ויקרא רבה כב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקרא רבה · כב · א · >>

א "אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז" הדא היא דכתיב (קהלת ה, ח): "ויתרון ארץ בכל היא" ר' יהודה ורבי נחמיה ר' יהודה אמר אפילו דברים שאתם רואין יתרון לעולם אף הן בכלל הנייתו של עולם הן סיבא למעבד חבלא סיבוא למסוך נגיא "מלך לשדה נעבד" אפילו הוא מלך והוא שליט מסוף העולם ועד סופו לשדה נעבד עבדת ארעא עביד לא עבדת ארעא ולא כלום לפיכך (ט): "אֹהֵב כסף לא ישבע כסף" אוהב ממון לא ישבע ממון ו"אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה וְגוֹ'" שכל מי שהומה ומהמה אחר הממון וקרקע אין לו מה הנאה יש לו ר' ישמעאל ברבי תנחום ורבי חנין בריה דרבי בשם ר' ירמיה כתיב (יחזקאל כז, כט) "וירדו מאניותיהם וגו' (על) [אל] הארץ יעמדו" וכי אין אנו יודעין שעל הארץ היו עומדין אלא הרי ששקעה ספינתו של אחד בים ויש לו קרקע על הארץ יעמוד אם אין לו קרקע אין לך הבל גדול מזה.
רבי נחמיה אמר "ויתרון ארץ בכל היא" אפי' דברים שאתה רואה אותן יתרון למתן תורה כגון הלכות ציצית תפילין ומזוזה אף הן בכלל מתן תורה שנאמר (דברים ט, י) "ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים" ריב"ל אמר "ועליהם ככל הדברים" וכתיב (שם ח, א) "כל המצוה אשר אנכי וגו'" כל - ככל, דברים - הדברים, מצוה - המצוה מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני שנאמר (קהלת א, י) "יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא" חבירו משיב עליו "כבר היה לעולמים".
"מלך לשדה נעבד" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר "מלך" זה בעל תלמוד "לשדה נעבד" זה בעל משנה שהוא סודר הלכה לפניו ורבי נחמיה אומר "מלך" זה בעל משנה "לשדה נעבד" זה בעל תלמוד שהוא מקבל הלכה לפניו לפיכך "אוהב כסף לא ישבע כסף" אוהב תורה לא ישבע תורה "ואוהב בהמון וגו'" שכל מי שהומה ומהמה אחרי תורה ותלמוד אין לו מה הנאה יש לו ר"א ברבי אבא בשם ר' אחא אומר למד ולא לימד אין לך הבל גדול מזה: