לבוש אורח חיים נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש התכלת על אורח חיים · סימן נ | >>

סימן נ בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

טעם לומר משנת איזהו מקומן
ובו סעיף אחד:

סעיף א[עריכה]

ואחר פרשת התמיד אומרים משניות דפרק איזהו מקומן וברייתא דר׳ ישמעאל אומר בי״ג מידות כו׳. וטעמא משום הא דאמרו חז״ל: לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד, ואסמכוה רבנן אקרא ד"ושננתם", ואמרו: אל תקרי "ושננתם" אלא "ושלשתם". ונראה לי דהכי פירושו: מדכתיב קודם זה "והיו הדברים" וגו׳ "על לבבך", מדאמר שיהיו על לבבך על כרחך רוצה לומר, אחר שלמדתם אותם פעם א׳ יהיו על לבבך, אבל אחר כך תשנה אותן עוד ב׳ פעמים, מדלא כתיב "ושניתם" בחד נו״ן; מאי "ושננתם" בב׳ נוני״ן? אלא שמע מינה שישנה אותו ב׳ פעמים והרי ג׳ פעמים. ועל כרחך הם מקרא ומשנה ותלמוד, שכל א׳ מבאר את הדברים יותר, כי המשנה היא פירוש על המקרא, והתלמוד הוא פירוש על המשנה. וזהו "אל תקרי" וכו׳, כלומר: אל תטעה לומר "ושננתם" רוצה לומר ב׳ פעמים הכל עם הראשון, אלא ב׳ פעמים חוץ מן הראשון. ואם לא כן, מאי כוונתם באמרם "אל תקרי" כו׳? היאך קורין מ"ושננתם" "ושלשתם"? אלא על כרחך כך פירושו, נ״ל.

והקשו בגמרא: מי יודע כמה חיי? ותרצו: לא נצרכא אלא ליומי. כלומר, שצריך בכל יום ללמוד משלשתן. ולכך אומרים זה אחר זה, "וידבר" זהו מקרא, "איזהו מקומן" זהו משנה, ומדרש דר׳ ישמעאל הוא במקום תלמוד, כי המדרש כתלמוד.

ומה שבחרו בזו המשנה וזו הברייתא יותר מאחרות, היינו משום שאחר שקראו פרשת התמיד, שהיא במקום הקרבת קרבן תמיד כמו שכבר אמרנו, שאמר הקב״ה לאברהם שכל זמן שעוסקין בקרבנות מעלה אני עליהם כאילו הקריבום, סומכין אחריה משנת איזהו מקומן, שהיא שייכא יותר לפרשת התמיד שמדברת גם כן בקרבנות. ואמרו חז״ל: כתיב "בכל מקום מוקטר מוגש לשמי". והקשו: וכי בכל מקום מקטירין ומגישין? אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות עבודה בכל מקום, מעלה אני עליהם כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

ומה שתקנו דווקא אלו המשניות מן הקרבנות ולא משניות אחרות מאותה מסכתא, שהוא זבחים, והיא כולה מדברת בקרבנות, בחרו בפרק זה שהוא "איזה[ו] מקומן" יותר מבשאר משניות, מפני שבכל המשניות של זה הפרק אין בהם מחלוקת לתנאים, כי כולם משניות ברורות למשה מסיני.

ותקנו אחר כך במקום התלמוד מדרש דר׳ ישמעאל, משום שהוא תחילת תורת כהנים, שהיא ראש לכל הקרבנות, קבעוה אצל הקרבנות.