(דברי הימים ב יט ה): "וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת לְעִיר וָעִיר."

יהושפט שיתף פעולה עם אחאב במלחמתו בארם, אולם אחאב נהרג במלחמה. יהושפט חזר לביתו, והפנה את תשומת ליבו לתיקונים פנימיים. הדבר הראשון שעשה היה להעמיד שופטים בכל ערי יהודה הבצורות.

לפי רש"י, הגורם המרכזי היה מחמאה שקיבל מהנביא יהוא בן חנני (בפסוקים הקודמים): "כשאמר לו החוזה 'דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות', בא לו אצל ספר התורה אם בערם כמשפט. ומתחילה ראה כתיב 'אבד תאבדון... ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון', ונזכר שכתוב בכי תשא ( שמות לד ) 'ואת מצבותם תשברון...', תמה בעצמו על שהטיב בעיני ה' שבער האשרים אשירי ישראל, שהרי לא הזהירם אלא על אשיריהם.  ושוב חזר בשופטים ושוטרים, ומצא כתוב ( דברים טו ) 'לא תטע לך אשירה', ואז שמח שבערם. וגם ראה שם כתוב 'שופטים ושוטרים תתן לך' (שם). מיד ויעמד שופטים" ( רש"י ) .

בתורה כתוב,  (דברים טז יח): "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק": המצוה מכוונת לעם ולא למלך ( פירוט ). המילה לשבטיך מדגישה, שהשבטים צריכים לבחור את השופטים באופן ישיר - ללא התערבות המלך. אם כך, מדוע יהושפט התערב ומינה את השופטים?

- מלשון הכתוב נראה, שיהושפט העמיד שופטים במקום שבכלל לא היו בו שופטים לפני כן. ייתכן שבני ישראל בזמנו לא קיימו את המצווה "שופטים ושוטרים תתן לך". יהושפט ראה את המצוה בתורה, והחליט לקיים אותה בשם עם ישראל.

לפי רש"י, הכוונה שהיה הבדל בין הערים: השופטים המנוסים והמקובלים יותר נשלחו לערים הבצורות, והשופטים החדשים והפחות מנוסים נשלחו לשאר הערים. "ויעמד שופטים מוחזקים בכל ערי יהודה. לעיר ועיר: בכל ערי יהודה הבצרות העמיד מוחזקים, להכריחם ולכופן לדין מתחילה; ושוב העמיד שופטים שאינן מוחזקים כל כך לעיירות שאינן בצורות, לפי שהן יראים להיות סרבנים יותר מאותן היושבים בערים בצורות, שבוטחים בערי מבצרם" ( רש"י ) .