ילקוט שמעוני על בראשית כט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק כ"ט • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ד • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כא • כב • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ט, ט"ז:

וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃


וללבן שתי בנות. כשתי קורות מפולשות מסוף העולם ועד סופו, זו העמידה אלופים וזו העמידה אלופים, זו העמידה מלכים וזו העמידה מלכים, מזו עמדו הורגי אריות ומזו עמדו הורגי אריות, מזו עמדו מכבשי ארצות ומזו עמדו מכבשי ארצות, מזו עמדו מחלקי ארצות ומזו עמדו מחלקי ארצות, קרבן בנה של זו דוחה את השבת, ומלחמת בנה של זו דוחה את השבת. לזו ניתן שתי לילות ולזו ניתן שתי לילות: ללאה – ליל של פרעה ולילו של סנחריב, ולרחל – לילו של גדעון ולילו של מרדכי, "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (אסתר ו א).

שם הגדולה לאה. גדולה במתנותיה: כהונה לעולם, ומלכות לעולם.

ושם הקטנה רחל. קטנה במתנותיה: יוסף לשעה, שאול לשעה: