המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"מים גדלוהו תהום רוממתהו" - בעממיא סגי בסומכוותא תקוף ית מלכיא שעביד לתחות מלכותיה וית שלטונוהי מני על כל מדינות ארעא ומדרש אגדה ובין עבותים היתה צמרתו מהיכן זכה לגדולה לפי שנמנע מעצת דור הפלגה שנאמר (בראשית ז) מן הארץ ההיא יצא אשור כשנעשו כל באי העולם קליעה אחת לבוא בעצה למרוד בו אז היתה צמרתו נראית לעצמה ולא נשתלשלה עמהם מים גדלוהו תהום רוממתהו ועל ששמע לקול יונה בן אמתי שירד לתהום ושבו אנשי ננוה מן החמס אשר בכפיהם
"תעלותיה" - פושיץ בלע"ז
"אל כל עצי השדה" - להשקותם והדוגמא כתרגומו של יונתן הא אתוראה דמיא לארזא בלבנון וגומר כבעמוד
"את נהרותיה" - ר"ל כל אחד מנהרות התהום היה הולך סביבות מטעה של הארז להשקותה
"ואת תעלותיה" - אמת המים שהם פלגי מים קטנים שלחה התהום אל כל עצי השדה להשקותם וענין המשל הוא שהיה סנחרב מלך גדול מכל מלכי האדמה והיה מושפע בטובה מרובה והשפעת כל העובדי כוכבים היו נחשבים כמעט קט למול השפעתו
"מים גדלוהו" - המים השקו אותו וגדלוהו ומתהום הרימוהו למעלה ברוב הגודל
"מים גדלוהו", והיה להארז שפע מים ממעל שעי"ז גדל וברכת "תהום" מתחת שעי"ז "נתרומם" יותר, והמים של התהום נעשו "לנהרות" רבות, וכ"א "הלך סביבות מטעה" של הארז להשקותו, "ואל עצי השדה שלחה" רק "תעלות" מן הנהר. והנמשל שהיה לו שפע רב מכל העולם שהיו כפופים תחתיו, וזה משל המים של המטר ושפע של התהום שהוא עושר מדינתו ומלכותו בעצמו שימים לו סביב, והוא קבל השפע הזה בעצם וראשונה, וכל העמים שהם עצי השדה קבלו רק תמצית השפע ע"י, שהם התעלות הנמשכות מן הנהרות: