ויקרא רבה כח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ו.    [ עריכה ]

א"ר אבון ור' נחמיה ור' יעקב בר אבא בשם ר' יהודה ברבי סימון ר' יוחנן ורשב"ל היא רי"א לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הה"ד (בראשית יז, ח) "ונתתי לך ולזרעך אחריך" ע"מ (שם, ט) "ואתה את בריתי תשמור" ואיזה זה מצות העומר.
ריש לקיש אמר לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו הוי אומר בזכות קמח שעורים.
אמר רבי אבהו ורבי סימון ורבי יהושע בן לוי היא שעמדה להם בימי גדעון שנאמר (שופטים ז, יג) "ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שערים" מהו צליל לחם שעורים רבנן אמרי על שצלל עליהם אותו הדור מן הצדיקים ובזכות מה ניצולו בזכות לחם שעורים ואיזו זו מצות העומר.
ארשב"נ היא שעמדה להם בימי חזקיהו הה"ד (ישעיה ל, לב) "והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח ה' עליו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת ובמלחמות תנופה נלחם בה" וכי יש מלחמת תנופה באותו הדור הוי אומר זו מצות העומר.
ורבנן אמרו היא שעמדה להן בימי יחזקאל הה"ד (יחזקאל ד, ט) "ואתה קח לך חטים ושעורים" ר' חמא בר רבי חלפתא אמר ריבה בהן שעורין ר' שמואל בר נחמן אמר ריבה בהן דברים שהן מריצין לבני מעים ושמואל אמר תמן אמרין עבדין מיניה לכלבא ולא טעמא.
שאלה מטרונא אחת את ר' יוסי אמרה לו כמה נצטער אותו צדיק כמה עבדים וכמה שפחות יש לו והן מפסלין באוכלין ומשקין שלו אמר לה כל כך למה להודיעך שכל זמן שישראל בצער אף הצדיקים הוון עמהם בצער ר' לוי.
אמר היא שעמדה להם בימי המן דאמר ר' לוי כיון שראה מרדכי את המן בא כנגדו והסוס בידו אמר דומה אני שאין רשע זה בא אלא להרגני והוון תלמידיו יתבין תניין קמוי אמר להם עמדו וברחו שמא תכוו בגחלתי אמרו ליה בין לקטול בין לחיי אנן עמך ולא נשבקך מה עשה נתעטף בטליתו ועמד בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא ותלמידוי יתבין תניין אמר להם במה אתם עוסקים אמרו לו במצות העומר שהיו ישראל מקריבין במקדש ביום הזה אמר להון הדין עומרא במאי הוה דדהב או דכסף אמרו לו דשעורין אמר להון וכמה הות טימי דידיה בעשרה קנטרין אמרין ליה סגין בי' מנין אמר להון קומו דנצחו עשרת מנכון לעשרת אלפים קנטריא דכספא כיון דשמעת אסתר כן אפקת כרוז בכל מדינתא ואמרה לא יפתח בר נש חנות בגו שוקא כל עמא יפקון להון פרטי דיהודאי בעי למצטבלא כיון דחסל מן מצלי אמר המן למרדכי לבוש הדין פורפירא והב הדין כלילא על רישך וסק רכוב הדין סוסיא אמר ליה שוטה שבעולם לית את ידע דאנא מן שקא ומן קטמא אית בר נש לביש פורפירא דמלכא דלא סחי מה את בעי לבזוייא למלכותא אזל בדיל בלנאי ולא אשכחיה מה עבד אסר מטי ווסתיה ועל מזניה וקנחיה ועל אסחיה כיון דחסל לבש פורפירא אמר לו הב הדין כלילא דמלכא בראשך א"ל אית בר נש יהיב כלילא דמלכא ברישיה ולא מספר מפני מה את בעי לבזוייא למלכותא אזל בגין ספרא ולא אשכחיה מה עביד אפיק מאני ספוריה ויתיב ומספר ליה עד דהוי יתיב ומספר ליה שרי מתנח א"ל מה לך א"ל ווי ליה לההוא גברא מה אתא עלוי מאן דעביד קומוס בגרון מאן דעביד קומוס קלטור מאן דעביד מנסטאר פלטין אתעביד בלנאי וספר אמר ולינא חכים לאבוה דההוא גברא שחיק טמיא בכפר קרינוס בלנאי וספר ואלין אינון מאניא ספוריה כיון דחסל מן מספרא ליה א"ל קום רכוב על הדין סוסיא א"ל לית בי כח דאנא גבר סב אמר ולית אנא גבר סב א"ל ולאו את גרמת לנפשך אמר ליה קום דאנא מימיך לך קדל ודרוס עלי וסוק ורכוב הדין סוסיא למקימא עליכון מה דאמר כתבכון (דברים לג, כט) "ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תִדְרֹךְ" כיון שרכב על הסוס התחיל מקלס להקב"ה ואמר (תהלים ל, ב): "ארוממך ה' כי דליתני" (ג): "ה' אלהי שועתי אליך ותרפאני" (ד): "ה' העלית מן שאול נפשי" תלמידיו מה אמרו (ה): "זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו" (תהלים ל, ו): "כי רגע באפו וגו'" אותו רשע מהו אומר (ז): "ואני אמרתי בשלוי וגו'" (ח): "ה' ברצונך העמדתה להררי עוז" אסתר מה אמרה (ט): "אליך ה' אקרא" (י): "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך" ישראל מה אמרו (יא): "שמע ה' וחנני" (יב): "הפכת מספדי למחול לי" א"ר פנחס ובק"ש היה עוסק ולא הפסיק שנאמר (יג): "למען יזמרך כבוד":