ירושלמי יבמות ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ו · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנה[עריכה]

אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין נתאלמנו או נתגרשו מן הנישואין פסולות ומן האירוסין כשירות

הלכה ג גמרא[עריכה]

מה טעמון דרבנן נאמר כאן הוייה ונאמר להלן הוייה (דברים כב) כי יהיה נערה מאורסה לאיש מה הוייה שנאמר להלן אירוסין אף כאן אירוסין מה טעמון דרבי לעזר ור' שמעון נאמר כאן הווייה ונאמר להלן (ויקרא כב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר מה הווייה שנאמר להלן נישואין אף כאן נישואין אמר רבי יוסה מנא לרבי לעזר ולרבי שמעון בת כהן שנתארסה לישראל שאינה אוכלת בתרומה לא מן הדין קרייא ובת כהן כי תהיה לאיש זר הכא אינון עבדין ליה אירוסין והכא אינון עבדין ליה נישואים מה טעמון דרבנן לאיש לאיש המאכיל והלא דין הוא מה אם בישראל שאין ביאתו פוסלתה מן הכהונה ביאתו פוסלתה מן התרומה כהן גדול שביאתו פוסלתה מן הכהונה אינו דין שתהא ביאתו פוסלתה מן התרומה לא אם אמרת בישראל שאינו מאכיל את אחרות תאמר בכהן גדול שהוא מאכיל את אחרות הואיל והוא מאכיל את אחרות לא תהא ביאתו פוסלתה מן התרומה נשבר קל וחומר וחזרת לך למקרא לפום כן צריך מימר לאיש לאיש המאכיל מה טעמא לא אמר רבי לעזר ורבי שמעון נישואין פוסלין אותה מלוכל בתרומה מה עבד לה רבי לעזר ורבי שמעון משום שהוא ראוי לוכל או משום שהוא ראוי להאכיל נישמעינה מן הדא אם לא ידעה משעה שנעשה פצוע דכא וכרות שפכה הרי אלו יאכלו אמר רבי לעזר דרבי לעזר ורבי שמעון היא אית לך מימר הדא משום שהוא ראוי להאכיל והכא משום שהוא ראוי לאכל אמר רבי יוסי בי רבי בון לא סוף דבר מן הנישואין נבעלו בין מן האירוסין בין מן הנישואין פסולות לא נבעלו בין מן האירוסין בין מן הנישואין כשירות