במדבר רבה יט יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יח.    [ עריכה ]
"על אשר מריתם את פי" זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי י, ג): "לא ירעיב ה' נפש צדיק" זה אדם הראשון, שכל הצדיקים שיעמדו ממנו נגזרה עליהם מיתה אינן נפטרין עד שרואין פני שכינה ומוכיחין אדה"ר אדם הראשון ואומרים לו אתה גרמת לנו מיתה. והוא משיבם: אני בידי חטא אחד ואתם — אין כל אחד מכם שאין בידו יותר מארבע עונות.

ומנין שרואין פני שכינה ומוכיחים אדה"ר אדם הראשון, שנאמר (ישעי' לח, יא) "אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל". הצדיקים נענשים מיתה על עבירות קלות שלא יהא אדה"ר אדם הראשון נתפש על ידיהם, שנאמר "לא ירעיב ה' נפש צדיק". לכך נאמר: "על אשר מריתם את פי":