במדבר רבה יז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · יז · ג · >>

הוסף ביאור

ג. [עריכה]

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף"כי תבאו אל ארץ מושבותיכם" א"ר זכאי דשאב אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע בכ"מ אתה קורא אותה ארץ כנען וכאן "ארץ מושבותיכם" אמר להם הקב"ה חייכם נתתי אותה לאברהם ליצחק וליעקב וכולם מן המקרא והבן יורש את האב לכך ארץ מושבותיכם ולמה זכה כנען שנקראת הארץ על שמו כיון ששמע שישראל באים פצה את המקום אמר הקדוש ברוך הוא אתה פציתה את המקום תקרא הארץ על שמך ואתן לך ארץ יפה כארצך ואיזו זו אפריקי.
מה כתיב למעלה פרשה מרגלים (במדבר יד, מד): "ויעפילו לעלות" הביאו אפילה על יושביה כולם באפילה.
"וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה" שלא עלו עמהם אמר להם משה כך אמר הקב"ה אלי (דברים א, מב): "לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם" אמרתם (שם, כח) "אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו" מהו המסו את לבבנו אמרו רבותינו מכאן שיערו הרמונים ששנו רבותינו הרמונים משימסו.
"המסו את לבבנו לאמר" אמר משה מתחלה חלקתם אותה.
"ותקרבון אלי כלכם" לטובה (דברים ה, כ): "ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם" לרעה "ותקרבון אלי כלכם ותאמרו"D וכתיב "ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת ה' אותנו" הקדוש ברוך הוא אמר (מלאכי א, ב): "אהבתי אתכם" והן אומרים "בשנאת ה' אותנו" היו דורשין ואומרים תדע לך שהוא שונא אותנו מלך ב"ו יש לו שני בנים ויש לו ב' שדות אחת של שוקי ואחת של בעל לא למי שהמלך אוהב נותן של שוקי ולאותו ששונא הוא נותן של בעל ארץ מצרים של שוקי והיינו בתוכה וארץ כנען של בעל והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען אעפ"כ "ותחגרו איש את כלי מלחמתו ויאמר ה' אמור להם לא תעלו ולא תלחמו" סבור הייתי לעלות אתכם עכשיו לא תעלו ירידה היא לכם אף על פי כן "ותחגרו" נעשיתם כולכם אחת.
"ותהינו לעלות ההרה" מהו ותהינו שהיו אומרים מטיפה לטיפה נתמלא ההין כתוב אחד אומר ותזידו וכתוב א' אומר ותהינו מהו ותזידו שהזידו על חניותיו של הקב"ה.
(מד): "ותעלו ההרה ויצא האמורי" מהו "הדבורים" מה הדבורה הזו כיון שהיא מכה לאדם מיד היא מתה אף אתם כיון שהיה אחד מהם נוגע בכם מיד היתה נפשו יוצאה מה הדבורה הזו פורחת כך היו פורחים עליכם לשעבר היו שומעים שמעכם ומתים שנאמר (שמות טו, יד): "שמעו עמים ירגזון" ועכשיו "וירדפו ויכתו אתכם".
(מה): "ותשובו ותבכו לפני ה' ולא שמע ה'" כביכול עשיתם מדת הדין כאילו אכזרי אמר רבי שמואל בר נחמני אוי להם לרשעים שהן עושין למדת הדין כאילו אכזרי ויאמר ה' קום לך למסע אם באתי לעשות עמכם משפט אינן נכנסין לארץ אלא קום לך למסע הוי "כי תבאו אל הארץ":