ביאור:שמואל א י יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




מינוי שלטון שאינו שופט לפי התורה מהוה מאיסה בה'[עריכה]

כשבונים מדינה, יש להקפיד שלא לתת יותר מדי סמכויות למנהיג. מתן סמכויות גדולות מדי למנהיג עלול להיחשב לפגיעה בכבוד ה':

(שמואל א י יט): "ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם, ותאמרו לו 'כי מלך תשים עלינו'..."

מלך הוא שליט בעל סמכות מוחלטת, שכל האזרחים הם עבדים שלו .

על-פי התורה, מותר לבני ישראל למנות מלך אם הם רוצים; אולם, ההיתר למנות מלך הוא רק אחרי שכבר יש שופטים ושוטרים הפועלים לפי חוקי התורה, ורק אחרי שבני ישראל יורשים את הארץ ויושבים בה בביטחון; תפקידו של המלך הוא לאחד את העם ולייצג אותו בכבוד כלפי הגויים; למלך אין סמכות לשפוט על-פי חוקים שונים מחוקי התורה, או לנהל את הצבא ( פירוט ).

בימי שמואל, בני ישראל ביקשו בפירוש מלך שישפוט אותם ויילחם להם:

  • שמואל א ח ה: " ... "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים" "
  • (שמואל א ח ו): "וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ..."
  • (שמואל א ח כ): "והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו"

ולכן הבקשה שלהם נחשבה למאיסה בה'.

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

פרשנים רבים התייחסו לשאלה: אם התורה מתירה למנות מלך (ויש אומרים שאף מצווה למנות מלך), מדוע בקשת המלך נחשבה לחטא ולמאיסה בה'?

1. סמכויות[עריכה]

לפי פירושנו למעלה, החטא היה בסמכויות שרצו לתת למלך - לשפוט ולהילחם - סמכויות שאינן כתובות בתורה; וכן כתב הנצי"ב (העמק דבר על דברים יז יד) .

בדומה לזה פירשו רלב"ג ור"ן, אך הם הדגישו שהבעיה היא בעיקר בסמכות לשפוט ולחוקק: " "כי ישראל אינם באופן שישפט להם המלך לפי מה שירצה... ולזה אמרה התורה, שאם יאמרו ישראל שישימו עליהם מלך ככל הגוים אשר סביבותיהם, שלא יוכלו לשים עליהם כי אם מאחיהם, שהם נקשרים לקיים התורה, ועל פי התורה ינהיגום, לא בנימוסים אחרים..." " (רלב"ג על שמואל א ח) ; " "... ישראל נטו בעת ההיא יותר לתקון קבוצם המדיני, ואלו שאלו להם מלך בסתם, שיאמרו "שימה לנו מלך", או שיבקשוהו לסבת תקון מלחמותיהם, לא ימצא להם בדבר הזה עון אשר חטא, אבל מצוה, אך היה חטאתם באמרם שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים, שרצו שיהיו משפטיהם נמשכים מצד המלכות לא מצד שופטי התורה. ויורה על זה מה שכתוב אחריו, וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו. לא אמר כאשר אמר "תנה לנו מלך" בלבד, כי לולי אמרו כן לא היה רע בעיניו, אבל מה שהוקשה לו באשר אמרו "לשפטנו". ומפני זה אמר ה' לשמואל: לא אותך מאסו כי אם אותי מאסו ממלוך עליהם. כלומר כי הם בוחרים [יותר] בתקון ענינם הטבעי משיחול עליהם ענין האלהי." " (הר"ן בדרשה י"א, וכפי שהסביר הרב אליהו מאלי ; ראו גם בשיעור של הרב ישראל סמט . וייתכן שלכך התכוון גם רש"י כשכתב " "וירע הדבר - לפי שאמרו לשפטנו ככל הגויים" ") . לפי זה, אילו היו מבקשים מלך להילחם בלבד, לא היתה בעיה.

