ירושלמי יומא ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ח · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף לט עמוד ב[עריכה]

מתניתין אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת אכל ושתה ועשה מלאכה חייב ב' חטאות אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתיה שתה ציר או מורייס פטור. תינוקות אין מענין אותן ביה"כ אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצוה:

גמרא למה שתייה בכלל אכילה אין אכילה

דף מ עמוד א[עריכה]

בכלל שתייה מנין שהשתייה בכלל אכילה רבי יונה שמע לה מן הדא (ויקרא יז) על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם מה נן קיימין בדם שקרש הא תני דם שקרש אינו לא וכל ולא משקה אלא כי נן קיימין כמות שהוא והתורה קראת אותו אכילה והתני המחה את החלב וגמייו הקפה את הדם ואכלו אם יש בו כזית חייב מה עבד לה ר' יונה אינו אוכל לטמא טומאת אוכלין ולא משקה לטמאו טומאת משקה חזר ר' יונה שמע לה מן הדא (דברים יד) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך מה נן קיימין אם בטועם טעם יין לתוך התבשיל והלא טעם יין לפגם הוא אלא כי נן קיימין כמות שהוא והתורה קראת אותו אכילה רבנן דקיסרין אמרי תיפתר באילין אורזנייא וגומנניא כל הטפל לאכילה כאכילה היא ר' יוסה שמע לה מן הדא שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת אמרין חברייא קומי ר' יוסה אמור דבתרה שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים אמר לון ר' יוסי אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואכלן שניהן כאחת שמא אינו חייב שתים רבי חנניה בשם רבי פינחס שמע לה מן הדא שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתייה פטור מפני ששתה משקין שאינן ראויין לשתייה אבל אם אכל אוכלין שהן ראויין לאכילה שתה משקין שהן ראויין לשתייה חייב. לא שבועה שלא אוכל אמר ניחא במתניתן דאנן אמרין שבועה שלא אוכל כר' דו אמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ר' חיננה שמע לה מן הדא האוכל ושותה בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת ר' אבא מרי שמע לה מן הדא לא אכלתי באוני אלא שתיתי ניחא כמאן דאמר שבועה שלא אוכל ושתה ברם כמאן דאמר שבועה שלא שתה ואכל שתייה בכלל אכילה אין אכילה בכלל שתייה ואית דבעי מישמעינה מן הדא (דברים יב) לא תוכל לאכל בשעריך וגו' תירושך זה היין יצהרך זו סיכה והתורה קראה אותו אכילה ואינו מחוור אין תימר מחוור הוא ילקו עליו חוץ לחומה א"ר יוסה בן חנינה אין לוקין חוץ לחומה אלא על מעשר שני טהור שנכנס לירושלים ויצא ומניין שאינו מחוור כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג גר"ש בהי"ל קדמיית"א מנין שהוא מחוור בעשה ר' לעזר בשם ר' סימיי (דברים כו) לא נתתי ממנו למת מה נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא אסור לחי. לחי הוא אסור לא כל שכן למת אי זהו דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זה סיכה. אזהרה למלאכת היום (ויקרא כג) כל מלאכה לא תעשו עונש (שם) והאבדתי את הנפש ההיא אזהרה לעינוי היום (שם) כי כל הנפש אשר לא תעונש עונש ונכרתה הנפש ההיא אזהרה למלאכת הלילה לית כאן עונש לית כאן אזהרה ועונש לעינוי הלילה לית כתיב רשב"ל בעי מה הוה ליה למימר ביה לא תעונה אלא לא תאכל כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת אמר רב הושעיה השמר פן ולא תעונה הא תלת אזהרן א"ר חונה השמר באותה האמירה

דף מ עמוד ב[עריכה]

שאמרתי לך (דברים כד) השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו' תני רבי חייה לא יאמר עונש במלאכה שאינו צריך הייתי למד מן העינוי מה אם העינוי הקל חייבין כרת מלאכה החמורה אינו דין שיהו חייבין עליה כרת הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו מה עונש שנאמר במלאכה אזהרה לפניו אף עונש שנאמר בעינוי אזהרה לפניו א"ר זעירה הדא אמרה למידין גזירה שוה אפי' מופנה מצד א' א"ר יודן ולא דר"ע היא דר"ע אמר למדין מגזירה שוה אע"פ שאינה מופנה תני ר"א בן יעקב אומר נאמר (ויקרא טז) בעצם היום הזה במלאכה ונאמר בעצם היום הזה בעינוי מה בעצם היום הזה שנא' במלאכה לא חלקתה בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה אף בעצם היום הזה שנאמר בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה עד כדון כר"ע כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל (שם) והיתה לכם לחוקת עולם בחדש השביעי הקיש מלאכה לעינוי מה מלאכה שאסרתי לך מלאכה שחייבין עליה כרת אף עינוי שאסרתי לך עינוי שחייבין עליו כרת ר' אבהו בשם ר' יוחנן האוכל כלאי הכרם לוקה ר' אבהו בשם ר"י הכוסס חיטי תרומה לוקה ר' אבהו בשם ר"י המגמע חומץ של תרומה לוקה המגמע חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש הכוסס חיטי תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ר' אומר אומר אני שהוא משלם קרן וחומש ר' ירמיה בשם ר' אמי מודין חכמים לר' במגמע חומץ של תרומה לאחר טיבלו משלם קרן וחומש שהחומץ משיב את הנפש: תינוקות אין מענין אותן ביה"כ: רב חונה פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביה"כ ולא מחנכין אותן קודם לשנה קודם לשנתים מחנכין. רבי יוחנן פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביה"כ אבל מחנכין קודם לשנה קודם לשתים משלימין

דף מא עמוד א[עריכה]

עד איכן ר' אחא ר' חיננה ר' יעקב בר אידי בשם ר"ש בן חלפתא כבן תשע וכבן עשר: