לדלג לתוכן

חוק שירות המדינה (משמעת)/רשויות מקומיות

הוספת קישורים
חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח עדיין מחכים...
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חוק שירות המדינה (משמעת)/רשויות מקומיות מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963

התאמות לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח–1978 ולפי תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), תשל״ט–1979

תוכן עניינים

פרק ראשון: פרשנות

[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).

פרק שני: מינוי בית הדין למשמעת, תובע וחוקר

[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
אי תלותם של חברי בית הדין
אין על חבר בית הדין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ז, תשנ״ד, ק״ת תשל״ט]
(בוטל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
התפטרות
חבר בית הדין רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק כתום שלושים יום לאחר הגשת כתב התפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר מזה.
סמכות להעביר מכהונה [תיקון: ק״ת תשל״ט]
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להעביר חבר בית הדין מכהונתו על יסוד חוות דעת של ועדה רפואית ממונה על ידי שר הפנים המעידה שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו למלא תפקידו.
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).

פרק שלישי: עבירות משמעת, שפיטה ועונשין

[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
שותפות לעבירת משמעת [תיקון: ק״ת תשל״ט]
עובד רשות מקומית שהיה שותף לעבירת משמעת, באופן שהיה עושה אותו אחראי בפלילים לפי פרק ה׳ לפקודת החוק הפלילי, 1936, אילו היתה העבירה עוון או פשע – אשם אף הוא בעבירת משמעת.
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: תשל״ח, ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
השבה [תיקון: תשנ״ד, תשע״ד]
בעת הטלת אמצעי משמעת כאמור בסעיף 34 או בסמוך לאחר מכן, רשאי בית הדין להורות, לאחר ששמע את טענות בעלי הדין לענין זה, כי על הנאשם להחזיר למעסיקו את מה שהשיג על ידי מעשיו נושא התובענה, או את תמורתם, ושהמעסיק זכאי להם, בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד; התמורה תיגבה בדרך ניכוי ממשכורתו, מקיצבתו, או מפיצויי פיטוריו או בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי, בסכום אחד או בשיעורים, הכל כפי שיקבע בית הדין, ובלבד שאם תוגש על ידי המדינה תביעה אזרחית לענין זה, יקוזז ממנה הסכום שבית הדין הורה עליו כאמור.
הוצאות ההגנה [תיקון: ק״ת תשל״ט]
ראה בית הדין שלא היה יסוד להגשת התובענה, רשאי הוא לצוות כי קופת הרשות המקומית ישלם לעובד את הוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית הדין.
מינוי סניגור על ידי אב בית הדין [תיקון: ק״ת תשל״ט]
עובד רשות מקומית רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין על ידי עורך דין, ואם ביקש למנות לו סניגור שלא על מנת לקבל שכר, וראה אב בית הדין שהדבר רצוי לשם עשיית משפט צדק, ימנה לו סניגור, שהסכים עליו העובד, מתוך רשימת מועמדים שנערכה, באישור שר המשפטים, מקרב עובדי רשות מקומית ושאינם עובדי רשות מקומית ובהסכמתם של המועמדים.
נוכחות העובד
בכל הליך לפני בית הדין תינתן לעובד הנוגע בדבר אפשרות להשמיע טענותיו, להביא ראיות, ולחקור כל עד שהתייצב לפני בית הדין.
סירוב להעיד או להגיש מסמך [תיקון: תשל״ז, תשנ״ד, ק״ת תשל״ט]
נדרש אדם על ידי בית הדין להשיב על האזהרה כאמור בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980, או להגיש מסמך וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעתו של בית הדין, ולא נקנס מכוח סעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות, רשאי בית משפט השלום שבאזור שיפוטו גר אותו אדם או יושב בית הדין, לצוות על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, שאותו אדם ייעצר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חודש ימים, עד שיסכים להעיד או להגיש את המסמך כנדרש לפני גמר הדיונים בבית הדין.
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
פומביות הדיון [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשל״ט]
(א)
בית הדין ידון בפומבי.
(ב)
בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין להחליט, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, על עריכת הדיון, כולו או חלק ממנו, בדלתיים סגורות, אם לדעתו הדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, או לשם הגנה על המוסר, על שלומו של קטין או על פעולתו התקינה של שירות הרשות המקומית.
(ג)
החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ד)
לא יגלה אדם דבר על דיון שהתנהל בבית הדין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין או במידה שהגילוי דרוש לביצועה של החלטת בית הדין או לביצוע חוק הרשויות המקומיות.
(ה)
העובר על הוראות סעיף קטן (ד), דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.
הרחקת קטינים מבית הדין [תיקון: תשל״ז]
רשאי בית הדין לאסור על קטין להימצא בבית הדין בשעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
איסור פרסומים [תיקון: תשל״ז]
(א)
לא יצלם אדם באולם בית הדין ולא יפרסם מה שצולם בו.
(ב)
לא יפרסם אדם בלי רשות בית הדין את שמו של קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנה והוא עד בהליך שבפני בית הדין, או של מתלונן או ניזוק בעבירת משמעת שיש בה משום פגיעה במוסר, ולא את תמונתם, מענם או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהוים.
(ג)
בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בדבר הליך בבית הדין במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונה של בעל דין, של עד או של אדם ששמו הוזכר בהליך.
(ד)
לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית הדין, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך הדיון או תוצאותיו; אולם אין איסור זה חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית הדין.
הפרעת הדיונים [תיקון: תשל״ז]
המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין לצוות על יציאתו או הרחקתו.
עונשין [תיקון: תשל״ז]
העובר על הוראות סעיף 41ב, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.
זילות בית הדין [תיקון: תשנ״ד]
(א)
מי שנתון לשיפוט משמעתי לפי חוק זה, רשאי בית הדין, ביוזמתו או אם נתבקש לכך, ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, להפקיע ממשכורתו סכום שלא יעלה על עשירית ממשכורתו החודשית אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוזמן כדין לבוא לפני בית הדין ולא בא, או עזב ללא רשות בית הדין את מקום הדיון והכל ללא הצדק סביר;
(2)
נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו, ללא הצדק סביר;
(3)
נדרש להשיב על האזהרה שלפני מתן עדותו, ולא עשה כן;
(4)
נצטווה על ידי בית הדין לצאת, על פי סעיף 41ג, ולא עשה כן.
(ב)
נאשם שנהג כאמור בפסקה (א)(1) בהיותו מושעה כאמור בסעיף 47, רשאי בית הדין להורות גם על הקטנת משכורתו או הפסקתה.
(ג)
החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנה לערעור כפסק דין בתובענה, וניתנת לביצוע כפסק דין.
פרסום החלטות [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשל״ט]
ראש הרשות המקומית רשאי לפרסם החלטה שהחליט בית הדין בדיון בדלתיים סגורות, אולם לא יפרסם החלטה בדרך שיש בה כדי לזהות את הנשפט אלא בהסכמת בית הדין.
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה [תיקון: תשס״ה]
שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001, כולן או מקצתן ובהתאמות המתחייבות שקבע, יחולו על הליכים משמעתיים לפי חוק זה.
עובד שאינו מסוגל לעמוד בדין [תיקון: ק״ת תשל״ט, תשמ״ג, ק״ת תשמ״ה]
(א)
עובד הטוען כי מחמת מחלה אינו מסוגל לעמוד בדין, רשאי בית הדין לקבוע לו מועד להוכיח טענתו על ידי חוות דעת של ועדה רפואית שימנה ראש הרשות המקומית והדיון יידחה עד למועד האמור; לא הוכיח העובד טענתו כאמור, רשאי בית הדין להמשיך בדיון.
(ב)
מצא בית הדין כאמור שהעובד אינו מסוגל לעמוד בדין מחמת מחלה, יפסיק את הדיון ויודיע על כך לראש הרשות המקומית ולממונה הישיר על העובד, ומשעשה כן, תופסק עבודתו של העובד ורואים אותו, כל עוד אינו מסוגל לעמוד בדין, כאילו נעדר מעבודתו מחמת מחלה.
חידוש הדיון נגד מי שאינו מסוגל לעמוד בו [תיקון: ק״ת תשל״ט]
הופסק הדיון בנסיבות האמורות בסעיף 44, רשאי ראש הרשות המקומית, מזמן לזמן, להורות לעובד להיבדק שנית בדיקה רפואית לענין זה, ואם נמצא מסוגל לעמוד בדין, וכן אם לא התייצב לבדיקה או אם סירב להיבדק – ימשיכו בדיון מהשלב שאליו הגיע שעה שהופסק הדיון; בשני המקרים האחרונים מותר להמשיך בדיון שלא בפני העובד.
שמירת סמכות
האמור בסעיף 44 אינו גורע מן הסמכות לפטר את העובד הנדון מחמת מחלה.

פרק רביעי: השעיה

פרשנות [תיקון: תשל״ז]
לענין פרק זה –
(1)
תהא הכנסתו של עובד שהושעה מעבודות חוץ – הכנסתו מעבודה, בין כשכיר ובין שלא כשכיר, חוץ מהכנסה מעבודה כאמור שעבד בה בקביעות ערב השעייתו או – אם המשרה שעליה חלה ההשעיה היתה חלקית – אותו חלק מהכנסתו מחוץ למשרה כאמור שביחד עם משכורתו הקובעת מאותה משרה עודף על המשכורת הקובעת שהיתה מגיעה לו אילו היה מועסק במשרה מלאה, והכל – שלא מעבודתו במשרה שעליה חלה ההשעיה;
(2)
”משכורת קובעת“, בזמן פלוני – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת אותו זמן קיצבתו של העובד המושעה אילו יצא לקיצבה ביום השעייתו.
השעיה
הערה: תקנה 7 לתקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), תשל״ט–1979 התאימה נוסח חלופי לנוסח של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963; במועד מאוחר יותר תוקן חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח–1978 וקבע הוראות סותרות בדבר התאמת סעיף זה. תקנה 7 לתקנות האמורות לא בוטלה לאחר תיקון החוק, ולכן סעיף 47 הותאם הן לפי התקנות והן לפי החוק, כדלהלן:
[תיקון: תשל״ז, תשל״ח, תשנ״ד, תשס״ז, תשע״ט, תשפ״ד, תשפ״ה, ק״ת תשל״ט, ק״ת תשל״ט־2]
(התאמת הסעיף לפי תקנה 7 לתקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), תשל״ט–1979):
(א)
עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 11 לחוק הרשויות המקומיות, רשאי ראש הרשות המקומית, בהתייעצות עם ועדה שמינתה מועצת הרשות המקומית לפי סעיף 171א(2) לפקודת העיריות, ובאין ועדה כזו בהתייעצות עם המועצה, להשעותו ממשרתו בשירות הרשות המקומית לתקופה שלא תעלה על ארבעים וחמישה ימים.
ראש הרשות המקומית רשאי, על פי בקשת התובע, להאריך מפעם לפעם את תקופת ההשעיה האמורה, ובלבד שסך כל ימי ההארכה לא יעלה על ארבעים וחמישה ימים.
(ב)
הוגשה תובענה נגד עובד לפי סעיף 14 לחוק הרשויות המקומיות, רשאי ראש הרשות המקומית להשעותו או להאריך את השעייתו לפי סעיף קטן (א), לתקופה שלא תימשך מעבר לגמר הליכי הדיון בתובענה (להלן – גמר ההליכים המשמעתיים).
(ג)
החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת ראש הרשות המקומית יש עמה קלון, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, ובאין יועץ משפטי כאמור עם פרקליט המחוז, להשעות את העובד לתקופה שלא תימשך מעבר למועד מתן החלטה בדבר תוצאות החקירה, אולם –
(1)
אם הוחלט להגיש כתב אישום נגד העובד, תימשך ההשעיה לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום (להלן – גמר ההליכים הפליליים);
(2)
אם נסתיימו ההליכים הפליליים ותוך חמישה עשר הימים האמורים בפסקה (1) הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה או הדיון בבית המשפט – תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים.
(ד)
ראש רשות מקומית לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לענין ההשעיה לפני ראש הרשות המקומית או לפני מי שהוא הסמיך לכך דרך קבע או לענין פלוני.
(ה)
היה העובד מועסק במספר משרות בשירות הרשות המקומית, רשאי ראש הרשות המקומית להשעותו כאמור בכולן או בחלק מהן.
(ו)
בכל מקום שראש רשות מקומית רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו. העברה זמנית כאמור לא תימשך מעבר לתקופה שבה מותרת השעייתו של עובד לפי סעיף זה.
(ז)
לענין סעיף זה רואים הליך כנגמר לאחר שאין עוד ערעור עליו.
[תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תשפ״ד, תשפ״ה]
(לפי סעיף 20(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח–1978, במקום האמור בסעיף 47(א), (א1), (ב), (ה) ו־(ה1) בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963 (להלן – חוק המשמעת), לענין סמכות ראש הרשות המקומית ובית הדין להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית, או שהוגש נגדו כתב אישום, יחולו הוראות אלה):
(א)
החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים; בית הדין רשאי להורות על הארכת תקופת ההשעיה, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים.
(ב)
הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, רשאי בית הדין, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד, אם נוכח בית הדין כי בנסיבות הענין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו; השעיה כאמור תימשך לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום, ואולם אם הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה הפלילית או הדיון בבית המשפט בתוך חמישה עשר הימים האמורים, תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים.
(ג)
(1)
הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע או בחשד לביצוע עבירת ביטחון חמורה או עבירת טרור, יודיע ראש הרשות המקומית על כך לבית הדין למשמעת מיד לאחר שנודע לו הדבר.
(2)
בית הדין למשמעת יקיים דיון במעמד הצדדים בעניין השעיית העובד, בהקדם האפשרי לאחר שקיבל את הודעת ראש הרשות המקומית כאמור בפסקת משנה (1) או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
(3)
מצא בית הדין למשמעת שהוגש כתב אישום כאמור בפסקת משנה (1), יורה על השעיית העובד לתקופה כאמור בפסקת משנה (ב) סיפה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף 47(ד) לחוק המשמעת, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי־השעייתו, והכל לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי פסקת משנה (1)(א), או לפי סעיף 48 לחוק המשמעת.
(5)
בפסקת משנה זו, ”אחראי על קטין או חסר ישע“, ”חסר ישע“ ו”עבירת מין או אלימות חמורה“ וכן ”עבירת ביטחון חמורה“ ו”עבירת טרור“ – כהגדרתם בסעיף 47(א1)(5) לחוק המשמעת.
[תיקון: תשל״ז, תשל״ח, תשנ״ד, תשס״ז, תשע״ט, תשפ״ד, תשפ״ה, ק״ת תשל״ט, ק״ת תשל״ט־2, תשס״ה, תשס״ז]
(להלן נוסח סעיף 47 לחוק המשמעת, בתיאומים לפי החוק והתקנות):
(א)
(אינו חל).
(א1)
(אינו חל).
(ב)
(אינו חל).
(ג)
היה העובד מועסק במספר משרות בשירות הרשות המקומית, רשאי ראש הרשות המקומית להשעותו כאמור בכולן או בחלק מהן.
(ד)
בכל מקום שראש הרשות המקומית רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.
(ה)
(אינו חל).
(ה1)
(אינו חל).
(ו)
(בוטל).
(ז)
(בוטל).
השעיה והעברה דחופות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד, תשפ״ד, ק״ת תשל״ט]
(א)
היה לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח כי עובד רשות מקומית, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה ראש הרשות המקומית סבור כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות הרשות המקומית, רשאי הוא להשעותו לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, לאחר שנתן לו, תוך תקופה שיקצוב לו, הזדמנות להביא טענותיו לענין זה לפניו או לפני מי שהוא הסמיך לכך, דרך כלל או לענין מסוים.
(ב)
במקום להשעותו, רשאי ראש הרשות המקומית להעביר את העובד לעבודה אחרת באותה רשות מקומית, במשרה שאליה רשאי ראש הרשות המקומית להעבירו לפי סעיף 47, בתנאים ולתקופה האמורים בסעיף קטן (א).
(ג)
ראש הרשות המקומית רשאי להאריך את תקופת ההשעיה או ההעברה כאמור, לתקופה שלא תעלה בסיכום על שלושים ימים.
(ג1)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), ראש הרשות המקומית רשאי להאריך את תקופת השעייתו או העברתו לעבודה אחרת של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001 מעבר לתקופה האמורה באותו סעיף קטן, עד לקבלת החלטת ראש הרשות המקומית בעניינו של העובד לפי סעיף 47 או עד לקבלת הודעה בכתב מראש הרשות המקומית כי אין בכוונתו להשעות בשלב זה את העובד ממשרתו לפי אותו סעיף, ובלבד שתקופת ההשעיה לפי סעיף זה לא תעלה על שישים ימים.
(ד)
סמכויות ראש הרשות המקומית לפי סעיף זה נתונות גם לראש הרשות המקומית של אותה רשות מקומית ואינן גורעות מסמכות ראש הרשות המקומית לפי סעיף 47.
תשלום המשכורת בתקופת ההשעייה [תיקון: תשל״ז, תשע״ח, ק״ת תשל״ט]
(א)
עובד שהשעהו ראש הרשות המקומית או שופט לפי סעיף 24(ב) לחוק הרשויות המקומיות, תשולם לו במשך שלושת חדשי ההשעיה הראשונים, לרבות תקופת השעייתו הקודמת לפי סעיף 48, מחצית ממשכורתו הקובעת, וממועד זה ואילך תשולם לו משכורתו הקובעת המלאה; ואולם אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיך לכך, רשאי, לפי בקשת התובע או העובד, לפי הענין, להקטין או להפסיק את התשלום לתקופת ההשעיה, כולה או מקצתה, ובתקופה של שלושת חודשי ההשעיה הראשונים – גם להגדיל את התשלום, הכל בתנאים שייראו לו.
(ב)
התשלום על פי סעיף זה יהיה תשלום זמני וכפוף להחלטה הסופית של בית הדין למשמעת או ראש הרשות המקומית, לפי הענין; היה התשלום חלק ממשכורתו הקובעת של העובד, תעוכב היתרה בקופת הרשות המקומית לכל תקופת השעייתו.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מבחנים, סדרי דין והוראות מיוחדות בדבר ראיות בהליכי בקשה לפי סעיף קטן (א).
פורסמו תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל״ח–1978.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה בחודש פלוני התשלום הזמני המשתלם למושעה על הסכום שבו עודפת משכורתו הקובעת על הכנסותיו מעבודות חוץ באותו חודש.
עובד שהושעה מותר בעבודת־חוץ [תיקון: תשמ״ג, תשנ״ד, ק״ת תשל״ט]
עובד שהושעה, לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות הרשות המקומית המוטלים על עובדי רשות מקומית, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי הרשות המקומית שבה הוא עובד או מוסד ממוסדותיה, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או עניני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לראש הרשות המקומית, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה; לא הודיע המושעה כאמור, ניתן לעכב את המשכורת המגיעה לו לפי סעיף 49(א) עד שידווח כנדרש.
פורסמו תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (השתכרות בתקופת השעיה), התשמ״א–1980.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר
מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר עקב ההרשעה, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת השעייתו, אולם לא יהיה חייב להחזיר את המשכורת ששולמה לו זמנית מכוח סעיף 49.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר [תיקון: ק״ת תשל״ט]
מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר עקב ההרשעה, אך פרש משירות הרשות המקומית לפני שהועמד לדין משמעת עקב ההרשעה – רשאי ראש הרשות המקומית על פי בקשתו של אותו אדם להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.
משכורתו של מושעה שיצא זכאי בבית־המשפט [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשל״ט]
מושעה שזוכה בבית המשפט מן האשמה שגרמה להשעייתו ולא הועמד לדין משמעת על עובדות שפורטו בכתב האישום או שעלו במהלך הדיון בבית המשפט, וכן מושעה שיצא זכאי בבית הדין או בערעור לפי סעיף 24 לחוק הרשויות המקומיות, תשולם להם משכורתם לתקופת השעייתם במידה שלא שולמה להם לפי סעיף 49 ובניכוי הכנסתם מעבודת־חוץ במשך תקופת ההשעיה, זולת אם הורה ראש הרשות המקומית, או בית הדין על פי בקשת המושעה במקרה של זיכוי על ידי בית־הדין או על ידי השופט בערעור, שלא תנוכה הכנסה זו, כולה או מקצתה.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית הדין
מושעה שהורשע בבית הדין, רשאי בית הדין להחליט על פי בקשת הנשפט, אם ובאיזו מידה, תשולם לו משכורת לתקופת השעייתו, בהתחשב בין השאר עם הכנסותיו של הנשפט מכוח הסעיפים 49 ו־50.
פיצויי פיטורים של מושעה שהורשע ופוטר [תיקון: תשנ״ד]
מושעה שהורשע בבית הדין ופוטר עקב ההרשעה, תקופת השעייתו לא תבוא בחשבון לצורך קביעת פיצויי הפיטורים, אולם אלה יחושבו לפי המשכורת הקובעת בחודש ההשעיה האחרון שלפני הפיטורים.
משכורתו של מושעה אחרי הפסקת ההליכים או ביטול ההשעיה [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשל״ט]
(א)
חוזר עובד מושעה לעבודה לאחר שהופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו לתקופת ההשעיה שלא שולמה לו לפי סעיף 49; חזר לעבודה לאחר שראש הרשות המקומית ביטל את ההשעיה ולא הופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו כאמור זולת אם החליט הנציב אחרת.
(ב)
מהמשכורת שתשולם לפי סעיף קטן (א) תנוכה הכנסתו של העובד מעבודת־חוץ מכוח סעיף 50, זולת אם הורה ראש הרשות המקומית, על פי בקשת המושעה, שלא תנוכה כולה או מקצתה.
(ג)
הופסקו ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהעובד פרש משירות הרשות המקומית, רשאי ראש הרשות המקומית להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.
דיווח על הליכי השעיה [תיקון: תשס״ז, ק״ת תשל״ט]
(סעיף זה נחקק לאחר התקנת תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), תשל״ט–1979, ונראה שלא היה בכוונת מתקין התקנות להחילו על הליכי משמעת לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח–1978).
ראש הרשות המקומית ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על הליכי השעיה, ובין היתר על העניינים המפורטים להלן, ובלבד שדין וחשבון לפי סעיף זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים:
(1)
מספרי העובדים המושעים והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח, ומספרי העובדים שהושעו והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת בשנה שקדמה למועד הדיווח;
(2)
העבירות הפליליות והעבירות המשמעתיות שהיו עילה להשעיה;
(3)
לעניין הליכי השעיה בעקבות חקירה פלילית, השלב בהליך הפלילי שבו הוחלט על ההשעיה;
(4)
שיעור העובדים מבין העובדים המושעים אשר תקופת השעייתם עולה על שישה חודשים, על שנה, על שנתיים, על שלוש שנים וכן הלאה;
(5)
סוגי המשרות והדרגות של העובדים שהושעו ושל העובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח;
(6)
מספרי העובדים שהושעו לפי הוראות סעיף 47(א1) והעובדים שהתקיימו בהם התנאים האמורים באותו סעיף וראש הרשות המקומית החליט שלא להשעותם.

פרק חמישי: דיון חוזר

דיון חוזר בפיטורים או בפסילה
על פי בקשתו של נידון לפיטורים או לפסילה או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי אב בית הדין להורות על קיום דיון חוזר בענינו של הנידון אם ראה אחת מאלה:
(1)
בית משפט או בית הדין פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה בשקר או בזיוף, ויש להניח כי אילולא הובאה ראיה זו היה בכך כדי לשנות את התוצאות לטובת הנידון;
(2)
נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות, העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את התוצאות לטובת הנידון, ולא יכלו להיות ידועות לו בשעת הדיון;
(3)
על אותו מעשה הורשע בינתיים אדם אחר בבית משפט או בבית דין ומהנסיבות שנתגלו במשפט נראה כי הנידון לא ביצע את העבירה.
שאירים זכאים לבקש דיון חוזר
מת הנידון – יהיו גם בן־זוגו וכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, זכאים לבקש דיון חוזר.
קיום הדיון החוזר
בדיון החוזר יהיו לבית הדין הסמכויות אשר לדיון הקודם ובלבד שלא יוחמר דינו של הנידון.
פיצוי על פיטורים ופסילה שבוטלו
בוטלו הפיטורים או הפסילה בדיון החוזר, רשאי בית הדין לתת כל צו שנראה לו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו, או לתת לו כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית הדין לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
החזרה לעבודה [תיקון: ק״ת תשל״ט]
בוטלו הפיטורים בדיון חוזר, יוחזר העובד לשירות הרשות המקומית במעמד ובזכויות שהיו לו ערב הפיטורים החל מן היום שנמסרה החלטת הביטול לראש הרשות המקומית.

פרק ששי: הוראות כלליות

שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי [תיקון: ק״ת תשל״ט]
אחריותו של עובד רשות מקומית לפי חוק הרשויות המקומיות בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק הרשויות המקומיות אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט.
הליך משמעתי והליך פלילי [תיקון: תשל״א, ק״ת תשל״ט]
(א)
הוגשה קובלנה על אדם לפי סעיף 11 לחוק הרשויות המקומיות והוגש בשל אותו מעשה או מחדל גם כתב אישום לבית משפט על עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שבכוונתו שיוגש כתב אישום כזה, יעוכבו, על אף האמור בסעיף 61, ההליכים לפי חוק הרשויות המקומיות עד גמר ההליכים בפלילים, והוא הדין אם הוגשה הקובלנה לאחר הגשת כתב האישום כאמור.
(ב)
נגמרו ההליכים בפלילים, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בהליכים משמעתיים לפי חוק הרשויות המקומיות.
(ג)
סעיף קטן (א) לא יחול אם נתקיימה אחת מאלה:
(1)
האדם שעליו הוגשה קובלנה הסכים שיישפט תחילה בבית דין למשמעת;
(2)
בית הדין החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים הליכים לפי חוק הרשויות המקומיות להליכים פליליים.
(ד)
שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות ההשעייה לפי הפרק הרביעי.
ראיות חסויות [תיקון: תשל״א, ק״ת תשל״ט]
על אף האמור בסעיף 61 לא תשמש אמרתו של נאשם בהליך לפי חוק הרשויות המקומיות, ראיה נגדו בהליך בפלילים.
פסק דין במשפט פלילי [תיקון: תשמ״ג]
המימצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת.
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשל״ט]
(א)
(אינו חל).
(ב)
היה עובד רשות מקומית נמנה גם עם בעלי מקצוע הכפופים לפי כל חיקוק לשיפוט משמעתי שלא במסגרת שירות הרשות המקומית בלבד, מותר לשפוט את עובד רשות מקומית לפי חוק הרשויות המקומיות, אפילו כבר נשפט בשל אותו מעשה או מחדל לפי אותו חיקוק, וכן מותר לשפוט אותו לפי אותו חיקוק אפילו כבר נשפט כאמור לפי חוק הרשויות המקומיות.
(ג)
חוק הרשויות המקומיות אינו גורע מהוראות חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954, או חוק אחר הדן בבטיחות בעבודה, בדבר נקיטת אמצעי משמעת כלפי עובד על אי־קיום כללי בטיחות בעבודה; עובד שנקטו נגדו אמצעי משמעת כאמור, לא יישפט עוד בשל אותו מעשה או מחדל שיפוט משמעתי לפי חוק הרשויות המקומיות.
אי תחולה על רשם [תיקון: תשנ״ב, ק״ת תשל״ט]
(סעיף זה נחקק לאחר התקנת תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), תשל״ט–1979, ונראה שלא היה בכוונת מתקין התקנות להחילו על הליכי משמעת לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח–1978).
תחולה על רשם הוצאה לפועל [תיקון: תשע״א, ק״ת תשל״ט]
(סעיף זה נחקק לאחר התקנת תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), תשל״ט–1979, ונראה שלא היה בכוונת מתקין התקנות להחילו על הליכי משמעת לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח–1978).
התיישנות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד, ק״ת תשל״ט, ק״ת תשמ״ה]
לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק הרשויות המקומיות נגד עובד רשות מקומית על עבירות משמעת שנודעו לראש הרשות המקומית, למזכיר הרשות המקומית, או למי שראש הרשות המקומית הסמיכו להגיש קובלנה לפי סעיף 11 לחוק הרשויות המקומיות, או ליועץ המשפטי לממשלה, שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע; אלא שבחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו במשטרה או בבית המשפט חקירה או דיון פלילי בשל אותם מעשה או מחדל; לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו.
פרישה אינה מפסקת הליכים [תיקון: ק״ת תשל״ט]
פרישתו של עובד משירות הרשות המקומית אינה מפסקת הליכים שהתחילו בהם נגדו לפני בית הדין והוא רשאי להמשיך בדיון אם ראה צורך בכך.
הגשת תובענה לאחר פרישת העובד [תיקון: תשנ״ד]
מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד משירות הרשות המקומית, ובלבד שהתובענה תוגש תוך שנתיים מיום הפרישה או תוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, או ראש הרשות המקומית, או לפי בקשת העובד.
טיהור שמו של עובד רשות מקומית [תיקון: ק״ת תשל״ט]
פורסמו ידיעות על עובד רשות מקומית המייחסות לו עבירת משמעת והיה בדרך הפרסום ובהיקפו כדי לפגוע בעובד, רשאי העובד לבקש מראש הרשות המקומית להורות על עריכת חקירה בעבירה זו; ראה הנציב על פי תוצאות החקירה כי אין אמת בידיעות אלה, יודיע על כך לעובד בכתב; ראה שיש יסוד לידיעה יורה לתובע להגיש תובענה. העובד רשאי לפרסם את הודעת הנציב בדרך הנראית לו.
אין פיטורים על עבירה אלא על פי פסק דין [תיקון: תשס״ט, ק״ת תשל״ט]
עובד רשות מקומית לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 19 לחוק הרשויות המקומיות; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד רשות מקומית או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי התאמתו למלא את תפקידו.
אין השעיה אלא על פי חוק [תיקון: ק״ת תשל״ט]
עובד רשות מקומית לא יושעה בגלל עבירת משמעת או משום שהתחילה חקירת המשטרה נגדו אלא בהתאם להוראות הפרק הרביעי או בהתאם לחוק אחר הקובע הוראה מפורשת בנדון.
סמכויות ומינויים [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשל״ט]
(א)
עובד שהושעה, כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד רשות מקומית יותלו לתקופת ההשעיה; אולם מינוי כחבר בית הדין לא יותלה אלא באישור שר המשפטים.
(ב)
מי שפוטר או נפסל לשירות לפי חוק הרשויות המקומיות, יפקעו כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד רשות מקומית.
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
אצילת סמכויות [תיקון: תשל״ז, תשנ״ד, ק״ת תשל״ט]
ראש הרשות המקומית רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי הסעיפים 15, 45, 52, 53, 55(ב) ו־(ג) ו־67.
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ט]
(אינו חל).

נתקבל בכנסת ביום ב׳ באדר תשכ״ג (26 בפברואר 1963).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • לוי אשכול
    שר האוצר
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=חוק_שירות_המדינה_(משמעת)/רשויות_מקומיות&oldid=2891750"