טור מנוקד אורח חיים תקו
<< | טור · אורח חיים · סימן תקו (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
אֵין מוֹדְדִין קֶמַח בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי לָלוּשׁ, אֶלָּא יִפְחֹת אוֹ יוֹסִיף מְעַט עַל הַמִּדָּה.
וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּפֶסַח מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק בַּמְּדִידָה שֶׁלֹּא יִפְחֹת מִשִּׁעוּר חַלָּה וְשֶׁלֹּא יוֹסִיף מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ.
וְרַב אַלְפָס אוֹסֵר, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבָּ"ם זַ"ל.
וְאֵין מְרַקְּדִין הַקֶּמַח בַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי.
אֲבָל אִם רִקְּדוֹ מֵאֶתְמוֹל וְנָפַל בּוֹ צְרוֹר אוֹ קֵיסָם וְרוֹצֶה לְרַקְּדוֹ פַּעַם שֵׁנִית, מֻתָּר אַף בְּלֹא שִׁנּוּי.
לֹא נָפַל בּוֹ דָּבָר אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לְרַקְּדוֹ שֵׁנִית כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַפַּת נָאָה, צָרִיךְ שִׁנּוּי קְצָת כְּגוֹן עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן, אֲבָל אֵין צָרִיךְ שִׁנּוּי גָּדוֹל לְרַקֵּד אֲחוֹרֵי הַנָּפָה.
הַלָּשׁ עִסָּה בְּיוֹם טוֹב, יָכוֹל לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה וּלְהוֹלִיכָהּ לְכֹהֵן.
וְכֵן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, יָכוֹל לְהוֹלִיכָם לְכֹהֵן אֲפִלּוּ הוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ.
וְעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב -
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - לְכֻלֵּי עָלְמָא אָסוּר לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה בְּיוֹם טוֹב.
אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ - דְּקַיְמָא לָן 'אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ' רַק שֶׁיְּשַׁיֵּר מִמֶּנָּה מְעַט יוֹתֵר מִן הַחַלָּה, פָּסַק רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל שֶׁיָּכוֹל לְהַפְרִישׁ.
וְרִי"ף וְכֵן רַשִׁ"י פָּסְקוּ שֶׁאֵין לְהַפְרִישׁ.
וְרַבֵּנוּ חַיִּים כָּתַב בְּשֵׁם רַשִׁ"י דַּאֲפִילוּ מַה שֶׁאוֹכֵל וּמְשַׁיֵּר הַחַלָּה הָוֵי בִּכְלַל אֵין מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.
וְכֵיוָן דְּאִיכָּא פְּלֻגְתָּא דְּרַבְּוָתָא טוֹב שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ, אֶלָּא אוֹכֵל וּמְשַׁיֵּר.
וּכְשֶׁיַּפְרִישׁ הַחַלָּה בְּיוֹם טוֹב, לֹא יִשְׂרְפֶנָּה מִיָּד אֶלָּא יַנִּיחֶנָּה עַד הַלַּיְלָה.
וּבְיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחָהּ מִשּׁוּם חִמּוּץ, כָּתַבְתִּי בְּהִלְכוֹת פֶּסַח מַה יַעֲשֶׂה בָּהּ.
מֻתָּר לַעֲשׂוֹת פַּת עָבָה בְּיוֹם טוֹב - פֵּרוּשׁ פִּתִּין גְּדוֹלִים, וְלֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יָבוֹא לֶאֱפוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁצָּרִיךְ.
הָיָה לוֹ קֶמַח אוֹ עִסָּה בְּשֻׁתָּפוּת עִם הַגּוֹי, אָסוּר לֶאֱפוֹת בְּיוֹם טוֹב.