במדבר רבה יז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · יז · ב · >>

הוסף ביאור

ב. [עריכה]

כך פתח ר' תנחומא בר אבא בשם רבי חנינא אחיו של ר' אחא ב"ר חנינא זאת הפרשה של נסכים שנא' "או לאיל תעשה מנחה ויין לנסך חצי ההין" ומכאן ואילך "והיה באכלכם מלחם הארץ ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" הרי חלה למטה ונסכים למעלה לפיכך פתח ר' חנינא (קהלת ט, ז): "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך" מהו "כי כבר רצה האלהים את מעשיך" "אכול בשמחה לחמך" זו פרשת חלה "ושתה בלב טוב יינך" זו פרשת נסכים מהו "כי כבר רצה וגו'" זו הכנסת ישראל לארץ שנא' "כי תבאו אל הארץ וגו'".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף הפסוק הזה מדבר כנגד אברהם בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם (בראשית כב, ב): "קח נא את בנך את יחידך" השכים אברהם ונטלו בזריזות והוליכו והעלהו להר המוריה אמר אברהם רבונו של עולם לחנם אמרת לי "קח נא" אמר לו לאו להודיעך בעולם שנאמר {{שם|בראשית|יח|יט|כי ידעתיו למען אשר יצוה.
אמר ר' שמעון בן יוחאי אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שאני מעלה עליך שאם אמרתי לך שתשחוט את נפשך שלא היית מעכב על שמי שכך כתיב (שם כב, יב) "ולא חשכת את בנך" הרי כבר פירוש מנין "את יחידך" זה נפשך שהנשמה קרוייה יחידה שנאמר (תהלים כב, כא): "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" אמר אברהם רבון העולמים אי אפשר לי לירד מכאן בלא קרבן אמר לו הקב"ה הרי קרבנך מתוקן מששת ימי בראשית (בראשית כב, יג): "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל" ושנו רבותינו אילו של אברהם נברא בין השמשות נטלו אברהם והעלהו עולה תחת בנו כמו שאמר "ויקח את האיל ויעלהו לעולה" חסר המקרא מהו "תחת בנו" אמר אברהם רבון העולמים תהא רואה כאלו דם יצחק זרוק לפניך נטל האיל והפשיטו ואמר כך תהא רואה כאלו עורו של יצחק הפשטתי לפניך נטלו והספיגו אמר כך תהא רואה כאלו יצחק מסתפג לפניך שרפו ואמר כך תהא רואה כאלו אפרו של יצחק צבור על גבי המזבח.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף מהו "תחת בנו" אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך בנך נתקרב ראשון האיל הזה תחתיו באותה שעה אמר אברהם איני זז מכאן עד שתשבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד לעולם שאם ח"ו לא הייתי שומע לך אבדתני כל אשר יגעתי מימי אמר לו הקב"ה חייך כך הוא ונשבע שלא ינסנו עוד שנאמר (טז): "ויאמר בי נשבעתי נאם ה'" אמר לו הקדוש ברוך הוא יסורין קשים ונסיונין אחרים היו ראויין לבא על אברהם ואינן באין ואלו הן היסורין אותן שבאו על איוב היו ראוין לבא על אברהם שכן הוא נסמך לפרשה "ויהי אחרי הדברים האלה ויגד וגו' את עוץ בכורו ואת בוז" ועוץ היה איוב (איוב א, א): "איש היה בארץ עוץ איוב שמו" באותה שעה א"ל הקב"ה לאברהם "לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה האלהים את מעשיך".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "לך אכול וגו'" מדבר בשלמה בשעה שבנה את בית המקדש ושכללו עשה שבעה ימים חנכה וחזר ועשה עוד ז' ימים של חג ושכחו לעשות יוה"כ והיו מצירין א"ר יצחק יצתה רוח הקדש ואמרה לו "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך":