קטגוריה:ויקרא כ כד

<< | ספר ויקרא • פרק כ' • פסוק כ"ד | >>

ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים.

וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.

המהדורה המוטעמת:

וָאֹמַ֣ר לָכֶ֗ם אַתֶּם֮ תִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־אַדְמָתָם֒ וַאֲנִ֞י אֶתְּנֶ֤נָּה לָכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֹתָ֔הּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי אֶתְכֶ֖ם מִן־הָֽעַמִּֽים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וָאֹמַ֣ר וָ - ו' החיבור
אֹמַ֣ר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw1cs לָכֶ֗ם לָ - מילת יחס
כֶ֗ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp אַתֶּם֮ אַתֶּם֮ - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 859 d
מורפ': HPp2mp תִּֽירְשׁ֣וּ תִּֽירְשׁ֣וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 3423
מורפ': HVqi2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אַדְמָתָם֒ אַדְמָתָ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם֒ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 127
מורפ': HNcfsc/Sp3mp וַאֲנִ֞י וַ - ו' החיבור
אֲנִ֞י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/589
מורפ': HC/Pp1cs אֶתְּנֶ֤נָּה אֶתְּנֶ֤ - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
נָּה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqi1cs/Sp3fs לָכֶם֙ לָ - מילת יחס
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp לָרֶ֣שֶׁת לָ - מילת יחס
רֶ֣שֶׁת - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/3423
מורפ': HR/Vqc אֹתָ֔הּ אֹתָ֔ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs אֶ֛רֶץ אֶ֛רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsa זָבַ֥ת זָבַ֥ת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 2100
מורפ': HVqrfsc חָלָ֖ב חָלָ֖ב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2461
מורפ': HNcmsa וּדְבָ֑שׁ וּ - ו' החיבור
דְבָ֑שׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/1706
מורפ': HC/Ncmsa אֲנִי֙ אֲנִי֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs יְהוָ֣ה יְהוָ֣ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֱלֹֽהֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2mp אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־הִבְדַּ֥לְתִּי הִבְדַּ֥לְתִּי - פועל, הפעיל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 914
מורפ': HVhp1cs אֶתְכֶ֖ם אֶתְ - מילית, מושא ישיר (את)
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp2mp מִן מִן - מילת יחס

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הָֽעַמִּֽים הָֽ - מילית, ה' הידיעה
עַמִּֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmpa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וָאֹמַ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) לָכֶ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)

אַתֶּם֮ זרקא (משנה, דרגא 3)

תִּֽירְשׁ֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־אַדְמָתָם֒ סגול (מלך, דרגא 2)

וַאֲנִ֞י גרשיים (שליש, דרגא 4)

אֶתְּנֶ֤נָּה מהפך (משרת, דרגא 5) לָכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לָרֶ֣שֶׁת מונח (משרת, דרגא 5) אֹתָ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֶ֛רֶץ תביר (משנה, דרגא 3)

זָבַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) חָלָ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)

וּדְבָ֑שׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

אֲנִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יְהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי מרכא (משרת, דרגא 5) אֶתְכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

מִן־הָֽעַמִּֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וָאֹמַר לָכֶם: אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וַאֲמַרִית לְכוֹן אַתּוּן תֵּירְתוּן יָת אֲרַעְהוֹן וַאֲנָא אֶתְּנִנַּהּ לְכוֹן לְמֵירַת יָתַהּ אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפְרֵישִׁית יָתְכוֹן מִן עַמְמַיָּא׃

ירושלמי (יונתן):

וַאֲמָרִית לְכוֹן אַתּוּן תִּזְדַהֲרוּן מִן תּוֹעֵיבְתָּא אִילֵין מִן בִּגְלַל דְתֵירְתוּן יַת אַרְעֲהוֹן וַאֲנָא אִיתְּנִינָהּ לְכוֹן לְמֵירַת יָתָהּ אֲרַע עַבְדָא חֲלַב וּדְבַשׁ אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן דְאַפְרָשִׁית יַתְכוֹן מִן עַמְמַיָא:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק יב (עריכה)

[ו] "ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם"-- אתם נאים יורשים אותם שאתם פתחתם תחלה. וכן הוא אומר "גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום".

[ז] "ואני אתננה לכם לרשת אותה"-- עתיד אני ליתנה לכם ירושת עולם.

שמא תאמרו "אין לך ליתן לנו אלא משל אחר?!", והלא משלכם היא! והיא אינה אלא חלקו של שם ואתם בניו של שם והם אינם אלא בני חם. ומה טיבן בתוכה? אלא שהיו שומרי המקום עד שתבואו.

[ח] "אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים"-- ראו כמה ביניכם ולאומות! באומות העולם אדם מקשט את אשתו ומוסרה לאחר, אחד מקשט את עצמו ונמסר לאחר.

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ואני אתננה לכם. בשלש מלות אלו יבאר הכתוב כי השם המיוחד יבטיח לתת הארץ המיוחדת לישראל שהם עם מיוחד, זהו שאמר ואני אתננה לכם, כי הארץ ההיא ארצי ואתם עמי ביחוד, לא השלטתי עליכם שום כוכב ומזל גם לא מלאך ושרף כי אתם לחלקי לא לחלקם, ואני לאלהים לכם לא לעו"ג, רק אני להם אלהי האלהים. כך פירש הרמב"ן ז"ל, ואע"פ שאין זה לשונו זאת היא כוונתו.

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ואני אתננה וגו' ארץ זבת וגו'. קשה אחר שאמר לרשת אותה מה צריך לומר ואני אתננה, עוד למה סמך שבח הארץ לזכרון הירושה. ונראה לי שהכונה היא שמלבד מה שיירשו עוד יתן להם שתהיה הארץ זבת חלב ודבש יותר מהשיעור מה שלפניה, גם שלל שלא בזמן ירושתם אחר כך שהוא זמן החורבן שלא תהיה זבת חלב ודבש, כמו שסיפרו מכיריה בזמן הזה בעונינו: