דורות הראשונים/כרך ג/פרק נא
עלינו להסיר בזה מכשול מדרך החקירה, כי הנה החכם פראנקעל בדרכי המשנה עמוד 94ערבב את כל הדברים על דבר בני בתירא על ידי שיבוש כללי.
ויסוד כל דבריו שם הם טעות על טעות, וטעה לחשוב כי ר׳ יהודה בן בתירא בארץ ישראל ביחוד לא הי' כלל, וכל ר׳ יהודה בן בתירא גם במשנה גם בגמ׳ כולם הנם רק על ר׳ יהודה בן בתירא אשר הי׳ דר בנציבין.
ולהיפך ברא גברא, ר׳ יהודה בן בתירא חדש בימי רבי, וגם הוא בבבל.
ובן בתירא בארץ ישראל הי׳ לו עוד הפעם רק בן בתירא מאוחר אשר ישבש ויגיה מקומות הרבה תחת ר׳ יהודה בן בתירא, ר׳ יהושע בן בתירא.
והנה בנוגע להבבליים ר׳ יהודה בן בתירה בנציבין אשר באמת "לא הוזכר במשנה כל עיקר ככל אחיו התנאים הבבליים, ולא לבד שלא עלה כפעם בפעם מנציבין לימי הוועד ביבנה כי אם שגם בימי ירושלים בשלותה לא עלה כמו שהוא בגמ' פסחים ד' נ' ובתוספת שם ומפורש בדברי רב שרירא באגרתו כי זה הוא האחד בנציבין ואין שני לו, כל זה יבואר לנו לפנינו בדברינו על בבל.
וכן יבואר שם כל טעותו של פראנקעל אשר מתוך דברי הסדר הדורות ברא לנו גברא ר׳ יהודה בן בתירא חדש בימי רבי גם כן בבבל.
ובמקום הזה עלינו לבאר בנוגע לר' יהושע בן בתירא מאוחר אשר בדה מלבו על ידי חפצו לשבש המשנה, והגמרא בבבלי וירושלמי, ויערבב על ידי זה את כל הדברים על דבר ר' יהודה בן בתירא ור׳ יהושע בן בתירא.
ושם בדרכי המשנה אחרי אשר ישא פראנקעל ברנה את אלומות הציונים מהסדר הדורות יאמר:
״ויש בענין ר׳ יהודה בן בתירא ערבוב דברים כי מצינו מאמרים בשם ריב"ב הסותרים זה את זה וגם בא בירושלמי סוף פ"ז דסנהדרין סיפור המורה שר׳ יהודה בן בתירא הי׳ צעיר בימים הרבה מר׳ אליעזר ור׳ יהושע וכבר העירו התוס׳ במנחות ס״ה על זה ואמרו: שהיו שני יהודה בן בתירא אבל גם בדברי התוס׳ אין מזור כי המעיין נגעים פ׳׳ט פי"א מ"ז יבין בקל שר׳ יהודה בן בתירא המוזכר שם הוא ריב"ב האחרון שהרי ר׳ אליעזר מדבר עמו כדבר הרב עם תלמיד וכוון דמסדר המשנה בא לישר ולא לעקל הי״ל להזכיר ריב"ב הראשון בשם ריב"ב הזקן עי׳ לעיל ראב"י(צב) וכו׳ ויותר יש לתלות הערבוב בשגיאות הסופרים עי׳ פיאה פ״ג מ״ו איתא במשנה ובגמ׳ ר׳ יהודה בן בתירא ובמשנה שבירושלמי ובגמ׳ שם איתא ר׳ יהושע בן בתירא וכו׳ ונראה שבמקום ר׳ יהודה בן בתירא יש לקרות באיזה מקומות ר׳ יהושע בן בתירא וזה האחרון הוא האחרון בזמן ונולד עת נסעו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע לרומי ולפעמים יש לשער אם המאמר הוא לר׳ יהודה בן בתירא (מנציבין) לדעת התוס׳ הראשון או לר׳ יהושע בן בתירא לדעת התוס׳ ר׳ יהודה בן בתירא השני" וכו׳.
וכמה קשה הדבר לראות תהפוכות וזרות נכתבים לשם חקירה.
הנה דחה דברי התוס׳ שהיו שני ר׳ יהודה בן בתירא באיזה דקדוק של חסרון ידיעה כמו שיבואר לפנינו,
ותחת זה יבוא וישבש הספרים במקומות הרבה מדעת עצמו.
בירושלמי סנהדרין שהביאו התוס׳ מלידת ר׳ יהודה בן בתירא בימי ר' אליעזר ור׳ יהושע יגיה הוא תחת ר׳ יהודה בן בתירא ר׳ יהושע בן בתירא.
ועל ידי הנחתו זאת מדעת עצמו בלי כל טעם וראיה יש לו ר׳ יהושע בן בתירא חדש מאוחר,
ועל ידי זה יבוא ויגיד במשנה ננעים פרק ט׳ משנה ג׳ עוד הפעם מדעת עצמו ותחת הנאמר שם מפורש "שאלו את ר׳ אליעזר וכו׳ אמר לו ר׳ יהודה בן בתירא אלמד בו" וכו׳ יגיה הוא ר׳ יהושע בן בתירא.
וכן במשנה ננעים פרק י"א משנה ז׳ אשר גם שם מפורש לפנינו "שאלו את ר׳ אליעזר וכו׳ אמר לו ר׳ יהודה בן בתירא" יניה הוא מדעתו "ר׳ יהושע בן בתירא".
וכן יגיה גם במנחות ס"ה תחת ר׳ יהודה בן בתירא ר׳ יהושע בן בתירא.
ודרכים כאלה חשבו להם לחקירה להפוך הדברים. והננו רואים מפורש מדברי התוס׳ במנחות ס"ה שם ומדברי רבינו גרשם מאור הגולה שהביאו כי גם לפניהם לא היתה שום גירסא אחרת כי אם ר׳ יהודה בן בתירא.
ולשונם של התוס׳ שם "ר׳ יהודה בן בתירא אומר אינו צריך, בברייתא דלעיל דורש ר׳ יהודה בן בתירא בענין אחר ובספר שכתב רבינו גרשום מאור הגולה מחק מהא בתרא "בן בתירא" וגרס ר׳ יהודה סתם ושמא שנים היו" וכו׳.
ומבואר שזה ודאי שגמ’ לפני חתוס׳ וגם לפני רבינו גרשום לא הי׳ שום גירסא אחרת כי אם "ר׳ יהודה״ ולא ר׳ יהושע.
וכן הי׳ לפני התוס׳ גם בירושלמי סנהדרין רק ר׳ יהודה בן בתירא, שהרי מזה הביאו ראיתם דשנים היו.
ואמנם כי גם לא שמע פרענקעל את אשר ידבר.
הן כל טענותיו נגד דברי התוס׳ שהיו שני ר׳ יהודה בן בתירא הוא רק זה, את אשר יאמר שם:
"וכבר העירו התוס׳ במנחות ס״ה על זה ואמרו שהיו שני ר׳ יהודה בן בתירא, אבל גם בדברי התוס' אין מזור וכו׳ וכיון דמסדר המשנה בא לישר ולא לעקל הי״ל להזכיר ריב״ב הראשון בשם ריב"ב הזקן עי׳ לעיל ראב"י ויותר יש לתלות הערבוביא בשגיאות הסופרים."
ועל ידי זה ישבש דברי המשנה ודברי הבבלי והירושלמי במקומות שונות וירצה לגרוס ר׳ יהושע בן בתירא ויעשה לו ר' יהושע בן בתירא אחרון.
אבל מה יושיע זה, הלא אז יהי׳ לנו שני ר׳ יהושע בן בתירא במשנה. וישאר קושיתו זאת עצמה אשר בדה מלבו:
"וכיון דמסדר המשנה בא לישר ולא לעקל הי״ל להזכיר ר׳ יהושע בן בתירא הראשון בשם ר׳ יהושע בן בתירא הזקן."
והוא רק תמהון לראות חקירות שלמות וגם למחוק מעצמו ומדעתו הספרים במקומות הרבה מבלי לשמוע את אשר ידבר.
והלא ר׳ יהושע בן בתירא אשר יבדה מלבו הוא את אשר יגיה בירושלמי סנהדרין פ"ז ר׳ יהושע בן בתירא תחת ר׳ יהודה בן בתירא ויאמר:
"ונראה שבמקום ר׳ יהודה בן בתירא יש לקרות באיזה מקומות ר׳ יהושע בן בתירא וזה האחרון הוא האחרון בזמן ונולד עת נסעו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע לרומי.״
והלשון בירושלמי סנהדרין שם הוא "דלמא ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומא עלון לחד אתר וכו׳ עלוי וזכה למיקמיה לר׳ יודה בן בתירא אמרו אלו לא עלינו לכאן אלא להעמיד הצדיק הזה דיינו"
וזה יגיה פראנקעל תחת ר׳ יהודה ר' יהושע ויצא לו ר׳ יהושע בן בתירא אחרון.
אבל הנה פראנקעל עצמו בעמוד 82ישתמש בהמעשה הזאת על דבר נסיעת החכמים לרומא לבקש על עמם.
ויאמר בעמוד 84כי נסיעה זו היתה בימי דאמיטיאן, ולשונו שם:
"וזה המלך הוא דאמיטיאן בנו של אספסינוס אשר מלך משנת עשר לחרבן הבית עד שנת כ"ה ונודע לאיש דמים רע מעללים ואכזר ושלשה החכמים האלה ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ורבן גמליאל נסעו אז לרומי ובהשתדלותם נתבטלה אז הגזרה."
ואם כן אם ר׳ יהושע בן בתירא אשר בדה נולד אז הנה זמנו ממש דור ר' שמעון ור׳ יהודה ר׳ מאיר ור' יוסי אשר נולדו עוד קודם זה.
והוא זה ודאי כי יש לנו ר׳ יהושע בן בתירא זקן ויושב בבית הוועד ככל ראשי הוועד בימי ר' אליעזר ור' יהושע עוד טרם אשר נפרד ר׳ אליעזר מבית הוועד בימי הבירורים (יבואר בימי יבנה).
ובא במשנה יבמות פרק ח׳ משנה ד׳ "אמר ר׳ יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצים לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצים לאשתו ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש סריס אדם וכו׳ ר׳ אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה וכו׳ העיד ר׳ יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהי׳ בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו" וכו׳.
והאם יוכל להיות ספק שזה ר' יהושע בן בתירא חבירם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע, ועוד קשיש מהם.
ובימי הוועד של בו ביום בא במס׳ עדיות פרק ח׳ משנה א׳:
״העיד ר׳ יהושע בן בתירא על דם נבילות שהוא טהור."
וכבר הערנו כי במנחות ד׳ ק״ג הגירסא "העיד ר׳ יהושע ור׳ יהושע בן בתירא על דם נבלות שהוא טהור" ובמשנה שבמשניות נשמט ר׳ יהושע מפני שבא זה אחר זה ר׳ יהושע ור׳ יהושע״ וחשבו שהאחד ט"ס והשמיטו זה,
והנה העיד יחד עם ר׳ יהושע חברו של ר׳ אליעזר בוועד של בו ביום,
ולפנינו יבואר כי הוועד של בו ביום הי׳ ערך י"ג או לכל היותר ט"ו שנה אחר החרבן.
ואם כן הנה הנולד בימי הקיסר דאמיטיאן לא נולד עדיין בימי הבירורים, ובימי וועד של בו ביום הי׳ רק כבן שתים שלש שנים.
וגם לפי טעותם של החוקרים כולם אשר אחרו את זמן הועד של בו ביום ונשיאת ר׳ אליעזר בן עזריה,
הנה בכל טעותם לא יכלו לאחר זה כי אם עד ערך כ"ג או כ״ד שנה אחר החרבן,
ואם כן הנולד בימי דאמיטיאן הי׳ בוועד של בו ביום רק ילד בן י"א או י"ב שנה, ובימי הבירורים עוד הרבה פחות מזה.
ופראנקעל עצמו יאמר בדרכי המשנה עמוד 84 "והנסיעה השנית (אשר הנוסעים אז היו רבן גמליאל ר׳ יהושע ר׳ אליעזר בן עזריה ור׳ עקיבא) היתה אחרי מות דאמיטיאן וכו׳ והמליכו את נערפא איש חסיד וזך המדות וכו׳ והקיסר נערפא העביר את המס" וכו׳.
וידוע כי כל ימי נערפא אשר מלך הי׳ רק שנה ואיזה חדשים,
ובנסעם לרומא ר״ג ור׳ אליעזר בן עזריה ר׳ יהושע ור"ע כבר עברו כל המון המעשים (יבואר לפנינו) מהנשיאות ובית הוועד,
ומבואר מעצמו שגם לפי דבריו כשהושיבו את ר' אליעזר בן עזריה תחת, רבן גמליאל הי' לכל הפחות בסוף ימי דאמיטיאן, דהיינו בערך שנת כ"ג או כ״ד אחר החרבן.
והנולד בימי דאמיטיאן הי׳ אז רק כבן י״א או כבן י״ב שנה,
ועל כן לא יוכל להיות כל ספק שאם יעשה לנו ר׳ יהושע בן בתירא מאוחר, מהנולד אחרי נסיעת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ורבן גמליאל לרומי בימי דאמיטיאן אז יהיה לנו ר׳ יהושע בן בתירא שנים, והטענה ההיא עצמה אשר בדה מלבו נגד דברי התוס׳ שהיו שני ר׳ יהודה בן בתירא, תשוב אליו,
אבל באמת צדקו דברי התוס׳ שהיו שני ר׳ יהודה בן בתירא וכמו שכבר נתבאר.
והטענה מדוע אין במשנה סימן "הזקן" על הראשון, היא רק טענה של חסרון ידיעה ולא לבד שהמשנה לא הצינה סימנים כאלה בכל מקום, מפני שסמכו על מסרם כל זה על פה, כי אם שגם בגמ' לא שמרו זה.
וכבר נתבאר לנו בח״ב כי רב כהנא יש לנו בכל דור ודור מדורות האמוראים, ובכל זה אין שם כל סימן על רובם.
וכן יש לנו שם לכל הפחות שלשה רב הונא בלא כל סימן.
וכן יש שם עולא תלמידו של ר׳ יוחנן ועולא רבו של רב אשי בלא כל סימן (כבר נתבאר בח"ב) וכאלה רבות שם.
ובמשנה יש לנו ר׳ אליעזר בן יעקב ראשון ור׳ אליעזר בן יעקב מתלמידי ר׳ עקיבא ואין על הראשון סימן "הזקן".
ואפילו רבן גמליאל הזקן אשר בהיותו נשיא וגם נכדו נשיא, ושגורים בפי כל העם, לבד מבתי המדרש, והעם עשו להם סימן "הזקן" על הראשון, ככל אשר בא כן לפעמים גם במשנה, לא נשמר זה שם.
כמו במס׳ פאה פ"ב מ״ו "מעשה שזרע ר׳ שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל ועלו ללשכת הגזית״ וכו'.
ובמס׳ פסחים פ"ז מ"ב "אמר ר׳ צדוק מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא" וכו׳(צג).
ובמס׳ כתובות פי"ג מ"ג "אמר רבן גמליאל רואה אני דברי אדמון" וכו׳ וכן שם אחר זה.
וכן בסוף יבמות פט"ז מ"ז "מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל את נשותיהם".
ובעדיות פ״ז מ"ז "הם העידו (ר׳ יהושע ור׳ פפייס) שמעברים את השנה על תנאי ומעשה ברבן גמליאל שהלך ליטול רשות מהגמון בסורא ושהה לבוא״ וכו׳.
ורבן שמעון בן גמליאל אבי רבן גמליאל דיבנה לא בא עליו "הזקן" במשנה.
ובא במסכת כריתות פרק א׳ משנה ז׳ "מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינרי זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו" וכו׳.
ובמס׳ אבות פרק א׳ משנה ט"ז "רבן גמליאל אומר עשה לך רב" וכו׳,
ואחר זה שם משנה י"ז "שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי״ וכו'.
וכבר כתב שם התוס׳ יום טוב "שמעון בנו והוא מהרוגי מלכות וסוף פ״ק דכריתות שנינו וכו׳ ועל כרחינו רבן שמעון זה איננו שנזכר לקמן בסוף פרקין שאותו לא הי' בימי הבית שלא הזכירו בפ״ק דשבת ד׳ ט״ו כי אם עד שמעון השני״ וכו׳,
וכונתו למה שנשנה שם אחר זה במשנה י״ח "רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם עומד על הדין וכו׳, וזה הוא רבן שמעון בן גמליאל אבי רבי.
אבל לפני זה במשנה ט״ז הוא רבן גמליאל הזקן ובכל זה לא הוזכר "הזקן" ובא אחר זה שמעון בנו אף שיש לטעות שהכונה לפני זה לרבן גמליאל דיבנה ואחר זה "שמעון בנו" לאבי רבי.
כי לא נשמר כל זה במשנה וסמכו על מה שמסרו לתלמידיהם בעל פה.
ולא שם פראנקעל לב גם לאשר בין עיניו, דבר "בני־בתירא" אשר ידובר בהם.
כי בהרבה מקומות בא "בן בתירא" סתם מבלי הודיע מי הי׳ זה.
ופשטן של דברים הם, שבן בתירא נאמר לפעמים על ר׳ יהודה בן בתירא ולפעמים על ר׳ יהושע בן בתירא.
וגם אם נרצה להחליט כי הנם בכל מקום רק על אחד, או על ר׳ יהודה או על ר׳ יהושע בן בתירא,
תהי׳ ההוכחה מזה עוד יותר גדולה, שהרי הכונה רק לאחד מסוים, ובכל זה אין במשנה כל זכר מזה.
וכן הדבר גם עם ר׳ יהודה בן בתירא הראשון, אשר הי׳ כבר מראשוני הדור בימי רבן יוחנן בן זכאי, אשר לא בא עליו במשנה כל סימן לציינו מר׳ יהודה בן בתירא השני אשר הי׳ צעיר ממנו אבל לא הרבה, ועוד בימי היות ר׳ אליעזר עדיין בבית הוועד ישב לפניו, ור׳ אליעזר כבר אמר עליו "חכם גדול אתה".
ותחת אשר הראשון הי׳ קשיש מר׳ אליעזר ור׳ יהושע הי׳ השני תלמידם כר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל(צ"ה).
הערות
הערה (צב): פראנקעל יביא בזה ראיה ממנו בעצמו כי הוא בדה מלבו שבודאי יש סימן בין ר׳ אליעזר בן יעקב הראשון להשני ובודאי שהאחד יקרא ר' אליעזר והשני אלעזר,
ועל ידי מה שבדה מלבו יביא ראיה כאן. והוא דרך חדשה מאד בחקירה, כי באמת אין במשנה שום סימן עליהם.
הערה (צג): וכבר האריכו בזה בפלפולים שאין להם מקום, והעבדים כידוע נאמר בהם "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם״ ושימש גם לרבן גמליאל דיבנה, ומת בימיו כמו שהוא בברכות פ״ב מ"ז ״וכשמת טבי
הערה (צ"ה): ור׳ יהודה בן בתירא אשר נולד בימי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע, אשר זמנו לגמרי זמן ר׳ שמעון ר׳ יהודה ור׳ יוסי וכו׳ אשר גם הם נולדו אז, הי׳ מקומו בחוץ לארץ באיזה מקום על הדרך מארץ ישראל לרומי, והוא לא הוזכר במשגה כל עיקר.
ואך טעות הוא לחשוב שכל חכמי הדור הוזכרו במשנה, ובריש זבחים הוזכרו במשנה הסנהדרין ביבנה מע״ב זקנים, ובכל המשנה לא הוזכרו בשמם אפי׳ שליש מהם.
ואפי׳ שמואל הקטן לא הוזכר במשנה בדבר הלכה, ויבואר כל זה יותר בדברינו בעיקר ימי יבנה.