ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/תקציר
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
מבוא למקרא על פי המסורה (תקציר) · הערות נוסח · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · GitHub · תיקונים ושינויים · דיווח על טעות
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים
מָבוֹא לְמִקְרָא עַל־פִּי הַמָּסוֹרָה
תקציר
תקציר · (א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר · נספחים · מדריך טכני לגיליון הנתונים
הסבר קצר על המהדורה
[עריכה]"מקרא על פי המסורה" הוא מהדורה של התנ"ך בפורמט דיגיטלי וברישיון לשימוש חופשי. מדובר על מהדורת קריאה ולימוד המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, ולוקחת בחשבון את המידע הרלוונטי בתחום של חקר המסורה.
שלוש תכונות מיוחדות
[עריכה]מהדורה זו של התנ"ך מיוחדת בגלל שלוש תכונות:
שלושת המרכיבים הייחודיים האלה במהדורת מקרא על פי המסורה מקבלים תיאור מפורט ומעמיק בפרקים של המבוא המלא למהדורה.
1. רישיון לשימוש חופשי
[עריכה]שלא כמו רוב המהדורות של התנ"ך שיצאו לאור בדורות האחרונים, שהשימוש בהן מוגבל ע"י זכויות יוצרים, הציבור מוזמן להשתמש ב"מקרא על פי המסורה" לפי התנאים הנוחים של רישיון חופשי ופתוח (CC-BY-SA).[1] רישיון זה ליצירת תרבות חופשית ופתוחה[2] תקף לא רק לגבי נוסח המקרא עצמו שבמהדורה, אלא אף לגבי התיעוד הרחב המלווה את הנוסח בדפי העריכה ובפרקי המבוא, וגם לעיצוב של הטקסט ע"י תבניות.
לפני "מקרא על פי המסורה", שתי מהדורות דיגיטליות חשובות של התנ"ך היו נגישות בחינם ברשת האינטרנט, אבל לא היה בהן שילוב מלא של שתי תכונות: רישיון חופשי, ונוסח מדויק ומתועד המתאים לקורא בטעמי המקרא.
- הראשונה הייתה מהדורת מכון ממרא, מהדורה טובה ומדויקת של התנ"ך לפי המסורה (בשיטה קרובה מאוד לשיטתו של הרב מרדכי ברויאר). אבל אין בה שום תיעוד לנוסח, והשימוש בה איננו לפי רשיון חופשי: ניתן להשתמש בה לצרכים אישיים מוגבלים (קטעים קצרים) בלי לבקש רשות או לשלם, אמנם אסור להעתיק אותה או לשפר אותה (אסור לדוגמה לפרסם את הטקסט הזה באתר האינטרנט שלך ולהוסיף עליו פירוש או תרגום או כל תיקון או תכונה נוספת).
- השנייה הייתה מהדורת וסטמינסטר (Westminster Leningrad Codex או WLC, היום UXLC), מהדורה מקצועית שהיוצרים שלה התירו באדיבותם את השימוש בה בלי שום מגבלות. אמנם הנוסח שבה (וגם הממשק) אינם מתאימים לגמרי לקהל יהודי, כי מהדורת וסטמינסטר מהווה ניסיון ליצור ייצוג דיגיטלי מושלם של כתב־יד אחד מאוד חשוב, דהיינו כתב־יד לנינגרד. בהתאם למטרה זו הכילו ב-WLC את אלפי פרטי הנוסח החריגים שבכתב־היד, כולל אפילו טעויות מובהקות.[3]
מטרותיו הייחודיות של מקרא על פי המסורה מקבלות הסבר מלא בפרק הראשון של המבוא המלא למהדורה, ביחד עם מקורות ההשראה שלו בהיסטוריה ובמחקר.
2. "תיקון קוראים" ומהדורת לימוד
[עריכה]המרכיב הבולט ביותר במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקרא על פי המסורה" הוא העיצוב בהתאם להיותו "תיקון קוראים", ע"י הוספת תכונות שהקורא יכול להעזר בהן, למרות שהן לא תמיד נמצאות בכתבי־היד ובדפוסים. כמה דוגמאות: בתיבה (=מילה) שטעמה מלעיל, תמיד נוסף טעם כפול באות הראשונה של ההברה הנכונה באופן עקבי (לגבי פשטא, זרקא, סגול, ותלישא). השתמשנו בעיצוב בולט כדי להבחין בין "לגרמיה" ו"פסק". וגם סימנו "קמץ קטן" בעקביות (ובמקומות שיש מנהגים שונים לגבי יישומה תיעדנו את שתי האפשרויות).
חלוקת הפרשות ("פרשה פתוחה" ו"פרשה סתומה") מעוצבת בביצוע ויזואלי הבולט לעין (ולא ע"י האותיות "פ" ו"ס"), באופן שעושה רושם ניכר במסך המחשב ובהדפסה על נייר, והמתאים מבחינת צורת הפרשות בכתר ארם צובה ולפי הרמב"ם. ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) מופיעים בעיצוב חדש לגמרי המתאים לאופיים (ראו לדוגמה את הטקסט המלא של ספר משלי).[4]
מאפייניה הסגנוניים של מקרא על פי המסורה מקבלים הסבר מלא בפרק השני של המבוא המלא למהדורה.
3. תיעוד מלא ושקוף לקביעת הנוסח ולשיטת העריכה
[עריכה]מהדורות שונות של התנ"ך נראות אותו דבר לעין הלא-בוחנת. אבל האמת היא שבכל המהדורות הקיימות – מדפוס קורן ועד מהדורות ברויאר, וממהדורת דותן ועד "מקראות גדולות הכתר" – בכולם נעשו החלטות רבות לגבי קביעת הפרטים הקטנים. ברוב המהדורות ההחלטות אינן שקופות, והבא ללמוד תורה חייב אם כן לסמוך על שיקול דעתו הטוב של המהדיר.
אמנם ב"מקרא על פי המסורה" כל התהליך של קביעת הנוסח, החל במכלול השיקולים העומדים מאחורי שיטת העריכה ועד לפרטים הכי קטנים – מתועד במלואו.[5]
הסבר מפורט לנוסח התורה על כל פרטיו נמצא בפרק השלישי של המבוא המלא למהדורה. הסבר דומה לנוסח ספרי הנביאים והכתובים נמצא בפרק הרביעי (למקומות החסרים בכתר ארם צובה) ובפרק החמישי (למקומות הקיימים בכתר). רשימת מקורות ומידע נוסף ניתן למצוא בנספחים.
בנוסף לכך, יש תיעוד מקומי לכל החלטה על נוסחהּ או עריכתה של תיבה מסוימת באותיותיה, בניקודהּ, בטעמהּ, ואפילו לגבי געיה (=מתג). תיעוד זה נמצא בהערות הנוסח ל"מקרא על פי המסורה", וניתן לעיין בהם באופן יעיל באתר החיצוני הזה. רשימה של תיקונים שבוצעו בטקסט לאורך זמן ניתנת לצפייה כאן.
תוכן המבוא המלא
[עריכה]מבוא למקרא על פי המסורה:
- תקציר: עברית | English
- פרק א. מבוא כללי
- פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא
- פרק ג. קביעת הנוסח בתורה
- פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר
- פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר
- נספחים (כולל רשימות של מקורות ותבניות)
גיליון הנתונים:
- הבסיס הטכני לפרויקט השלם בגיליון נתונים
- מדריך טכני לגיליון הנתונים: עברית | English
ההודעות המקוריות בתקשורת
[עריכה]שתי הודעות על סיום הטיוטה המלאה של מקרא על פי המסורה יצאו בחודש אלול תשע"ג (באנגלית):
המידע בדף הזה מהווה גירסה מתורגמת, מעודכנת ומתוקנת של ההודעות הללו.
פרויקטים נלווים
[עריכה]- מקראי מועד (קריאת התורה וההפטרה למועדי השנה)
- ויבינו במקרא (מאגר הקלטות של קריאה בקול בספרי מקרא)
- תרגום אונקלוס (לפי התאג'). המהדורות בוויקיטקסט של מקרא ותרגום, שניים מקרא ואחד תרגום, ומקרא ותרגום ורש"י מיוסדות על חיבור בין מקרא על פי המסורה לבין תרגום אונקלוס.
- פירוש רש"י על התורה וחמש מגילות (משולב בתוך מקרא ותרגום ורש"י).
הערות
[עריכה]- ^ את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לדף הזה, שהוא השער הראשי של הפרויקט בעברית. בכל שפה אחרת יש לקשר אל הדף המקביל באנגלית.
- ^ ראו "ההגדרה ליצירות תרבות חופשיות" וגם "ההגדרה הפתוחה".
- ^ צריך לזכור שמטרת ה-WLC היא לספק בסיס מהימן עבור הכנת תרגומים של התנ"ך לשפות זרות, בשביל מחקר העברית המקראית ולימודה, ולעוד מטרות טכניות ואקדמיות, שעבורן ה-WLC באמת מספיק בדרך כלל. אבל הוא לא מספיק בשביל יהודים שרוצים לקרוא את התנ"ך בטעמי המקרא, בלי להיתקל תוך כדי קריאה במאות ואלפים של תופעות חריגות וטעויות. מטרתו המעשית של ה-WLC גם ניכרת בכך שהוא משמיט מרכיבים בכתב־יד לנינגרד שאינם נחוצים בשביל מתרגמים וחוקרים נוצרים, כגון חלוקת התורה לפרשות השבוע, וחלוקת המקרא כולו ל"סדרים". חלוקת הפרשות אינה מיוצגת באופן ויזואלי, ו"צורת השיר" אינה מיוצגת בכלל. אמנם כל אלה מרכיבים מהותיים של כתב־יד לנינגרד בפרט, ושל מסורת הקריאה היהודית בכלל, אבל הם נעלמים ב-WLC. במקומם הוסיפו את חלוקת הפרקים ואת מספרי הפסוקים המאוחרים.
- ^ להסבר מלא על העיצוב החדש לספרי אמ"ת והנימוקים העומדים מאחוריו, ראו כאן.
- ^ השיטה הבסיסית לקביעת הנוסח במהדורה זו דומה לזו של הרב מרדכי ברויאר ז"ל, ול"מקראות גדולות הכתר", שכל אחת מהן קרובה מאוד לחברתהּ. למרות הרושם שאפשר לקבל מתוך קריאת המבואות והמאמרים שנכתבו עליהן, השינויים הזעירים ביניהן כמעט נטולי חשיבות לקורא וללומד. שתיהן פועלות לרוב לפי מסקנותיו המקוריות של פרופ' ישראל ייבין ז"ל לגבי שחזור הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה (במקומות שהוא חסר), ולפי מסקנותיו של ברויאר עצמו לגבי שחזור נוסח האותיות. לכן, ברמה של קביעת הנוסח, יש מעט מאוד שינויים ביניהן בכל התנ"ך. אמנם לגבי מדיניות העריכה, ולגבי התאמת הנוסח לצורכי הקורא, יש ביניהן שינויים קצת יותר משמעותיים (אך עדיין קטנים). מהדורתנו החדשה של "מקרא על פי המסורה" שונה משתיהן ביחד באופן ניכר, יותר ממה שהן שונות אחת מהשנייה. כל מלאכת העריכה נעשתה לגמרי מחדש ע"פ השיטה המנומקת היטב במבוא המלא. התכונה המיוחדת הבולטת ביותר נמצאת בעיצוב המהדורה בתור "תיקון קוראים ומהדורת לימוד" (ראו לעיל).