טור מנוקד אבן העזר קסח
<< | טור · אבן העזר · סימן קסח (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
משיבם היבם היבמה, הרי היא כאשתו לכל דבר, שיכול להוציאה בגט ולהחזירה, ולא אמרינן כיון שכבר קיים מצות יבום חזר איסור אשת אח למקומה.
וכתובתה על נכסי בעלה הראשון.
ואם אין נכסים לראשון - יש לה כתובה מנה משני כדין אלמנה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. אבל כל זמן שיש לראשון אפילו הן ביד לקוחות אין לה מנכסי שני כלום.
גרשה והחזירה קודם שפרע לה כתובתה - דינה כאשה אחרת שגרשה והחזירה, שאין לה אלא כתובה אחת, שהמגרש אשתו והחזירה על דעת כתובתה הראשונה הוא מחזירה.
וכיון שכתובתה על נכסי המת, אין היבם רשאי למכור כלום מנכסי אחיו, אלא יהיו כולם קיימין לשיעבוד כתובתה. ואם מכר או נתן מהם, מעכשיו בטלים, לא שנא אם מכר או נתן קודם יבום או אחרי יבום. ואפילו אם הניח מטלטלין כגון מעות או פירות תלושין - ימכרם וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות והגוף יהיה קיים לשיעבוד כתובתה. ואפילו היה הוא חייב לאחיו מנה, לא יאמר 'הואיל ואני יורשו אחזיק במה שבידי' - אלא מוציאין אותו מידו וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות. והראב"ד כתב בזה - שאין מוציאין אותו מידו. והרמב"ם ז"ל כתב - דאפילו בשאר מטלטלין שהניח אחיו משתמש בהן כמו שירצה ואינה יכולה לעכב עליו, כיון שאין כתובה נגבית ממטלטלין אלא מתקנת הגאונים, אין כח בתקנה זו למונעו מנכסי אחיו לאוסרו באחריות זו שלא ישא ויתן בהם. עד כאן. ורב אלפס כתב כסברא ראשונה. ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
ואפילו גרשה וכנסה אחר כך סתם, אינו יכול למכור, דכיון שכנסה סתם לא נתחייב לה בכתובה, אלא אם כן יתנו בשעה שמחזיר שכתובתה על נכסיו, ואז יכתוב לה כתובה באחריות על כל נכסיו שקנה ושיקנה, ויכול למכור. והוא הדין נמי בלא גרושין, אם מתרצת לו שימכור על מנת שיתחייב לה באחריות כתובתה, שיכתוב לה אחריות על כל נכסיו שקנה ושיקנה, יכול למכור.
כתב הרמב"ם: יבמה שלא היתה לה כתובה או שמחלה כתובתה, זכה בנכסי אחיו ויכול למכור וליתן בחפצו, וכשיכנוס יבמתו יכתוב לה מנה ויהיו כל נכסיו אחראין לכתובתה כשאר כל הנשים.
וכתב עוד: יבמה שלא היה לה על בעלה כתובה מפני שהיבמה אסורה עליו והרי היא מותרת לאחיו, אם רצה היבם לייבם כונס ואין לה כתובה כדרך שלא היה לה על בעלה, ודינה עם יבמה בתוספת כמו שהיה לה על בעלה. אבל לא כתב לה בעלה כתובה או שמכרה לו או שמחלה, צריך היבם לכתוב לה כתובה כדרך כל האלמנות.