דברים רבה ז י
י. [ עריכה ]
"וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת" מהו "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת" א"ר יצחק בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד, ז): "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" אמר הקב"ה (דברים ה, כו): "מי יתן והיה לבבם זה להם" שמעו ישראל ושתקו א"ר יהודה בן לוי למה"ד למה הדבר דומה לחבר אחד קשה שראה עכנא אחת קשה אמר מי יוכל לחבר את זו אמרו לו ולא את החבר הכל ממך כך כיון שאמר הקב"ה "מי יתן והיה לבבם זה להם" היה להן לומר רבש"ע אתה תן לפיכך אמר משה "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "מי יתן" א"ר מאיר מי גדול הגנב או הנגנב הוי אומר הנגנב גדול שהוא יודע שהוא נגנב ושותק כך כתיב (תהלים עח, לו): "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" כביכול והוא אומר "מי יתן והיה לבבם זה להם".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת" א"ר שמואל בר נחמני בשביל עצמו א"ל משה את הדבר הזה כיצד שני דברים גזר הקב"ה אחד על ישראל ואחד על משה אחד על ישראל בשעה שעשו אותו מעשה מנין שנאמר (דברים ט, יד): "הרף ממני ואשמידם" ואחד על משה בשעה שביקש משה ליכנס לארץ ישראל אמר לו הקב"ה (דברים ג, כז): "לא תעבר את הירדן הזה" ומשה ביקש מן הקב"ה לבטל את שתיהן אמר לפניו רבש"ע (במדבר יד, יט): "סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך" ובטלה של הקב"ה ונתקיימה של משה מניין שנאמר (שם, כ) "סלחתי כדברך" כיון שבא ליכנס לא"י התחיל אומר (דברים ג, כה): "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" אמר לו הקב"ה משה כבר בטלת את שלי וקיימתי את שלך אני אמרתי "ואשמידם" ואת אמרת "סלח נא" ונתקיים שלך ואף עכשיו מבקש אני לקיים את שלי ולבטל את שלך א"ל הקב"ה משה אין אתה יודע מה לעשות אתה רוצה לאחוז את החבל בשני ראשין א"ל אם "אעברה נא" אתה מבקש לקיים בטל "סלח נא" ואם "סלח נא" אתה מבקש לקיים בטל "אעברה נא". אריב"ל כיון ששמע משה רבינו כך אמר לפניו רבש"ע ימות משה ומאה כיוצא בו ולא תנזק צפורנו של אחד מהם.
א"ר שמואל בר יצחק כיון שנטה משה למות ולא בקשו עליו רחמים שיכנס לארץ כנס אותן והתחיל מוכיחן. א"ל אחד פדה ס' רבוא בעגל וס' רבוא לא היו יכולין לפדות אדם אחד הרי "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת" אמר להם אי אתם זכורים כל מה שהנהגתי אתכם במדבר שנאמר "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר וְגוֹ'":