ילקוט שמעוני על בראשית ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק ה' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • כב • כז • כח • כט • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ה', ב':

זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃


זכר ונקבה בראם. אמר ר' אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: זכר ונקבה בראם וגו'. אמר ר' אלעזר בן עזריה: כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד שידין ורוחין ולילין, שנאמר: "ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו", מכלל דעד האידנא לאו בצלמיה אוליד. מיתיבי, היה רבי מאיר אומר: אדם הראשון חסיד גדול היה, כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו עמד וישב בתענית ק"ל שנה והעלה זרזי תאנה על בשרו ופרש מן האשה? כי קאמרינן בשכבת זרע שיצא ממנו לאונסו.