ברטנורא על סנהדרין ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

נגמר הדין - חוץ לבית דין. רחוק מבית דין שמא בעוד שמוליכין אותו לבית הסקילה, ימצאו לו זכות ויפטר:

והסודרין בידו - להניף. והוא סימן להחזירו:

ובלבד שיהא ממש בדבריו - ואם אין ממש בדבריו, פעם ראשונה ושניה בלבד מחזירין אותו, דלמא מחמת בעתותא נסתתמו טענותיו ואולי תתישב דעתו עליו ויזכור טענותיו, יותר על כך אין מחזירין אותו. ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שיעיינו אם יש ממש בדבריו שאז מחזירין אותו ארבע וחמש פעמים:

ופלוני ופלוני עדיו - שעבר עבירה פלונית ביום פלוני בשעה פלונית. במקום פלוני . דלמא איכא דמזים להו:

(ב)

היה רחוק מבית הסקילה - דקרוב לבית הסקילה שמא תטרף דעתו ולא יכול להתודות:

ותן לו תודה - ואע"ג דאין אדם נהרג על פי עצמו, הריגת עכן הוראת שעה היתה:

כזאת וכזאת עשיתי - בגמרא מפרש שמעל בחרמים בימי משה:

שהוא מזומם - שעדיו הן זוממין :

לנקות את עצמן - מן הבריות ויוציאו לעז על הדיינים ועל העדים. ואין הלכה כר"י:

(ג)

מפשיטין את בגדיו - דכתיב (ויקרא כד) ורגמו אותו, ולא כסותו:

מכסין אותו מלפניו - פרק אחד כלומר מעט ממנו מלפניו. ואין הלכה כר"י:

(ד)

היה גבוה שתי קומות - ומפילו משם לארץ:

הופכו על מתניו - שכשהוא מושכב פרקדן מגונה יותר:

המגדף - מברך את ה':

והעובד עבודה זרה - נמי מגדף הוא. דכתיב (במדבר טו) והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' את ה' הוא מגדף, ואותה פרשה בעבודה זרה מדברת:

ואין דנין שנים ביום אחד - בבית דין אחד. משום דלא מצי לאפוכי בזכותייהו דכל חד וחד. אלא תלייתן של נשים הללו הוראת שעה היתה ואין למדים ממנה. ואין הלכה כרבי אליעזר:

משקעין - נועצים:

והעץ יוצא ממנה - כמין יתד היה יוצא מן הקורה סמוך לראשה:

ומקיף - סומך זו אצל זו. כמו לתרום שלא מן המוקף [עירובין ל"ב]:

ותולין אותו - בידיו:

הקורה מוטה על הכותל - לא היתה נעוצה בארץ אלא ראשה אחד על הארץ וראשה אחד מוטה ונסמך על הכותל. וטעמא דרבי יוסי, לפי שהעץ שנתלה עליו נקבר עמו , ואמרה תורה כי קבור תקברנו, מי שאינו מחוסר אלא קבורה, יצא זה שמחוסר חפירה תלישה וקבורה. ורבנן, חפירה לאו כלום היא, ולא מיעטה תורה אלא שלא יהיה העץ במחובר מעיקרו . והלכה כחכמים:

(ה)

בזמן שאדם מצטער - שפורענות באה עליו בעונו:

מה לשון אומרת - באיזה לשון שכינה קובלת ומנודדת עליו:

קלני מראשי - ראשי כבד עלי וזרועי כבד עלי. כאדם שהוא עיף:

קלני - איני קל מראשי :

ולא זה בלבד - עובר בלא תעשה אם הלינו:

לא היו קוברין אותן בקברות אבותיהן - לפי שאין קוברין רשע אצל צדיק :

שני קברות היו מתוקנין לבית דין - לפי שאין קוברים מי שנתחייב מיתה חמורה אצל מי שנתחייב מיתה קלה. והלכתא גמירא לה שנים ולא ארבעה:

(ו)

נתעכל הבשר - כבר נתכפר לו במיתתו ובבזיונו :

מלקטין את העצמות - וקוברים אותן בקברות אבותן:

ולא היו מתאבלים - כדי שיהא בזיונן כפרה להם. ואית דאמרי, לפי שהאבלות חלה משיסתם הגולל, ובאותה שעה אין מתאבלים עליהם שלא נגמרה כפרתן עד שיתעכל הבשר, והואיל ואדחי האבלות אדחי: