חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ״ח–1988


1.
הגדרות [תיקון: תשע״ז]
בחוק זה –
”חייל“ – חייל בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, למעט בשירות קבע;
”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
2.
דין חבלה שלא בעת מילוי תפקיד [תיקון: תשנ״ו, תשע״ב, תשע״ז]
(א)
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים), יחול גם לגבי חייל שנחבל כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, אף שלא עקב שירותו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
החבלה אירעה בעת שהחייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות;
(2)
אם החבלה אירעה בעת שהחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של 30 הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות;
(2א)
(1)
החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו;
(2)
פסקה זו לא תחול על עבודה שאושרה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה;
(3)
בפסקה זו –
”פעילות ספורטיבית“ – לרבות כל פעילות ספורטיבית המתבצעת במסגרת אגודה הרשומה כחוק;
(2ב)
החבלה לא אירעה בתאונת דרכים שבשלה היתה נשללת זכאותו של החייל לפיצוי לפי סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, ולעניין פסקה (5) של הסעיף האמור – בכפוף להוראות סעיף 7א לחוק האמור;
(2ג)
החבלה לא אירעה כתוצאה מייצור של סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973, או של חומר אסור בהפצה כמשמעותו בסעיף 5 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013, מסחר בהם או שימוש בהם, או אגב ביצוע עבירה בהשפעת חומר אלכוהולי;
(2ד)
החבלה לא אירעה כתוצאה מביצוע מעשה הכרוך בנטילת סיכון בלתי סביר מצד החייל, מתוך כוונה לגרימת החבלה, מתוך שוויון נפש לאפשרות גרימת החבלה או מתוך תקווה להצליח למנעה;
(2ה)
החבלה לא אירעה מחוץ לשטח מדינת ישראל ואזור יהודה והשומרון, למעט אם אירעה בחופשה שאושרה לחייל בודד לצורך ביקור משפחתו, כהגדרתם בפקודות הצבא.
(3)
כתוצאה מהחבלה נקבעה לו על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ־20%.
(ב)
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 (להלן – חוק משפחות חיילים), יכול לגבי בני משפחתו של חייל שמת כתוצאה מחבלה שנחבל מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, אף שלא עקב שירותו, ובלבד שהתקיימו כל הנסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (2א) ו־(2ג) עד (2ה).
(ג)
קצין התגמולים שמונה לפי חוק הנכים או חוק משפחות חיילים, לפי העניין, לא יקבע כי חבלה התרחשה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(2ב) עד (2ד), אלא אם כן הובא לפניו אחד מאלה:
(1)
פסק דין של בית משפט או בית דין המרשיע את החייל בעבירה בקשר לנסיבות כאמור;
(2)
אם לא ניתן פסק דין בהליך פלילי נגד החייל בשל נסיבות כאמור – מסמך של גוף המוסמך לפי כל דין לחקור עבירה בקשר לנסיבות אלה או להעמיד לדין בגינה, המעיד על קיומן של ראיות לכאורה לקיומן של הנסיבות כאמור.
3.
תחולה
חוק זה יחול לגבי חבלה שאירעה לאחר פרסומו.


נתקבל בכנסת ביום ח׳ בשבט התשמ״ח (27 בינואר 1988).
  • יצחק שמיר
    ראש הממשלה
  • יצחק רבין
    שר הבטחון
  • חיים הרצוג
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.