ירושלמי יומא ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ג · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף טו עמוד א[עריכה]

מתניתין פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם פשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו וקבל את דמו וזרקו נכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות להקריב את הראש ואת האיברים ואת החביתין ואת היין:


גמרא ר' לעזר בשם ר' הושעיה עד שישחוט בו שנים או רוב שנים א"ר יוסה מתני' אמרה כן הביאו לו את התמיד קרצו כתיב (ירמיהו מו) קרץ מצפון בא בא ר' חנינה ור' יהושע בן לוי חד אמר

דף טו עמוד ב[עריכה]

נכוסה וחורנה אמר נסוחה מ"ד נכוסה מן הדא הביאו לו את התמיד קרצו מ"ד נסוחה מגליינא (איוב לג) מחמר קרצתי גם אני: