ירושלמי יומא דף מ א
<< · ירושלמי יומא · דף מ א · >>
בכלל שתייה מנין שהשתייה בכלל אכילה רבי יונה שמע לה מן הדא (ויקרא יז) על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם מה נן קיימין בדם שקרש הא תני דם שקרש אינו לא וכל ולא משקה אלא כי נן קיימין כמות שהוא והתורה קראת אותו אכילה והתני המחה את החלב וגמייו הקפה את הדם ואכלו אם יש בו כזית חייב מה עבד לה ר' יונה אינו אוכל לטמא טומאת אוכלין ולא משקה לטמאו טומאת משקה חזר ר' יונה שמע לה מן הדא (דברים יד) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך מה נן קיימין אם בטועם טעם יין לתוך התבשיל והלא טעם יין לפגם הוא אלא כי נן קיימין כמות שהוא והתורה קראת אותו אכילה רבנן דקיסרין אמרי תיפתר באילין אורזנייא וגומנניא כל הטפל לאכילה כאכילה היא ר' יוסה שמע לה מן הדא שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת אמרין חברייא קומי ר' יוסה אמור דבתרה שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים אמר לון ר' יוסי אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואכלן שניהן כאחת שמא אינו חייב שתים רבי חנניה בשם רבי פינחס שמע לה מן הדא שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתייה פטור מפני ששתה משקין שאינן ראויין לשתייה אבל אם אכל אוכלין שהן ראויין לאכילה שתה משקין שהן ראויין לשתייה חייב. לא שבועה שלא אוכל אמר ניחא במתניתן דאנן אמרין שבועה שלא אוכל כר' דו אמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ר' חיננה שמע לה מן הדא האוכל ושותה בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת ר' אבא מרי שמע לה מן הדא לא אכלתי באוני אלא שתיתי ניחא כמאן דאמר שבועה שלא אוכל ושתה ברם כמאן דאמר שבועה שלא שתה ואכל שתייה בכלל אכילה אין אכילה בכלל שתייה ואית דבעי מישמעינה מן הדא (דברים יב) לא תוכל לאכל בשעריך וגו' תירושך זה היין יצהרך זו סיכה והתורה קראה אותו אכילה ואינו מחוור אין תימר מחוור הוא ילקו עליו חוץ לחומה א"ר יוסה בן חנינה אין לוקין חוץ לחומה אלא על מעשר שני טהור שנכנס לירושלים ויצא ומניין שאינו מחוור כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג גר"ש בהי"ל קדמיית"א מנין שהוא מחוור בעשה ר' לעזר בשם ר' סימיי (דברים כו) לא נתתי ממנו למת מה נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא אסור לחי. לחי הוא אסור לא כל שכן למת אי זהו דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זה סיכה. אזהרה למלאכת היום (ויקרא כג) כל מלאכה לא תעשו עונש (שם) והאבדתי את הנפש ההיא אזהרה לעינוי היום (שם) כי כל הנפש אשר לא תעונש עונש ונכרתה הנפש ההיא אזהרה למלאכת הלילה לית כאן עונש לית כאן אזהרה ועונש לעינוי הלילה לית כתיב רשב"ל בעי מה הוה ליה למימר ביה לא תעונה אלא לא תאכל כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת אמר רב הושעיה השמר פן ולא תעונה הא תלת אזהרן א"ר חונה השמר באותה האמירה
עין משפט
22 ח_כב מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ט:
23 ח_כג מיי' פי"ד מהל' מאכלות אסורות הלכה ט':
24 ח_כד מיי' פ"ד מהל' שבועות הלכה ג':
25 ח_כה מיי' פ"ד מהל' שבועות הלכה ו':
26 ח_כו מיי' פ"ה מהל' שבועות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ח סעיף ג':
27 ח_כז מיי' פ"ד מהל' שבועות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ח סעיף ב':
28 ח_כח מיי' פ"ב מהל' מעשר שני הלכה ו':