודה ודנו דין אחר חמץ אסור באכילה ונותר אסור באכילה מה זה בשריפה אף זה בשריפה אמרו לו נבילה תוכיח שהיא אסורה באכילה ואינה בשריפה אמר להן חמץ אסור באכילה ובהנייה ונותן אסור באכילה ובהנייה אל תוכיח נבלה שאינה אסורה בהנייה אמרו לו והרי שור הנסקל יוכיח שהוא אסור באכילה ובהנייה ואינו בשריפה אמר להן חמץ אסור באכילה ובהנייה וחייבין עליו כרת ונותן אסור באכילה ובהנייה וחייבין עליו כרת אל יוכיח שור הנסקל שאין חייבין עליו כרת אמרו לו והרי חלב שור הנסקל יוכיח שהוא אסור באכילה ובהנייה וחייבין עליו כרת ואינו בשריפה אמר להן חמץ אסור באכילה ובהנייה וחייבין עליו כרת ואינו בשריפה אמר להן חמץ אסור באכילה ובהנייה וחייבין עליו כרת ויש לו זמן ונותר אסור באכילה ובהנייה וחייבין עליו כרת ויש לו זמן אל יוכיח חלב שור הנסקל שאין לו זמן אמרו לו והרי אשם תלוי בשיטתך יוכיח שהוא אסור באכיל' ובהנייה וחייבין עליו כרת ויש לו זמן ואינו בשריפה ושתק רבי יודה תני עד שלא הגיע זמן ביעורו את מבערו בכל דבר