ירושלמי סוכה ה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< | תלמוד ירושלמי · מסכת סוכה · פרק ה הלכה ח

דף כה עמוד ב[עריכה]

מתניתין   בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוין באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים בעצרת אומר לו הי לך מצה הי לך חמץ משמר שזמנו קבוע הוא מקריב תמידין נדרים ונדבות וכל קרבנות הציבור ומקריב את הכל י"ט סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה היו כל המשמרות שוין בחילוק לחם הפנים

דף כו עמוד א[עריכה]

חל יום אחד להפסיק בינתים משמר שזמנו קבוע הוא נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים ובשאר כל ימות השנה הנכנס נוטל שש רבי יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל חמש הנכנסין חולקין בצפון והיוצאין בדרום בלגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה:

גמרא  כתיב (דברים, יח) חלק כחלק יאכלו.  יכול אף בשאר כל ימות השנה כן תלמוד לומר (שם) לבד ממכריו על האבו' חוץ ממה שמכרו אבות לבנים את שבתך ואני שבתי.  ובעצרת אומר הילך מצה הילך חמץ אית תניי תני הילך חמץ הילך מצה מאן דאמר הילך מצה שהוא חביב מאן דאמר הילך חמץ שהוא תדיר.  אמר רבי לוי כל המשמרות היו נתונות בדרום אמר רבי יוסי מתני' אמרה כן חל יום אחד להפסיק בינתים רבי יודה בן טיטס בשם ר' אחא קרייא מסייע להן תנייא (ש"א, כא) ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם תנה בידי או הנמצא ואחימלך מן המשמר היוצא היה:  הנכנסין חולקין בצפון ויוצאין בדרום.  אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל כדי לחלוק כבוד לנכנסין.  א"ר יוסי בי רבי בון לא מטעם זה אלא בגין דתנינן כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל.  בלגה לעולם חולקת בדרום מפני מרים בת בלגה שהמירה דתה והלכה ונישאת לסרדיוט אחד משל מלכות בית יון ובאה וטפחה על גגו של מזבח אמרה לו לוקיס לוקיס אתה החרבתה נכסיהן של ישראל ולא עמדת להן בשעת דוחקן וי"א ע"י שהגיע זמנה לעלות ולא עלת ונכנס ישבב ושימש תחתיה בכהונה גדולה לפיכך בלגה לעולם ביוצא.  וישבב בנכנס.  ויעקרו אותה ממקומה.

דף כו עמוד ב[עריכה]

לית יכיל דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי קשה לפני המקום לעקר שלשלת יוחסין ממקומן.  ויעשו אותן עשרים ושלש.  לית יכיל דכתיב (דה"א, ט) המה יסד דוד ושמואל הראה באמונתם.  באומנותם אומנות גדולה היתה שם שאין משמר נוטל ושונה בשדה אחוזה עד שיטול חבירו.  א"ר אבהו חישבתים שאין משמר נוטל ושונה בשדה אחוזה עד שיטול חבירו:  וטבעתה קבועה.  רבי בא בשם רב יהודה טבעות עשו להן רחבות מלמעלן וצרות מלמטן.  וחלונה סתומה שלא העמידו אותה על סכיניהן כהיא דתנינן תמן הוא היה נקרא בית החולפות ששם היו גונזין את הסכינין:

הדרן עלך פרק החליל וסליקא לה מסכת סוכה