לדלג לתוכן

מ"ג בראשית כט טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל.

מנוקד:
וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל.

עם טעמים:
וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):
וּלְלָבָן תַּרְתֵּין בְּנָן שׁוֹם רַבְּתָא לֵאָה וְשׁוֹם זְעֵירְתָא רָחֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְלָבָן הֲווֹן תַּרְתֵּין בְּנָן שׁוּם רַבְּתָא לֵאָה וְשׁוּם זְעִירְתָּא רָחֵל:

רשב"ם

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

וללבן שתי בנות: הפסיק תשובת דבריו של יעקב כי לפי שהיו לו שתי בנות והקטנה מצאה חן בעיניו לפיכך ביקש את הקטנה:

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(טז)" וללבן שתי בנות," יספר הטעם מה שיעקב התחייב תיכף בעבודה של שבע שנים, שלפי הסברא היה לבן מתרצה בעבודה של ג' שנים, כמ"ש טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר, ובאר שזה היה מד' טעמים. א] כי "ללבן שתי בנות, "וירא יעקב פן ירצה דוקא שיקח שתיהן והוא לא רצה בלאה. ב] "שם הגדלה לאה," ולא ירצה לתת הצעירה לפני הבכירה, או עכ"פ ירצה שימתין עד שלאה תהיה לאיש אחר:  

אור החיים

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

וללבן שתי בנות וגו'. נתכוין הכתוב לומר שהיו נכרות ומפורסמות שהגדולה היא לאה והקטנה היא רחל שלא היה יכול לומר כי הגדולה היא הקרואה רחל, גם דקדק לומר הגדולה הקטנה לומר כי לא היו בגדר להחליפם ויעשה קטנה גדולה וירמה ליעקב בתת לו לאה ויאמר כי היא הקטנה ששמה רחל כי הגדולה היתה גדולה ביותר והקטנה קטנה ביותר, והוא אומרו הגדולה פי' שהיתה לאה גדולה בפני עצמה לא בערך רחל לבד היתה גדולה ממנה בשנה או שנתים שההיכר אינו ברור כל כך, ורחל גם כן היתה קטנה ביותר בפני עצמה לא בערך לאה לבד כמו שתאמר כי לאה היתה בת כ' שנה ומעלה ורחל כבת ה' כבת ז', ומעתה אין מקום ללבן לרמות יעקב בתנאו:

ילקוט שמעוני

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

וללבן שתי בנות. כשתי קורות מפולשות מסוף העולם ועד סופו, זו העמידה אלופים וזו העמידה אלופים, זו העמידה מלכים וזו העמידה מלכים, מזו עמדו הורגי אריות ומזו עמדו הורגי אריות, מזו עמדו מכבשי ארצות ומזו עמדו מכבשי ארצות, מזו עמדו מחלקי ארצות ומזו עמדו מחלקי ארצות, קרבן בנה של זו דוחה את השבת, ומלחמת בנה של זו דוחה את השבת. לזו ניתן שתי לילות ולזו ניתן שתי לילות: ללאה – ליל של פרעה ולילו של סנחריב, ולרחל – לילו של גדעון ולילו של מרדכי, "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (אסתר ו א).

שם הגדולה לאה. גדולה במתנותיה: כהונה לעולם, ומלכות לעולם.

ושם הקטנה רחל. קטנה במתנותיה: יוסף לשעה, שאול לשעה: