קטגוריה:במדבר לג ה
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת
המהדורה המנוקדת: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְטַלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וּשְׁרוֹ בְסֻכּוֹת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן פִּילוּסִין וּשְׁרוֹ בְּסֻכּוֹת אַתְרָא דְאִתְחַפִּיאוּ שִׁבְעַת עֲנָנֵי יְקָרָא: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עמידתם במדבר ציה, ויאמר איך אפשר שעמדו זמן רב כזה משך ארבעים שנה במדבר בערבה בארץ ציה וערבה והיו נזונים מלחם אלהי ומי באר, ויאמר שבודאי עמדו במדבריות הקרובים אל הישוב אשר ישבו שם בני ערב היום, או במדבר שיש חריש וקציר ובורות מים, ע"כ חזק האותות האלה בזכרו בפרטות שם המקומות האלה למען יכירו דורות הבאים שלא היה אפשר בשום אופן שיעמדו שם בני אדם זמן רב כזה בדרך הטבע אם לא כי יד ה' עשתה זאת. והמקובלים כתבו שמ"ב מסעות אלה היו מכוונים נגד שם של מ"ב. ובהיותי בחערסאן נשאלתי מאמר פליאה נדפס בשם מהר"ש אוסטערפאלער לאמרו בעת המגפה, וזה תוכן דבריו: כשנסעו מרעמסס לא ידעו אם יסעו לסכות או לקהלתה או למסרות ואמר ה' שיסעו לסכות, לא ידעו אם יסעו לאתם או לחצרות או לתרח או לעציון גבר וא"ל ה' שיסעו לאתם, לא ידעו אם יסעו לפי החירות או לרמון פרץ או לעברונה או להר העברים וא"ל ה' שיסעו לפי החירות, לא ידעו אם יסעו למרה או לתחת או לערבות מואב וא"ל ה' שיסעו למרה וכן הולך כל המאמר והוא נדפס, ואמרתי פירושו שאחר שהיו המסעות מכוונים נגד שם מ"ב היתה כל מסע מצוינת באות א' מן אותיות של שם של מ"ב, וכשתסדר מ"ב אותיות של שם של מ"ב נגד המסעות, תמצא שנמצא ג"פ אות ב', וכאשר נאמר להם שיסעו מסע מכוונת נגד אות ב' מצאו שסכות וקהלתה ומוסרות מצוינים באות ב' ולא ידעו לאיזה מקום יסעו, וכן אתם חצרות תרח עציון גבר מצוינים באות ג', פי החירות רמון פרץ עברונה הר העברים מצוינים באות יו"ד, מרה תחת ערבות מואב מצוינים באות ת', וכן תבין כל המאמר, ועז"א בפ' בהעלותך עפ"י ה' יסעו ועפ"י ה' יחנו עפ"י ה' ביד משה, שהוא כפל לשון שמ"ש עפ"י ה' יסעו ר"ל לפי סדר של שם השם שם מ"ב, וכמ"ש פה למסעיהם עפ"י ה' פי' ר"ל עפ"י סדר השם, ובאשר בסדר הזה לא ידעו לאיזה מקום כי כמה מסעות מצוינים באות דומה, והיה צריך משה לפרש שנית את המקום ועז"א עפ"י ה' ביד משה, וכתב הרי"א שצוה ה' לכתוב את המסעות האלה מפני ג' טעמים: [א] כמ"ש רש"י ז"ל להודיע חסדי המקום ב"ה שאעפ"י שגזר עליהם טלטול לא היו נעים ומטולטלים כל הימים מבלי מנוח, כי לא נסעו רק מ"ב מסעות האלה, ועפ"י החשבון ישבו רוב הימים במק"א, [ב] כטעמו של המו"נ שהזכרנו, [ג] מפני שזה רומז גם על מה שיהיה קודם הגאולה העתידה דכתיב והבאתי אתכם אל מדבר העמים, וכתיב והולכתיה המדבר, שכבר בארנו בפירושנו שכוון על היותם בגולה מרוחקים מכל כתות האנשים ומטולטלים ממקם למקום ונעדרי כל פרנסה ולא יהיו להם לא שדות וכרמים ולא מקנה בודדים לבדם כיושבים בארץ ציה, ובודאי יש יחוס שמור למדבריות אלה שהם הגליות וטלטולם וכל מקריהם אל מסעיהם במדבר, ולכן צוה למשה לכתוב המסעות האלה בדיוק להיות לזכרון לימים הבאים באחרית הימים, וז"ש ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם שמסעות אלה יעידו על כל המוצאות אותם באחרית הימים, וכתב עוד שמה שבתורה דלג הרבה מן המסעות שנזכר פה ולא הזכירם במקומם, זה היה מפני שאלה המסעות חנו בם ישראל ימים מועטים, שהרי מחצרות עד בואם אל מדבר צן היא קדש לא היה אלא זמן קצר משני חדשים, ונסעו י"ט מסעות עד קדש שישבו שם ימים רבים, ומ"ש ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף בא להודיע שישראל עלו מן הים
לאותו צד שמשם נכנסו אל הים, ואחר שנסעו מאילם באו שנית בשפת הים, ועיי"ש מ"ש עוד בזה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- כתבו את ביאור ויקי על הפסוק!
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא