ירושלמי יומא ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ג · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף טז עמוד א[עריכה]

מתניתין הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם קידש ידיו ורגליו ופשט ר"מ אומר פשט קידש ידיו ורגליו ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים הינדיון של שמונה מאות זוז דברי ר"מ וחכ"א בשחר היה לבוש פילוסים של י"ח מנה ובין הערבים של שנים עשר מנה הכל שלשים מנה אלו נוטל מן ההקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו:

דף טז עמוד ב[עריכה]

גמרא מה טעמא דרבי מאיר (ויקרא טז) פשט וקידש ורחץ וקידש מה טעם דרבנן ופשט ולבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה מקדש אף פשיטה מקדש א"ר מנא קומי ר' יודן על דעתיה דר"מ רחיצה חוצצת א"ל מסבור את סבור על דר"מ ופשט וקידש ורחץ וקידש אינה כן אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש שמואל אמר אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא בר קפרא אמר אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש א"ר יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא א"ר יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב מה טעם (שם) חקת עולם לדרתיכם א"ר יוחנן הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר א"ר יוסה מתניתא אמרה כן הביאו לו בגדי עצמו ולבש ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול ר' יוחנן אמר ולבשם לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב ודכוותה לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב כדי שיהו כפולים וקיימינה דלא כר' יוסה ר' שמואל בר רב יצחק לא נחת לבית וועדא קם עם רבי זעירא א"ל מה חדתין הוה לכון בבי מדרשא יומא דין א"ר בד שיהו כפולים וקיימינה דלא כר' יוסי דתני (שמות כח) ולבני אהרן תעשה כתנות רבנן אמרי שתי כתנות לכל אחד ואחד ר' יוסי אומר אפילו כתונת אחת לכל אחד ואחד מאי טעמא דרבנן ולבני אהרן תעשה כתנות מ"ט דרבי יוסי למאה בני אהרן תעשה כתונת

דף יז עמוד א[עריכה]

בד שיהו חדשים אם אומר את שלא ילבש שחקים והא תני ולבשם אפילו שחקים רבי חנניה בשם ר' יסא במחלוקת עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה רשב"ג אוסר א"ר יוסה הוינן סברין מימר מה פליגין להדיוט הא לגבוה לא מן מה דתני אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו בגדי קדש צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו וא"ר חנינה בשם רבי יסא במחלוקת הוא הדא אמרה אף לגבוה פליגין דתני העושה כלי לגבוה עד שלא נשתמש בו גבוה מותר להשתמש בו הדיוט משנשתמש בו גבוה אסור להשתמש בו הדיוט והא תני העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט רבי חנניא בשם ר' יסא כמחלוקת דתני העושה כלי להדיוט עד שלא נשתמש בו הדיוט מותר להשתמש בו גבוה משנשתמש בו הדיוט אסור להשתמש בו גבוה והא תני העושה כלי להדיוט אל ישתמש בו גבוה ר' חונה בשם רבנן דתמן תיפתר שבא מתרומת הלישכה ולית שמע מינה כלום כלי שרת מאימתי הן קדושין מיד או בשעת התשמיש אין תימר מיד ניחא אין תימר בשעת התשמיש כאחת הן קדושין ניחא של משה שנתקדשו בשמן המשחה ברם של שלמה כאחת הן קדושין ומתקדשין בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך

דף יז עמוד ב[עריכה]

של שלמה לא היה שם של משה כאחת הן קדושין ומתקדשין ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהם לא היה שם של שלמה כאחת הן קדושין ומתקדשין אבנים שחצבן לשם מת אסורים בהנייה לשם חי ולשם מת מותרין בהנייה הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ארבע אמות אסור בהנייה כל חוץ לד' אמות מותר בהנייה נמצאת אומר חמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום מנין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה וטבילה ת"ל (ויקרא טז) ופשט ורחץ ולבש א"ר אלעזר בר"ש ודין הוא מה אם במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלים כאן שהוא טעון טבילה לא כל שכן יהא טעון קידוש ידים ורגלים טול לך מה שהבאתה אי מה להלן אחת כל היום אף כאחת אחת כל היום ת"ל (שם) ופשט את בגדי הבד שאין ת"ל אשר לבש וכי עלתה על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש א"כ למה נאמר אשר לבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים א"ר מנא לא מסתברא אלא חילופין הקיש לבישה לפשיטה מה פשיטה בקידוש ידים ורגלים אף לבישה בקידוש ידים ורגלים ואין שני של פילוסין יפה מן הראשון של הנדוין משם מילה דשמעה פרוטי תמן תנינן הראשון שבראשון אין למעלה הימנו השני שבראשון והראשון שבשני שוין ואין שני שבראשון יפה מן הראשון שבשני משם מילה דשמעה פרוטי מאי כדון רבי נחמן בשם רבי מנא בשחר כתיב בד בד ארבעה פעמים ובמנחה כתיב בד: מעשה בי רבי ישמעאל בן פיאבי שלבש כתנות במאה מנה ועלה והקריב על גבי המזבח מעשה ברבי אליעזר בן חרסום שלבש כתנות בשתי ריבוא ועלה והקריב ע"ג המזבח והורידו אותו אחיו הכהנים שהיה נראה מתוכה ערום מה עשה מילא אותה מים וסבב את המזבח שבע פעמים: