יומא עג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · יומא · עג ב · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

שלא כסדר והחזירו לו כסדר וכיון שידע ששאל שלא כסדר חזר ושאל כסדר שנאמר (שמואל א כג, יב) היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול ויאמר ה' יסגירו ואם הוצרך הדבר לשנים מחזירין לו שנים שנאמר (שמואל א ל, ח) וישאל דוד בה' לאמר הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו ויאמר (ה') לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל ואף על פי שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת שנאמר (במדבר כז, כא) במשפט האורים למה נקרא שמן אורים ותומים אורים שמאירין את דבריהן תומים שמשלימין את דבריהן וא"ת בגבעת בנימין מפני מה לא השלימו הם שלא ביחנו אם לנצח אם להנצח ובאחרונה שביחנו הסכימו שנאמר (שופטים כ, כח) ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל ויאמר ה' עלו כי מחר אתננו בידך כיצד נעשית רבי יוחנן אומר אבולטות ריש לקיש אומר מצטרפות והא לא כתיב בהו צד"י אמר רב שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם והא לא כתיב טי"ת אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם מיתיבי בכל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו שהרי שאל צדוק ועלתה לו אביתר ולא עלתה לו שנאמר (שמואל ב טו, כד) ויעל אביתר עד תום כל העם וגו' סיועי הוה מסייע בהדייהו:

ואין שואלין אלא למלך:

מנא הני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא (במדבר כז, כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו' הוא זה מלך וכל [בני] ישראל אתו זה משוח מלחמה וכל העדה זו סנהדרין:


פרק שמיני - יום הכפורים

מתני' גיום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה דוהמלך והכלה ירחצו את פניהם הוהחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר וחכמים אוסרין והאוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה זוהשותה מלא לוגמיו חייב חכל האוכלים מצטרפין לככותבת וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו טהאוכל ושותה אין מצטרפין:

גמ' אסור ענוש כרת הוא אמר רבי אילא ואיתימא רבי ירמיה לא נצרכה אלא לחצי שיעור הניחא למאן דאמר חצי שיעור אסור מן התורה אלא למאן דאמר חצי שיעור מותר מן התורה מאי איכא למימר דאיתמר חצי שיעור רבי יוחנן אמר יאסור מן התורה ריש לקיש אמר מותר מן התורה הניחא לרבי יוחנן אלא לריש לקיש מאי איכא למימר מודה ריש לקיש שאסור מדרבנן אי הכי לא ניחייב עליה קרבן שבועה אלמא תנן כשבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ורבי שמעון פוטר והוינן בה אמאי חייב מושבע ועומד מהר סיני הוא רב ושמואל ורבי יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורין וריש לקיש אמר אי אתה מוצא אלא במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן או בסתם

רש"י[עריכה]


שלא כסדר - היה לו לשאול הירד שאול היסגירוני לפיכך השיבוהו על הראוי לשאול ראשון:

ואם הוצרך לשניהן - כגון שהיה הדבר נחוץ ואין שהות להמתין כגון הארדוף האשיגנו דצקלג:

גזירת נביא חוזרת - כגון של יונה בן אמיתי:

שנאמר במשפט - כדין שאינו חוזר:

שמאירין את דבריהם - מפרשי' את דבריהן:

משלימין את דבריהן - כדאמרן אין גזירתן חוזרת:

לא השלימו - שאמרו עליהן בשני ימים הראשונים עלו אליו ונפלו:

הם שלא ביחנו - אורים ותומים לא פירשו להם בשני ימים הראשונים עלו והצליחו אלא עלו אליו אם לנצח אם להנצח:

באחרונה - פירשו להם כי מחר אתננו בידך:

בולטות - האותיות בולטות כגון עי"ן משמעון למ"ד מלוי ה"י מיהודה לומר עלה וכל אחת אינה זזה ממקומה אלא בולטת במקומה והוא מצרפן:

והא לא כתב צד"י - בכל השבטים ואם צריך לה כגון והצל תציל מהיכן באה:

שהרי שאל צדוק - כשהיה דוד בורח מפני אבשלום:

שנאמר ויעל אביתר עד תום כל העם לעבור - ותניא בסדר עולם ושאל באורים ותומים ולא עלתה לו ונסתלק מן הכהונה שנאמר ויעל אביתר מדקתני דבעי כהן המדבר ברוח הקודש אלמא לא בולטות ולא מצטרפות היו דאם כן למה לי רוח הקודש:

סיועי הוה מסייע - כהן בהדי אורים ותומים הלכך אם כהן כשר היה וראוי לשרות שכינה עליו האותיות בולטות או מצטרפות על ידו כשנשאלין בו ואם לאו לא בולטות ולא מצטרפות:

הוא זה מלך - דהא ביהושע משתעי קרא:

וכל בני ישראל אתו - מי שכל בני ישראל אתו לצאת למלחמה אחריו:

פרק שביעי - בא לו כהן גדול


מתני' יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וכו' - מפרש בגמרא דכל הני איקרו עינוי וגבי יוה"כ ה' עינויי' כתיבי והני ה' הוו דשתיה בכלל אכילה:

מלך - דרכו ושבחו להיות נאה שנאמר (ישעיהו לג) מלך ביפיו תחזינה עיניך:

והכלה - צריכה נוי עד שתחבב על בעלה וכל שלשים יום לחופתה היא קרויה כלה:

והחיה - יולדת:

תנעול את הסנדל - שהצנה קשה לה:

דברי רבי אליעזר - אכולהו קאי מלך וכלה וחיה:

גמ' לחצי שיעור - כגון פחות מכותבת הגסה שהיא שיעור ליוה"כ כדתנן מתני' וכי לא שלים שיעורא כרת ליכא איסורא איכא:

חצי שיעור - כלומר פחות מכשיעור אסור מן התורה לקמן בשמעתא דריש ליה מכל חלב:

שאסור מדרבנן - ומתני' נמי מדרבנן קאמר:

אי הכי - דלריש לקיש אסור מיהא מדרבנן לא ניחייב עליה קרבן שבועה הנשבע שלא יאכל חצי שיעור מדבר אסור ואכל לא ניחייב עליה קרבן שבועת ביטוי דהא קיימא לן במסכת שבועות (דף כז.) נשבע לקיים את המצוה ולא קיים פטור או נשבע לבטל ולא בטל פטור:

ורבי שמעון פוטר - מקרבן שבועה:

מושבע ועומד הוא - והוה ליה נשבע לקיים את המצוה:

בכולל - שבועה שלא אוכל לא בשר שחוטה ולא בשר נבילה דמגו דחיילא אהתירא חיילא נמי אאיסורא ורבי שמעון פוטר דלית ליה איסור כולל ולא אמרינן מגו:

וריש לקיש אמר אי אתה מוצא - שיהא חייב קרבן שבועה על הנבילה אם אכל כזית שהוא מושבע עליו מהר סיני אלא באוכל חצי שיעור שאינו מושבע עליו מסיני ובשבועתו נאסר עליו:

במפרש - שלא אוכל אפילו חצי שיעור:

ואליבא דרבנן - דאמרי בשבועות (דף יט:) דהנשבע שלא אוכל סתם אוסר עצמו בכשיעור:

או בסתם - מצית לאוקומה ומיהו כשאכל לא אכל אלא חצי שיעור שאינו מושבע עליו מסיני ועל ידי שבועה שלא אוכל סתם נאסר בו:

תוספות[עריכה]

הדרן עלך - בא לו כהן גדול

מתני' יום הכפורים כו'. סדר המסכתא תחילה נקט ז' ימים קודם יום הכפורים והדר נקט ליל יום הכפורים והדר נקט סדר עבודת היום והשתא נקט הלכות היום לענין איסור והיתר:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ז (עריכה)

לא א מיי' פ"י מהל' כלי המקדש הלכה יא:

לב ב מיי' פ"י מהל' כלי המקדש הלכה י:


מתוך: עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח (עריכה)

א ג מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ד והלכה ה , סמ"ג לאוין סט ועשין לב , טור ושו"ע או"ח סי' תריא סעיף א:

ב ד מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה א , סמג שם , וטור ושו"ע או"ח סי' תריג סעיף י:

ג ה מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ח , וסמג שם , טור ושו"ע או"ח סי' תריד סעיף ג:

ד ו ז ח ט מיי' פ"ב מהל' שביתת עשור הלכה א , סמ"ג לאוין סט , טור ושו"ע או"ח סי' תריב סעיף א וסעיף ב וסעיף ט:

ה י מיי' פ"ב מהל' שביתת עשור הלכה ג:

ו כ מיי' פ"ה מהל' שבועות הלכה ה: