חוק-יסוד: השפיטה

חוק-יסוד: השפיטה מתוך

חוק־יסוד: השפיטה

---

2000042

ס״ח תשמ״ד, 78, 82; תשנ״ב, 71; תשס״ב, 598; תשפ״ג, 548; בג״ץ 5658/23;תשפ״ה, 434.

---

תוכן עניינים

פרק א׳: הוראות יסוד

פרק ב׳: השופטים

פרק ג׳: בתי המשפט

פרק ד׳: הוראות שונות

פרק א׳: הוראות יסוד

1.

סמכות שפיטה

(א)

אלה בתי המשפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהם:

(1)

בית המשפט העליון;

(2)

בית משפט מחוזי;

(3)

בית משפט שלום;

(4)

בית משפט אחר שנקבע בחוק כבית משפט;

בחוק זה, ”שופט“ – שופט של בית משפט כאמור.

(ב)

סמכות שפיטה נתונה גם בידי אלה:

(1)

בית דין דתי;

(2)

בית דין אחר;

(3)

רשות אחרת והכל כפי שנקבע בחוק.

(ג)

לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

2.

אי תלות

בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.

3.

פומביות הדיון

בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.

פרק ב׳: השופטים

4.

מינוי שופטים [תיקון: תשפ״ה]

(א)

שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים.

(ב)

הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה.

(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):

(1)

הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –

(א)

נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;

(ב)

שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה;

(ג)

שני חברי הכנסת שייבחרו בכנסת, אחד מסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות, כפי שייקבע בחוק או בתקנון הכנסת;

(ד)

שני נציגי ציבור שייבחרו בכנסת, באחד יבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ובאחד – חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק או בתקנון הכנסת.

(2)

שר המשפטים יהיה יושב ראש הוועדה.

(ג)

הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.

(ד)

(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש): החלטה של הוועדה תתקבל ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בכל אחת מפסקאות (1) עד (3) שלהלן, המכהנים בוועדה:

(1)

שופט;

(2)

שר, חבר כנסת מקרב סיעות הקואליציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה;

(3)

חבר כנסת מקרב סיעות האופוזיציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה;

והכול כשאין בחוק יסוד זה הוראה אחרת לעניין זה או אם נקבע בחוק רוב גדול יותר.

(ה)

(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש): על אף האמור בסעיף קטן (ד) רישה, בחירת הוועדה בשופט לבית המשפט העליון – תהיה ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(2) ואחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(3).

(ו)

(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש): מנו סיעות הקואליציה יותר מ־80 חברי הכנסת, יחולו על הוועדה הוראות סעיף זה בשינויים אלה:

(1)

חברי הוועדה שהם שרים וחבר הכנסת מסיעות הקואליציה יהיו כל אחד מסיעה אחרת, והחלטת הוועדה חייבת להתקבל על דעת שניים מהם;

(2)

על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1)(ד), הכנסת תבחר את שני נציגי הציבור המנויים בו;

(3)

על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), החלטת הוועדה אינה חייבת להתקבל על דעת חבר הכנסת המנוי בסעיף קטן (ד)(3).

4א.

מינוי שופטים לבית המשפט העליון בהעדר רוב בוועדה [תיקון: תשפ״ה]

(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):

(א)

(1)

על אף האמור בסעיף 4(ה), הסתיימה כהונתם של שני שופטים של בית המשפט העליון וחלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו של הראשון מהם או מיום תחילת כהונתה של כנסת חדשה, לפי המאוחר, ובחלוף אותה שנה הוועדה לבחירת שופטים התכנסה לשם בחירת שופטים במקומם ובהצבעה שנערכה בה לא נבחר שופט, רשאי שר המשפטים להחליט כי בחירת שני שופטים במקומם תהיה בהתאם להוראות סעיף זה.

(2)

שר המשפטים רשאי להחליט כאמור בפסקה (1) פעם אחת בלבד בתקופת כהונתה של אותה הכנסת, והודעה על החלטתו תפורסם ברשומות.

(ב)

החליט שר המשפטים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)

חברי הוועדה המנויים בסעיף 4(ד)(2) כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם;

(2)

חברי הוועדה המנויים בסעיף 4(ד)(3) כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם.

(ג)

המועמדים שייבחרו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונו יחד, לפי סעיף 4(א).

(ד)

(1)

הוצעו מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שנבחר מהם מועמד, רשאים חברי הוועדה שהציעו את אותם מועמדים לבחור אחד מהם, והוא ימונה כאמור בסעיף קטן (ג) או כאמור בפסקה (2), לפי העניין.

(2)

הוצעו מועמדים בידי חברי הוועדה המנויים רק בפסקה (1) או בפסקה (2) שבסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שחברי הוועדה המנויים בפסקה האחרת הציעו מועמדים, המועמד שייבחר ימונה לבד, לפי סעיף 4(א).

4ב.

תקופה שאין לבחור בה שופטים [תיקון: תשפ״ה]

(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):

בתקופה שתחילתה באחד המועדים שלהלן ועד שייבחרו לוועדה חברים במקום החברים המנויים בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד), לא תבחר הוועדה שופטים; החלטות אחרות של הוועדה בתקופה כאמור יתקבלו על דעת כל החברים המכהנים בוועדה:

(1)

מהיום ה־90 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת;

(2)

מיום היווצרות עילה לקיום בחירות לפי סעיף 34 או 36א לחוק־יסוד: הכנסת או לפי סעיף 11(ב) או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה;

(3)

מיום התפטרות הממשלה לפי סעיפים 18, 19, 20, 21 או 29(א) לחוק־יסוד: הממשלה;

(4)

מיום ההחלטה של הכנסת להביע אי־אמון בממשלה לפי סעיף 28 לחוק־יסוד: הממשלה.

5.

אזרחות

לא יתמנה שופט אלא אזרח ישראל.

6.

הצהרת אמונים

מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:

”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.

7.

תקופת כהונה [תיקון: תשס״ב]

כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:

(1)

בצאתו לקיצבה;

(2)

בהתפטרותו;

(3)

בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;

(4)

על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות;

(5)

על פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

8.

שופט שפרש

שופט שיצא לקיצבה יכול שיתמנה לתפקיד של שופט, לזמן, בדרך ובתנאים שנקבעו בחוק.

9.

סייג לשינוי כהונה

(א)

לא יועבר שופט דרך קבע ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי.

(ב)

לא יתמנה שופט לכהונה בפועל בבית משפט של דרגה נמוכה יותר אלא בהסכמתו.

10.

משכורת וגמלאות

(א)

משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.

פורסמה החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981.

(ב)

לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד.

11.

ייחוד הכהונה

שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.

12.

שיפוט פלילי

(א)

לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(ב)

לא יידון אישום פלילי נגד שופט אלא לפני בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, זולת אם הסכים השופט שהאישום יידון בדרך הרגילה.

(ג)

הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי עבירות שנקבעו בחוק.

13.

שיפוט משמעתי

(א)

שופט נתון לשיפוט של בית דין משמעתי.

(ב)

בית הדין המשמעתי יהיה מורכב משופטים או שופטים שיצאו לקיצבה שימנה נשיא בית המשפט העליון.

(ג)

הוראות בדבר העילות לדין המשמעתי, דרכי הקבילה, הרכב המותב, הסמכויות של בית הדין המשמעתי ואמצעי המשמעת שהוא רשאי להטיל ייקבעו בחוק; סדרי הדין יהיו לפי חוק.

14.

השעיה [תיקון: תשנ״ב]

הוגשה על שופט קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

פרק ג׳: בתי המשפט

15.

בית המשפט העליון [תיקון: תשפ״ג, בג״ץ 5658/23]

(א)

מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא ירושלים.

(ב)

בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים.

(ג)

בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

(ד)

מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –

(1)

לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;

(2)

לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;

(3)

לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין־שיפוטיות על פי דין – למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בענין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;

(4)

לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.

(ד1)

(תיקון מס׳ 3 בוטל בבג״ץ 5658/23): על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, ”החלטה“ – כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות.

(ה)

סמכויות אחרות של בית המשפט העליון ייקבעו בחוק.

16.

בתי משפט אחרים

בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום ובתי משפט אחרים – הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו לפי חוק.

17.

ערעור

פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון.

18.

דיון נוסף

ענין שפסק בית המשפט העליון בשלושה, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בחמישה או יותר, בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

19.

משפט חוזר

בענין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

20.

הלכה פסוקה

(א)

הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.

(ב)

הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

21.

רשמים

לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט.

פרק ד׳: הוראות שונות

22.

יציבות החוק

אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.

23.

הוראות בחוק

בענינים אלה יקבעו הוראות בחוק:

(1)

דרכי הבחירה של חברי הועדה לבחירת שופטים, ומשך כהונתם;

(2)

כשירויות לכהונת שופטים לדרגותיהם;

(3)

דרכי מינויים של נשיא בית המשפט העליון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום;

(4)

התנאים וההליכים לסיום כהונתו של שופט;

(5)

הדרכים למינוי שופט לכהונה בפועל בבית משפט אחר ולהעברת שופט, דרך ארעי או דרך קבע, ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר;

(6)

הליכי השעייתו של שופט, והעיון מחדש בהשעיה;

(7)

הענינים שבהם ידונו בתי המשפט לדרגותיהם בשופט אחד, בשלושה או ביותר;

(8)

דרכי קביעת השופט או השופטים שידונו בענין פלוני.

ראו חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, חוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969, חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 וחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000.

24.

הוראות לפי חוק

בענינים אלה ייקבעו הוראות לפי חוק:

(1)

סדרי המינהל של בתי המשפט, קביעתם והאחריות לביצועם;

(2)

סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים;

ראו כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984 וכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה), התשמ״ז–1986, וכן כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ז–1986.

(3)

דרך התפטרותו של שופט;

(4)

דרך מינויו של רשם של בית משפט וסמכויותיו;

(5)

מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט לדרגותיהם ומקומותיהם.

---

נתקבל בכנסת ביום כ״ה באדר א׳ התשמ״ד (28 בפברואר 1984).

• יצחק שמיר
  ראש הממשלה
• חיים הרצוג
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.

חוקי היסוד של מדינת ישראל

חופש העיסוק • ירושלים בירת ישראל • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • כבוד האדם וחירותו • הכנסת • מבקר המדינה • הממשלה • מקרקעי ישראל • משאל עם • משק המדינה (ה"ש 2009-2016, ה"ש 2017-2018) • נשיא המדינה • הצבא • השפיטה

חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

ערך בוויקיפדיה: חוק יסוד: השפיטה