טור אבן העזר נד
<< | טור · אבן העזר · סימן נד (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור[עריכה]
מי שנתן מעות ליד שליש שיקח בהם קרקע לבתו כשתנשא, בין בריא בין שכיב מרע, ומת והבת אומרת לשליש שיתן המעות לבעלה שיעשה בהם מה שירצה - אם היא גדולה וניסת, שומעין לה. אבל אם היא קטנה אפילו ניסת, או גדולה ונתארסה, אין שומעין לה אלא מקיים דברי המת אף על פי שצוה כשהיה בריא.
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
מי שנתן מעות ליד שליש שיקח בהם קרקע לבתו כשתינשא וכו' בסוף פרק מציאת האשה (דף סט:) תנן המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי יעשה שליש מה שהושלש בידו דברי ר"מ רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למכרה הרי היא מכורה מעכשיו בד"א בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום ופירש"י המשליש מעות לבתו. מסר מעות ביד שליש לצורך בתו לקנות שדה או נדוניא לכשתינשא: והיא אומרת נאמן בעלי עלי. שלא יעכבם לעצמו תנם לו והוא יקנה לי שדה כשארצה: יעשה השליש וכו'. יקנה השדה ואין שומעין לה דמצוה לקיים דברי המת: וכי אינה אלא שדה. וכי מה תועלת לו לקנות אפילו אין כאן מעות אלא כבר נקנה השדה והיא רוצה למכרה הרי היא מכורה הילכך שומעין לה ובגמרא שם ת"ר המשליש מעות לחתנו ליקח בהם שדה לבתו והיא אומרת ינתנו לבעלי מן הנישואין הרשות בידה מן האירוסין יעשה שליש מה שהושלש בידו דברי ר"מ רבי יוסי אומר גדולה בין מן האירוסין בין מן הנישואין הרשות בידה קטנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין יעשה שליש מה שהושלש בידו מאי בינייהו איכא בינייהו גדולה מן האירוסין דר"מ סבר אע"ג דגדולה היא מצוה לקיים דברי המת לפיכך יעשה שליש מה שהושלש בידו ורבי יוסי סבר כיון דגדולה היא הרשות בידה והא דקתני במתניתין בד"א בגדולה ר"מ היא וחסורי מחסרא והכי קאמר יעשה שליש מה שהושלש בידו דברי ר"מ בד"א מן האירוסין אבל מן הנישואין הרשות בידה בד"א בגדולה אבל בקטנה אין מעשה הקטנה כלום איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי ורבא אמר רב נחמן הלכה כר"מ וכתבו הרי"ף והרא"ש וקי"ל כרב נחמן בדיני וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות אישות ופירש"י מן הנישואין הרשות בידה. שאף האב לא עלה בדעתו למוסרם ביד שליש אלא עד שתינשא דמשנישאת הבעל זכאי לאכול פירות:
ומ"ש רבינו בין בריא בין שכיב מרע כ"כ שם התוספות והרא"ש והר"ן משום דמצוה לקיים דברי המת אפילו בבריא וכן כתב הרמב"ם בפרק הנזכר:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
מי שנתן מעות ליד שליש כו' משנה וברייתא דפליגי ר"ת ור"י ס"פ מציאת האשה ואסיקנא בגמרא דבקטנה אפי' ניסת לא פליגי דפשיטא דאין שומעין לה דאין מעשה קטנה כלום כי פליגי בגדולה מן האירוסין והלכה כר"נ בדיני דפסק הלכה כר"מ דאין שומעין לה אלא יעשה השליש מה שהושלש בידו דאע"ג דגדולה היא מצוה לקיים דברי המת אבל בגדולה וניסת אף האב לא עלה בדעתו למסרם ביד שליש אלא עד שתינשא דמשנישאת הבעל זכאי לאכול פירות:
ומ"ש דמלד"ה אעפ"י שצוה כשהיה בריא כ"כ התוספות והרא"ש לשם והקשו בתו' בשם ר"ת כיון דמלד"ה א"כ מאי מהני הא דדברי ש"מ ככתובים וכמסורים דמי ואר"ת דלא אמרי' מלד"ה אלא כשהושלש מתחילה לכך וכו' ומשום הכי תנן הכא המשליש מעות לבתו כו' והרא"ש האריך בזה ועיין בח"מ בסימן רנ"ב: