מ"ג בראשית כט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כט · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּלְלָבָן תַּרְתֵּין בְּנָן שׁוֹם רַבְּתָא לֵאָה וְשׁוֹם זְעֵירְתָא רָחֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְלָבָן הֲווֹן תַּרְתֵּין בְּנָן שׁוּם רַבְּתָא לֵאָה וְשׁוּם זְעִירְתָּא רָחֵל:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טז)" וללבן שתי בנות," יספר הטעם מה שיעקב התחייב תיכף בעבודה של שבע שנים, שלפי הסברא היה לבן מתרצה בעבודה של ג' שנים, כמ"ש טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר, ובאר שזה היה מד' טעמים. א] כי "ללבן שתי בנות, "וירא יעקב פן ירצה דוקא שיקח שתיהן והוא לא רצה בלאה. ב] "שם הגדלה לאה," ולא ירצה לתת הצעירה לפני הבכירה, או עכ"פ ירצה שימתין עד שלאה תהיה לאיש אחר: