יפה תואר על מדרש רבה/דברים רבה/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · יפה תואר על מדרש רבה · דברים רבה · י· >>

תוכן עניינים


פרשה י[עריכה]

א[עריכה]

הֲלָכָה:

אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּאָזְנוֹ, מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לְרַפְּאוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים: כָּל שֶׁסָּפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְזוֹ מַכַּת הָאֹזֶן - אִם סַכָּנָה הִיא מְרַפְּאִים אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת. רַבָּנָן אָמְרֵי: מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁלֹא לָחוּשׁ בְּאָזְנֶיךָ וְלֹא אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ, הַטֵּה אָזְנְךָ לַתּוֹרָה, וְאָת נוֹחֵל חַיִּים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נה ג): הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: כָּל מִי שֶׁמֵּסִיר אָזְנוֹ מִשְׁמֹעַ תּוֹרָה תְּפִלָתוֹ נִמְאֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח ט): מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה. רַבִּי לֵוִי אָמַר: הָאֹזֶן לַגּוּף כְּקִינְקָל לְכֵלִים, שֶׁכֵּן הַקִּינְקָל כַּמָּה כֵּלִים נִתָּנִין עָלָיו, וְאַתְּ נוֹתֵן מֻגְמָר תַּחְתָּיו וְכֻלָּם מִתְעַשְּׁנִים, כָּךְ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם הַזֶּה, עַל יְדֵי הָאֹזֶן כֻּלָּן חַיִּין, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נה ג): שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם הִטִּיתָ אָזְנְךָ לַתּוֹרָה, כְּשֶׁתָּבוֹא לִפְתֹּחַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הַכֹּל מִשְׁתַּתְּקִים לְפָנֶיךָ וְשׁוֹמְעִים דְּבָרֶיךָ, כְּשֵׁם שֶׁהִטִּיתָ אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה. וּמֵהֵיכָן אַתְּ לָמֵד - מִמּשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהִטָּה אָזְנוֹ לַתּוֹרָה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִפְתֹּחַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, נִשְׁתַּתְּקוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וְהֶאֱזִינוּ דְּבָרָיו. מִנַּיִן, מִמַּה שֶׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים לב א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וגו'.


.


ב[עריכה]

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ג יד): יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וגו'.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: מַהוּ עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וגו'. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם (בראשית א ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וגו'. וּמִפְנֵי מָה כְּתִיב (עמוס ה ח): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ. שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו, שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִים מִלְּפָנָיו, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בַּמֶּלֶךְ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ, הֵבִיא לִגְיוֹן אֶחָד קָשֶׁה וְהִקִּיפָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה רוֹאִין אוֹתוֹ וּמִתְיָרְאִין מִלְּפָנָיו. דָּבָר אַחֵר, כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, יוֹם שֶׁיְהֵא יוֹם, וְלַיְלָה שֶׁיְהֵא לַיְלָה, בָּא יַעֲקֹב וְעָשָׂה אֶת הַיּוֹם לַיְלָה, שֶׁשִּׁקַּע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח יא): וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָשָׂה הַלַּיְלָה יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י יב): שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם. הֲרֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים גּוֹרְעִים וּמוֹסִיפִים עַל דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִין מִלְּפָנָיו. דָּבָר אַחֵר, כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְהֵא הַיָּם יָם, וְשֶׁתְּהֵא הַיַּבָּשָׁה יַבָּשָׁה, בָּא משֶׁה וְעָשָׂה אֶת הַיָּם יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד כט): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. בָּא אֱלִישָׁע וְעָשָׂה אֶת הַיַּבָּשָׁה יָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ג טז): כֹּה אָמַר ה' עָשׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים וגו'. (מלכים ב ג יז): וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם. כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַחֹרֶף שֶׁיְהֵא חֹרֶף, וְאֶת הַקַּיִץ שֶׁיְהֵא קַיִץ, בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשָׂה אֶת הַחֹרֶף קַיִץ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (מלכים א יז א): חַי ה' אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְּבָרִי. בָּא שְׁמוּאֵל וְעָשָׂה אֶת הַקַּיִץ חֹרֶף, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (שמואל א יב יז): הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר. דָּבָר אַחֵר, כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעֶלְיוֹנִים לָעֶלְיוֹנִים, וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (תהלים קטו טז): הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. בָּא משֶׁה וְעָשָׂה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לָעֶלְיוֹנִים, וְאֶת הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (שמות יט ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וגו'. (שמות יט כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר, כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּסִים אוֹתוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט ב): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה שִׁתֵּק אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם.


כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.
וכיון שכך אמר רצונו בהגלות היבשה, ואם-כן למה קרא למי הים ב' פעמים, שאע"פ שזה היה להפרע מהרשעים, כבר היה אפשר להפרע מהם בע"א מבלי שהיפך גזירתו, הא' שכמה פתחים למקום, ומפני שזה היה כדי שיראו העולם מלפניו שבראותם המים להם חומה, ונשפכים על הרשעים יראו מאוד, שיראו שהרע מעותד ומקיף עליהם, מה שאין כן בשאר מכות שיחשבו מקרה קרה להם.


ג[עריכה]

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמואל ב כג ג): אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם.

וּמַהוּ (שמואל ב כג ג): צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים. הַצַּדִּיקִים מוֹשְׁלִים כִּבְיָכוֹל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁל, כֵּיצַד, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין, כֵּיצַד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, וֶאֱלִישָׁע פָּקַד אֶת הַשּׁוּנַמִּית, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ד טז): לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֵּה מֵתִים, וֶאֱלִישָׁע הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ שֶׁל שּׁוּנַמִּית. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵעַ יַמִּים, וְאֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע קָרְעוּ יַמִּים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב יד): אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא בְּלֹא רְטִיָּה, וֶאֱלִישָׁע רִפֵּא אֶת נַעֲמָן שֶׁלֹא בִּרְטִיָּה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּרִים, וֶאֱלִישָׁע הִמְתִּיק אֶת הַמָּרִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (מלכים ב ב כ): וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי צְלוֹחִית חֲדָשָׁה וגו'. וּכְתִיב (מלכים ב ב כב): וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר גְּשָׁמִים, וְאֵלִיָּהוּ עָצַר אֶת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז א): חַי ה' צְבָאוֹת אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר וגו'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד אֶת הַגְּשָׁמִים, וּשְׁמוּאֵל הוֹרִיד אֶת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב יז): הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וגו'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד הָאֵשׁ, וְאֵלִיָּהוּ הוֹרִיד אֶת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח לח): וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה.


ד[עריכה]

דָּבָר אַחֵר

(דברים לב א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁיֵּשׁ לַשָּׁמַיִם פֶּה וְלֵב וְאֹזֶן. פֶּה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים יט ב): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. וְלֵב מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דברים ד יא): וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. וְאֹזֶן מִנָּלָן, דִּכְתִיב (דברים לב א): הַאֲזִינוּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאִסְטְרָטִיגִין שֶׁשִּׁמֵּשׁ בִּשְׁנֵי מְדִינוֹת פָּרַס וּקְּלָאוֹנָה, עָשָׂה יוֹם טוֹב, אָמַר אִם קוֹרֵא אֲנִי לָאֵלּוּ, אֵלּוּ כּוֹעֲסִים, וְאִם אֲנִי קוֹרֵא לָאֵלּוּ, אֵלּוּ כּוֹעֲסִין, מֶה עָשָׂה, קָרָא לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ. כָּךְ משֶׁה הָיָה מִן הָאָרֶץ וְגָדַל בַּשָּׁמַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וגו'. אָמַר אִם קוֹרֵא אֲנִי לַשָּׁמַיִם, הָאָרֶץ רוֹגֶזֶת, וְאִם אֲנִי קוֹרֵא לָאָרֶץ, הַשָּׁמַיִם רוֹגְזִין, אָמַר, הֲרֵינִי קוֹרֵא לִשְׁנֵיהֶם, לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר(דברים לב א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל יְדֵיהֶן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (ישעיהו מד כג): רָנוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה' וגו'. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, שֶׁלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל יְדֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד לו): מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹא נִתְּנוּ מָן וּשְׂלָיו אֶלָּא עַל יְדֵיהֶן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז ד): הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. וּשְׂלָיו מִן הָאָרֶץ, דִּכְתִיב (שמות טז יג): וַתַּעַל הַשְֹּׂלָו וגו'. דָּבָר אַחֵר, שֶׁמָּשַׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, מִנַיִן, דִּכְתִיב (בראשית טו ה): הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים וגו'. וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית כח יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, שֶׁהֵן עֵדוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ד כו): הֲעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבֶן מְלָכִים שֶׁמָּסַר לוֹ אָבִיו שְׁנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין, וְכָל עֲטָרָה שֶׁהָיָה אָבִיו מְעַטְּרוֹ לֹא הָיָה מְעַטְּרוֹ אֶלָּא עַל יְדֵיהֶן, וּכְשֶׁנִּכְנַס לְחֻפָּתוֹ נְטָלָן לָעֵדִים שֶׁיִּהְיוּ בֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו. כָּךְ כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ עָשָׂה לָהֶן, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ שִׁירָה עַל יְדֵיהֶן, שֶׁהֵן מְעִידִין בֵּינוֹ וּבֵינָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א ב): שִׁמְעִי שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה א ב): בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי. הֱוֵי (דברים לב א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁהִפְקִיד פִּקָּדוֹן אֵצֶל אוֹהֲבוֹ, מֵת אוֹהֲבוֹ שֶׁהִפְקִיד אֶת הַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ, עָמַד בְּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁהִפְקִיד הַפִּקָּדוֹן וְהָיָה מְכַבֵּד לְאוֹתוֹ שֶׁהִפְקִיד הַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ וּמְכַבֵּד לְאִשְׁתּוֹ, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אַתָּה מְכַבֵּד אֶת שְׁנֵיהֶם, אָמַר לָהֶן פִּקָּדוֹן יֵשׁ לִי אֶצְלָם וְאֵינָהּ בְּרוּרָה לִי אֵצֶל מִי הוּא הַפִּקָּדוֹן, אִם אֶצְלוֹ אִם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ, כָּל הֵיכָן שֶׁפִּקְדוֹנִי מֻנָּח שֶׁיְהֵא שָׁמוּר יָפֶה. כָּךְ אָמְרוּ לוֹ לְמשֶׁה לָמָּה אַתָּה מְצַוֶּה לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, אָמַר לָהֶן, אֲנִי עָתִיד לָמוּת וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן נַפְשִׁי הוֹלֶכֶת, אִם לַשָּׁמַיִם אִם לָאָרֶץ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ג כא): מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמָעְלָה וגו'. לְפִיכָךְ אֲנִי מְצַוֶּה אֶת שְׁנֵיהֶם, כָּל מָקוֹם שֶׁתְּהֵא נַפְשִׁי מֻנַּחַת שֶׁתְּהֵא יָפָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ אֵין בְּרִיָּה שַׁלִּיט עַל נַפְשֶׁךָ, וְהֵיכָן הִיא מֻנַּחַת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד בַּשָּׁמַיִם, שֶׁכֵּן אֲבִיגַיִל אוֹמֶרֶת (שמואל א כה כט): וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, שֶׁבָּהֶן הֵעִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, וּבָהֶן חָטְאוּ, וּבָהֶן לָקוּ, וּבָהֶן הֵן מִתְנַחֲמִין. בָּהֶן הֵעִיד, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דברים ד כו): הֲעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וּבָהֶן חָטְאוּ, דִכְתִיב (ירמיה ז יח): לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם. וּבָהֶן לָקוּ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ירמיה ד כג): וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם. בָּאָרֶץ מִנַיִן, דִּכְתִיב (דברים ד כו): וְאֶת הָאָרֶץ, וְחָטְאוּ בָּאָרֶץ, דִּכְתִיב (הושע יב יב): גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי. וְלָקוּ בָּאָרֶץ, דִּכְתִיב (ירמיה ד כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ. וּבַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ הֵן מִתְנַחֲמִים, דִּכְתִיב (ישעיהו סו כב): כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה וגו'.