ירושלמי יומא ג ה
<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ג · הלכה ה | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
מתניתין קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים אם היה כהן גדול זקן או איסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צינתן:
גמרא כתיב בתמיד (שמות כט) בבקר וכתיב בעצים (ויקרא ו) בבקר יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר אחד. מעתה אפי' לדמו. א"ר הילא תעשה הקדים בו מעשה כתיב בבקר בתמיד וכתיב בקטורת (שמות ל) בבקר בבקר יקדים דבר שנא' בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר מה נן קיימין אם לאיברין והלא כעצים הן אלא כי נן קיימין אפילו לדמו. כתיב בעצים בבקר בבקר וכתיב בקטורת בבקר בבקר ואיני יודע איזה מהן יקדים מי מכשיר את מי עצים מכשירין את הקטורת אף הם יקדמו את הקטורת איתא חמי עצים קודמין את הדם והדם קודם לקטורת ותימר הכין א"ר הילא לא על שלא זכיתי בו מן הדין שהעצים מכשירין את הקטורת ואצרכת הדא מתניתין הוון בעיי מימר מי מכשיר את הקטורת גחלים אמר רבי אלעזר מעלה עשן נאמר בתמיד בין הערבים ונאמר בקטורת בין הערבים סמך לנרות ונאמר בנרות מערב ועד בוקר יואחר דבר שנאמר בו בין הערבים סמך לנרות לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים מעתה אפילו לנסכין אמר רבי הילא
תעשה איחר בו מעשה ר' בון בר חייה בעא קומי ר' הילא הכא את אמר תעשה הקדים בו מעשה וכא את אמר תעשה איחר בו מעשה א"ר הילא כל מדרש ומדרש בעניינו תמיד של שחר בכלל מאוחר היה מה ת"ל תעשה הקדים בו מעשה תמיד של בין הערבים בכלל מוקדם היה מה ת"ל תעשה איחר בו מעשה והוה ר' זעירה מקלס ליה וצווח ליה בניה דאוריתא. תני א"ר יהודה עששות של ברזל היו מתריחין אותן מעיוה"כ ומטילין לתוך הצונין כדי שתפיג צינתן ולא נמצא כמכבה ביוה"כ אלא מסביר סבר ר' יודה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים אלא ר' יודה ור"ש אמרו דבר אחד לא כן סבר מימר ר' יוסי ור"ש שניהם אמרו דבר אחד לא כן סבר מימר ר' יוסי ור"ש שניהם אמרו דבר אחד נימר רבי יוסי ור' יודה ור"ש שלשתן אמרו דבר אחד אלא מיסבור סבר ר' יודה שאין תולדת האש כאש אלא כיני ר' יודה סבר מימר שאין תולדת אש כאש ורבנן סברין מימר תולדת אש כאש ויחם לו חמין ר' יהושע בר אביין ר' סימון בשם ר' אנייני בן סוסיי טעם דהדין תנייא שלא יהו אומר ראינו כהן גדול טובל במים שאובין ביום הכיפורים: