הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הגדה של פסח
הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
סֵֽדֶר הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.
| נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה) |
|---|---|---|---|---|
| מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח) | ||||
| נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי |
| דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" | ||||
סֵֽדֶר הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח
מְבֻסָּס עַל מַהֲדוּרָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים עִם תִּקּוּנִים וְהוֹסָפוֹת, בְּשָׁלוֹשׁ גִּרְסָאוֹת:
- הַגָּדַת חוּץ לָאָֽרֶץ – נוסח ההגדה המסורתי בלי תוספות, על בסיס מהדורת בירנבוים.[1]
- הַגָּדַת "וַיְבִאֵֽנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" – נוסח ההגדה המסורתי בתוספת הפסוק "וַיְבִאֵֽנוּ..." ומבחר דרשות עליו.[2]
- הַגָּדַת כּוֹס חֲמִישִׁי – נוסח ההגדה המסורתי בתוספת הפסוק "וַיְבִאֵֽנוּ..." ומבחר דרשות עליו, וגם סדר חמש כוסות לכבוד לשון הגאולה "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָֽרֶץ".[3]
הערות
[עריכה]- ^ הגירסה הדיגיטלית של הגדת בירנבוים מבוססת על הקלדתו והגהתו של כל עמוד בהגדה מול סריקתו (ראו את המפתח לעמודי הספר).
- ^ זכינו לחיות בעידן של קיבוץ גלויות, וראוי לנו להודות לה' על ידי קיום דברי המשנה: "וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ". אמנם רבים העירו שראוי בימינו לקרוא ולדרוש גם את פסוק "וַיְבִאֵֽנוּ" בליל הסדר, אבל זכות ראשונים לביצוע נאה שייכת לפרויקט היפה "השלמה להגדה" מאת הרב ד"ר דוד מישלוב. קיבלנו ממנו השראה, אך בצענו מחדש את מבחר הדרשות על ידי בדיקת כל מאמרי חז"ל שהיו בהישג ידינו לפסוק "וַיְבִאֵֽנוּ" ולפסוקי "אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" במקרא, ובחירתם וסידורם וניסוחם מחדש. המקורות לדרשות על הפסוק שמופיעות בהגדה זו (אחרי הפסוק בחמש פסקאות) הם: (א) ספרי דברים ש"א ובילקוט שמעוני דברים תתקל"ח. (ב) שמות ו,ח; שם יג,ה-ו. (ג) יואל ד,יח; שמ"א יד,כו; מכילתא דרשב"י יג,ד ובמדרש הגדול על שמות יג,ה (מהדורת הופמן עמ' 121). (ד) ישעיהו ה,א; דברים ח,ח; ילקוט שמעוני ישעיהו ת"א מתוקן ע"פ ספרי עקב ל"ז. (ה) דברים כו,טו; משנה מסכת מעשר שני ה,יג. חשוב לשים לב שהדרשה הראשונה (ש"הַמָּקוֹם הַזֶּה" הוא בית המקדש) מכוונת אל פשוטו של מקרא; שהרי בתחילת פרשת מקרא ביכורים כתוב: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָֽרֶץ... וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כׇּל פְּרִי הָאֲדָמָה... וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם...".
- ^ לבירור הנושא של חמש כוסות בליל הסדר, ראו בספר כוס חמישי מאת הרב מנחם מנדל כשר (ירושלים, תש"י); וראו עוד בסוף הגדת פסח ארצישראלית שלו כאן ובקיצור כאן. חשוב להדגיש ששיטת הרב כשר ז"ל לגבי חמש כוסות נשען על בירור מקיף בש"ס ופוסקים, אבל היא אינה מבוססת על ההגדה שיוחסה שלא בצדק על ידו למהר"ל מפראג, וכמו שכתב הרב כשר במפורש (כוס חמישי, עמ' 21): "אחרי גמרי קונרטס הנ"ל באה לידי הגדת מהר"ל מפראג שנדפסה מכתב־יד שהיה אצל מהר"י כץ ויצאה לאור בווארשה שנת תרצ"ה ע"י הרב ר"י ראזענבערג ז"ל." כלומר: הרב כשר עשה בירור ממצה בנושא עוד לפני שהגיעה הגדת ראזענבערג לידו. יותר מזה: הוא אף חולק עליה במקומות שונים (כגון לגבי חתימת ההלל). היום ידוע לנו שהגדת ראזענבערג אינה באמת מעשה ידיו של המהר"ל מפראג אלא מעשהו של ר' יהודה ראזענבערג עצמו (פירוש ההגדה האמיתי למהר"ל מפראג נמצא בספרו הגדול גבורות השם). הרב כשר ז"ל אמנם טעה בכך, אך עצם העניין של הכוס החמישי עומד בזכות עצמו.