ירושלמי יומא ח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ח · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף מא עמוד א[עריכה]

מתניתין עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה חולה מאכילין אותו על פי בקיאין אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי:

גמרא בתחילה תוחבה ברוטב אם שבה נפשה הרי יפה ואם לאו נותנין לה מגופו של איסור שתי עוברות באו לפני ר' טרפון שלח לגבון תרין תלמידים אמר לון אזלון ואמרון לון צומא רבה הוא אמרין לקדמייא ושדך וקרוי עלוי (תהילים כב) מבטן אמי אלי אתה אמרין לתיניינא ולא שדך וקרון עלוי (תהילים נח) זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב חולה אומר יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא רופא אומר יכול הוא וחולה אומר איני יכול שומעין לחולה לא צורכא אלא חולה אומר יכול אני ורופא אומר איני יודע ר' אבהו בשם ר' יוחנן נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת: