התורה והמצוה על במדבר ח כד

| התורה והמצוה על במדבר • פרק ח' • פסוק כ"ד | >>
• ב • ג • ד • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

במדבר ח', כ"ד:

זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבוֹא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ח כד:

י. זאת אשר ללוים כבר בארתי (תורה אור צו נג באורך) ומלת זאת מציין תמיד או נרמז קרוב, או התיחדות, זה ולא אחר. ובא למעט שאין מום פוסל בלוים ומובא בחולין (דף כד).

יא. מבן חמש ועשרים שנה ומעלה , ולמעלה כשצוה למנות את הלוים הראויים לעבודה לא מנה רק מבן שלושים. רק שם אמר אצל בני קהת לעשות מלאכה בא”מ ואצל בני גרשון לעבוד עבודה בא”מ ואצל בני מררי לעבוד את עבודת א”מ. מבואר שבני שלשים יש להם חיוב וחלק במלאכה ובעבודה עצמה. וכאן אמר לצבא צבא בעבודת א”מ היינו שיצבאו בעבודה שעובדים אחיהם שהם בני שלשים, צריך שימצאו שמה בני חמש ועשרים לראות וללמוד סדרי העבודה וכן פי' בחולין (שם).

<< · התורה והמצוה על במדבר · ח · כד · >>

קיצור דרך: mlbim-bm-08-24