במדבר רבה יט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · יט · יז · >>

הוסף ביאור

יז.    [ עריכה ]
מלמד שמודיעים לצדיקים יום מיתתן כדי שיורישו כתרים לבניהם ומפני מה לא מת אהרן כמו שמתה מרים שלא ידע בה בריה אלא נאמר למשה "יאסף אהרן" משל למלך שהיה לו שני קטליקין ולא היו עושין דבר בלא דעת המלך היה לאחד מהם חלק יפה אצל המלך והיה המלך צריך לו אמר המלך אע"פ שהוא ברשותי איני נוטלו עד שאני מודיען כך אמר הקדוש ברוך הוא הללו זקנים שני צדיקים לא עשו דבר חוץ מדעתי ועכשיו כשאני מסלקן איני מסלקן עד שאני מודיען לכך נאמר יאסף אהרן אמר לו רבוני הנח אותו אצל בני ראובן ובני גד אמר לו אשר נתתי לבני ישראל מיתתו מעכבת מתנת הארץ רצונך שלא ימות ולא יכנסו ישראל לארץ לכך נאמר "אשר נתתי לבני ישראל":