טור אורח חיים נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן נ (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

טעם שאומרים משנת איזהו מקומן

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

וקבעו לשנות משנת "איזהו מקומן" וברייתא ד"רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות" אחר פרשת התמיד, משום הא דאמר רב ספרא (קידושין ל, א): לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד(א), ופריך: ומי ידע כמה חיי? ומשני: לא נצרכה אלא ליומי, שצריך בכל יום ללמוד משלשתן; ומדרש של ברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום תלמוד, שהמדרש כתלמוד. ועוד, שהיא תחילת תורת כהנים, שהוא ראש לכל הקרבנות, קבעוה אצל הקרבנות; ומשנת איזהו מקומן קבעוה אחר פרשת התמיד, משום דכתיב (מלאכי א, יא): "וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי". וכי בכל מקום מוקטר מוגש? אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקין בעבודה בכל מקום, מעלה אני עליהם כאילו מקריבין ומגישים לשמי:

בית יוסף[עריכה]

וקבעו לשנות משנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל וכו' משום הא דאמר רב ספרא לעולם ישלש אדם וכו' — הא דרב ספרא איתא פרק קמא דקידושין. וכתבו שם התוספות והרא"ש (סי' מ"ג) שעל כן תיקן בסדר רב עמרם (ח"א סימן ח') כמו שאנו נוהגים לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא ומשנה ותלמוד. ור"ת פירש שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין: בבל בלולה במקרא ובמשנה ובתלמוד, דתלמוד בבלי בלול מכולם.
וכתב הרא"ה (חי' ברכות לב.), שתיקנו לשנות פרק איזהו מקומן, לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת והיא משנה ברורה למשה מסיני, עכ"ל:

וכי בכל מקום מוקטר מוגש אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקים בעבודה בכל מקום וכו' — בסוף מסכת מנחות.
בזמן הזה נוהגים לומר אחר ברייתא דרבי ישמעאל וכו' "הודו לה' קראו בשמו" וכו' ופסוקים אחרים. וכתוב בספר ארחות חיים (הלכות ברכות סי' יח - כ) שהטעם, לפי שכל השנים שהיה הארון ביריעה תיקן דוד שיהיו אומרים זה המזמור, כמו שמפורש בספר יוחסין. ומפורש בסדר עולם כי בתמיד של שחר אומר מ"הודו לה'" עד "ובנביאי אל תרעו", ובתמיד של בין הערבים מן "שירו לה'" עד "והלל לה'". "רוממו ה' אלהינו" וכו' ושאר פסוקי דרחמי, כגון "ה' צבאות עמנו" וכו' "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך" וכו', כדאמרינן בירושלמי: אל יהי פסוק זה זז מפיך, "ה' צבאות" וחביריו. ויש במזמור זה עשר לשונות של הודאה, כנגד עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים ועשרה ניסים לאבותינו על הים. ובשבתות וימים טובים מוסיפים אחר "הודו לה'": "השמים מספרים", "רננו צדיקים", "לדוד בשנותו", "תפלה למשה", "יושב בסתר", "הללו את שם ה'". ויש מקומות מסדרין אלו המזמורים בסידור אחד ומוסיפין מזמורים אחרים, ויש מקומות מתחילין אחר "הודו לה'": "ה' מלך ה' מלך", וכן מנהגינו, ונהגו לכופלו בכל ספרד, ונראה הטעם להודיע ייחוד מלכותו בשבת ליום שכולו שבת. ואחרים אומרים פסוקים מקובצים. ויש מקומות מתחילין "ברוך ה' אלהי ישראל" ואחריו אומרים "ברכו ה' מלאכיו" וכו'. ויש מקומות שאומרים אחר הלל הגדול בשבת "ברוך שאמר", ובחול אומרים אותו לאחר "הודו לה'"; ויש מקומות אומרים "ברוך שאמר" קודם "הודו לה'" בין בחול בין בשבת, עכ"ל: ומנהגינו לומר "ברוך שאמר" אחר "ה' מלך" ומזמור "השמים מספרים", ובשבת אחר הלל הגדול. ומשמע מדברי ארחות חיים שאין אומרים מזמור "השמים מספרים" בחול, וכן נראה מדברי הזוהר פרשת תרומה דף קל"ו וקל"ז וע"ש. אבל העולם נוהגים לאומרו:
ונוהגים עכשיו לומר בכל יום "ה' מלך ה' מלך" וכו' פעמים בעמידה. וזה לשון שבלי הלקט (סי' עו): מה שנהגו לומר "ה' מלך" בעמידה בזמירות בשבתות וימים טובים, כתב ה"ר בנימין הטעם, לפי שנמצא בהגדה: מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע ופותח ואומר "ה' מלך ה' מלך" וכו', וכל גדודי מעלה עונין אחריו, עד שמגיעין לברכו; וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה, כך אנו ראויים לאומרו בעמידה. ובחול, לפי שמתבטלין ממלאכתן וצריכין למעשה ידיהם ואין להם פנאי, לא נהגו לאומרו בעמידה. ומה שאומר במסכת סופרים שאומרים אותו בפסח בעמידה, לאו לאפוקי שאר ימים טובים ושבתות, אלא לאפוקי ימות החול. ויש שאין אומרים אותו בחול כלל, עכ"ל. ומה שאומרים אותו פעמיים, נראה שהוא על פי מה שכתב בתיקונים (תיקון ע) כשבא לפרש הסודות הנרמזים בשבח זה, אמר: ובגין דא כפל לון תרין זימנין. ויש נוהגים לאומרו שלש פעמים, ואין להם על מה שיסמוכו:
ומה שכתב (בסימן הבא): משום הא דאיתא בפרק כל כתבי יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום ומסקינן כי קאמר בפסוקי דזמרה — ופירש רש"י: פסוקי דזמרה. שני מזמורים של הלולים, "הללו את ה' מן השמים", "הללו אל בקדשו", עכ"ל. ובשבולי הלקט (סי' ז) כתוב דבמסכת סופרים (יז, יא) מפורש דהיינו מתהלה לדוד עד סוף תהלים:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

וקבעו לשנות משנת איזהו מקומן וכו' ומה שכתב ועוד שהיא תחלת תורת כהנים וכו' נראה דמשום דלטעם הראשון קשה אמאי לא קבעו מאמר מן התלמוד דעדיף ממדרש שאינו אלא כמו תלמוד וכדאמר רב ספרא שליש מן התלמוד לכן אמר ועוד שהיא תחלת תורת כהנים וכו' ולפי שקשה לפי זה היא גופא טעמא מאי למה קבעו משנת איזהו מקומן דמיירי בקרבנות ועל כן קבעו נמי ברייתא שהיא תחלת ת"כ וכו' לא נכתב לא ה"א ולא וי"ו אלא הוה ליה לקבוע משנה דלא איירי בקרבנות ויקבעו נמי מאמר מן התלמוד ממש דשייך אל המשנה לזה תירץ דמשנת איזהו מקומן שייך לקבעה אחר התמיד שהיא במקום הקרבת תמיד של שחר דכך חשוב הוא העסק במשנה דמדבר בעבודת הקרבנות כאילו מקטירין הקרבנות עצמם וכדדרשינן ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי וכי בכל מקום מוקטר ומוגש וכו' ונמשך מזה דשייך לקבוע מדרש רבי ישמעאל שהוא תחלת תורת כהנים ומכל מקום אי לאו מדרש כתלמוד לא היה מתיישב הלא רב ספרא אמר שליש בתלמוד:

דרכי משה[עריכה]

(א) וביורה דעה הלכות תלמוד תורה נתבאר דין זה, עיין שם.