טור מנוקד אבן העזר קס
<< | טור · אבן העזר · סימן קס (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
היבמה, שלושה חדשים הראשונים - ניזונת משל בעלה. מכאן ואילך - אינה ניזונת לא משל בעלה ולא משל יבם.
עמדה בדין ותבעתו לייבם או לחלוץ ונתרצה לייבם, ואירעו אונס, שחלה או שהוצרך לברוח מחמת ממון או מחמת מרדין, חייב במזונותיה. וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: דוקא ברח יש לה מזונות, אבל לא ברח, אפילו אירע הדבר שנתאחר זמן מועט מלייבם לא תקנו לה מזונות, דלא שכיח שיתאחר מלייבם כיון דאיתיה קמן ונתרצה, ואין לה מזונות אם לא שתבוא בפני בית דין ותתבע ממנו שייבם או שיתן לה מזונות. ואפילו אם ברח לא מחייב אלא כשנתרצה לייבם, דכיון דסופו לייבם הרי היא כאשתו וחייב במזונותיה, אבל לא נתרצה לייבם אלא לחלוץ ואירעו אונס שהוצרך לברוח, לא מסתבר שתקנו לה מזונות משל יבם. עד כאן. והרמב"ם אינו מחלק בין לייבם או לחלוץ, ומחייב אפילו בלא נתרצה, שכתב: תבעתו לדין לייבם או לחלוץ וברח או חלה או שהיבם במדינה אחרת, הרי זו ניזונת משל יבם בלא שבועה. הניחה מעוברת, הרי זו ניזונת עד שתלד. ילדה ולד של קיימא, הרי זו ניזונת כל ימי אלמנותה כשאר כל הנשים. עד כאן.
נפלה לפני יבם קטן - אין לה מזונות עד שיגדיל.
מעשה ידיה שלה לעולם, אפילו היא ניזונת.
נפלו לה נכסים בעודה שומרת יבם, מוכרת ונותנת וקיים, שאין ליבם בהם כלום עד שיכנוס, ואפילו עשה בה מאמר. במה דברים אמורים? - בנכסי מלוג, אבל נכסי צאן ברזל לא תמכור, שיש ליבם זכות בהם.
ואם מתה - כתובתה בחזקת יורשי הבעל, ונכסי מלוג בחזקת יורשי האשה, ובנכסי צאן ברזל איכא פלוגתא דרבוותא. לרש"י - יחלקו בהן יורשי הבעל ויורשי האשה, וכן כתב הרמב"ם. ולרבינו תם - כולם בחזקת יורשי הבעל כמו הכתובה. ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
וכי היכי דאיכא פלוגתא בנכסי צאן ברזל לאחר מיתה, הכי נמי איכא פלוגתא בחייה ובפירות, לרש"י - חולקים בהם היא והיבם, ולרבינו תם - הוא נוטל הכל.
נפלו לה הנכסים בעודה תחת בעלה ומת ונפלה לפני יבם, אין צריך לומר שלא תמכור בנכסי צאן ברזל, שהרי היבם אוכל כל פירותיה, אלא אפילו נכסי מלוג נמי לא תמכור, שגם בהם יש חלק ליבם בפירותיהן, שחציים שלו והחצי שלה. ואם מתה, יחלקו בהם יורשיה ויורשי הבעל, וכתובה ונכסי צאן ברזל הם בחזקת יורשי הבעל. והרמב"ם כתב - שאפילו נכסים שנפלו לה תחת הבעל ומת, אין ליבם בהם פירות ואפילו בנכסי צאן ברזל. ולא נהירא.