ויש שהדגישו שהבעיה היא בסמכות להילחם ולהגן, על-ידי גיוס חובה וצבא קבע. בתקופת השופטים, כשלא היה מלך, לא היה גיוס חובה ולא היה צבא קבע, והמצב הבטחוני של עם ישראל היה תלוי במעשיהם, וכך כל איום בטחוני עורר אותם לתשובה (ראו איום בטחוני נועד לעורר את ישראל לתשובה ); אך בני ישראל התעייפו מהנהגה זו ורצו מלך שיילחם עבורם ויקנה להם בטחון ויציבות, והרצון הזה היה עלול להרחיק אותם מה' (רד"ק על שמואל, רש"ר הירש על דברים יז) . הם התעייפו מהנהגה ניסית ורצו הנהגה טבעית ( רינה בויאר ) . הם קיוו שהמלך יחזק את הביטחון, במיוחד מול האיום הפלשתי ( אברהם גרוסמן ) .

פירוש זה מתאים לדברי חז"ל " "זקנים שבדור - כהוגן שאלו. שנאמר (שמואל א ח ו): 'תנה לנו מלך לשפטנו ', אבל עמי הארץ שבהם קלקלו. שנאמר (שמואל א ח כ): 'והיינו גם אנחנו ככל הגוים [והמשך הפסוק הוא: ושפטנו מלכנו ונלחם את מלחמותינו ']" " (רבי אליעזר, תלמוד בבלי, סנהדרין כ:, לפי רש"י שם, וכפי שהסביר הרב אליהו מאלי ) . לפי זה, אילו היו מבקשים מלך לשפוט בלבד, לא היתה בעיה (ראו בשיעור של הרב מנשה וינר ) .

ויש שפירשו להיפך, שהבעיה היתה שרצו לתת למלך סמכויות מעטות מדי - התורה ציוותה "שום תשים עליך מלך", שתהיה אימתו עליך, שישלוט ביד חזקה ויכפה על העם לקיים את התורה; ובני ישראל ביקשו "תנה לנו מלך", שיהיה שלנו ונוכל "לכופף" אותו לפי רצוננו (כלי יקר על דברים יז טו) ; ופירוש זה מתאים לדברי הרמב"ם, שכתב בפירוש שתפקיד המלך הוא לעשות " "משפט ומלחמות" " (הלכות מלכים) .

2. עיתוי[עריכה]

יש שפירשו, שהבעיה היתה בזמן שבו ביקשו מלך - כאשר שמואל עדיין מנהיג אותם בהנהגה ניסית על-פי ה': " "דבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקדוש ברוך הוא... מפני שהיה שמואל שופט ונביא ולוחם מלחמותיהם על פי ה' ומושיע אותם, ולא היה להם לשאול מלך בימיו, כמו שאמר להם (שמואל א יב יב): "וה' אלהיכם מלככם". והקב"ה אמר לו (שמואל א ח ז): "לא אותך מאסו כי  אותי מאסו ממלוך עליהם", ולפיכך לא נתן להם מלכות של קיימא" " (רמב"ן על בראשית מט י) ,

" "מה שנענשו בימי שמואל, היינו "מפני שהקדימו על ידם"... שצווי המלך הוא רק בעת שמתנהגים כפי דרך העולם והטבע, שאז צריך שיהיה עליהם איש אחד, שינהיגם בעניני הכלל - ללחום מלחמותיהם ולשפטם. אבל בימי שמואל, שהיו מונהגים ע"י זכותו של שמואל בהנהגה נסיית א-להית, וה' היה המלך היוצא לפניהם, ללחום מלחמותיהם ואת עניניהם - לא היה צורך להם למלך. וכמו שאמר (שמואל א יב יז): "הלוא קציר חטים היום, אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר. ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם וגו', לשאול לכם מלך". רוצה לומר, אחר שאתם רואים, שבחיי אתם מונהגים ע"י ה' בהנהגה נסיית ע"י תפלתי, לא היה לכם לשאול מלך בחיי. ועל זה אמרו חז"ל "ששאלוהו שלא בעונתו". רוצה לומר, שבחיי שמואל לא היה הזמן לזה" " (מלבי"ם על דברים יז יד, ובהרחבה יתירה על שמואל א ח ו) ,

ויש שפירשו שהבעיה היא בזמן, אבל מכיוון אחר - העם עדיין לא תיקן את דרכיו, ומינוי מלך עלול לגרום להם לחשוב בטעות, ששינוי המשטר הוא התרופה לכל המחלות: " "אילו נתתם לי להמשיך בפעולתי, סובר הנביא, עד אשר אצליח לתקן את דרכי העם ולשפר את דמותו עד תום, כי אז היה תיקון המשטר ושיפור המצב המדיני והצבאי במקומו ובזמנו, ועכשיו שהקדמתם - עלי להתרות בכם: "אך יראו את ה', ועבדתם אותו באמת בכל לבבכם... ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו", זכור תזכרו כי אין תועלת בשינוי המשטר אלא אם תיקן העם את מעשיו ושיפר את מידותיו. "מפני שהקדימו" - דומה שבהגדרה קצרה זו רמוז המסר של הפרשה לדורות. יש כאן אזהרה לבאי עולם בכל הדורות ובכל המקומות, שלא ייתפסו לאשליה, כי שינוי משטר הוא התרופה למחלות עם ומדינה. העיקר, מלמד הנביא הוא תיקון המידות וחזרה למוטב, והוא קודם. חלילה להחליף עיקר בטפל ומאוחר במוקדם, סוד הישועה וההצלה הוא הסדר הנכון: שינוי אורחות החיים קודם לשינוי המשטר, תיקון המידות קודם להחלפת ממשל וחשוב ממנו, הוא העיקר... לא למלוכה התנגד שמואל כי אם לאשליה כי די בהחלפת שופט במלך. והנה, כשהוא ממליך את המלך, בסופו של דבר נתחדש חידוש מעניין לשני הצדדים. גם לשמואל וגם לעם. מהו הדבר שנתחדש לעם? הוא מסיים את נאומו ואומר: "אם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תיספו" (שמ"א יב, כה). אתם חושבים שצריך רק להמליך מלך ומייד תיפתרנה כל הבעיות. אומר שמואל: לא נכון, אתם משלים את עצמכם, זה לא עניין של שינוי משטר, כי אם של שינוי דרך. אם תוסיפו להרע, שינוי המשטר לא יועיל כלום." " ( יהודה אליצור ) .

ראו גם "וירע הדבר בעיני שמואל" / רינה בויאר -> בשדה חמ"ד התשנ"ד.

[1] אפשר גם לפרש שהבעיה היא בזמן, מכיוון שלישי: המצוה בתורה היא למנות מלך אשר יבחר ה' ; כשבני ישראל ביקשו מלך, המלך הנבחר - דוד משבט יהודה - עדיין היה צעיר מדי ולא היה ראוי למלוכה. אבל בני ישראל לא רצו לחכות, הם רצו "מלך עכשיו", ולכן ה' נאלץ לתת להם את "הרע במיעוטו", מלך שאינו המלך הנבחר ולא מהשבט הנבחר.

  • הבעיה בפירוש זה היא, ששמואל בפירוש אומר על שאול (שמואל א י כד): "הראיתם אשר בחר בו ה' , כי אין כמהו בכל העם! וירעו כל העם ויאמרו 'יחי המלך!'". השימוש באותו ביטוי כמו בתורה מלמד, שמינויו של שאול אכן נחשב למינוי של "מלך אשר יבחר ה'".

3. כוונה[עריכה]

יש שפירשו, שהבעיה היתה בכוונה הנסתרת של בני ישראל כשביקשו מלך: " "לא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודת כוכבים" " (ר' נהוראי, ספרי) , " "לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה..." " (רמב"ם, הלכות מלכים א ב) . שמואל לא ידע מלכתחילה שכוונתם היתה לעבוד אלילים, הוא רק נפגע אישית מכך שרוצים להחליף אותו כשופט (ראו מדוע חשב שמואל שהעם מאס אותו ), אך ה', הרואה ללבב, ראה את כוונתם כבר בהתחלה, ואמר לשמואל (שמואל א ח ז): "...כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם. ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה, ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים ..."( פירוט ), והם חשפו אותה בפירוש מאוחר יותר כשאמרו (שמואל א ח כ): "והיינו גם אנחנו ככל הגוים, ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו"- הם לא רק רוצים "מלך ככל הגויים", כמו שכתוב בתורה, אלא הם רוצים להיות ככל הגויים לגמרי, כלומר לעבוד אלילים (וייתכן שלכך התכוון גם רש"י כשכתב " "וירע הדבר - לפי שאמרו לשפטנו ככל הגויים" ") . " "שמואל הבין אל-נכון שאמנם מעוניינים הם במלכות,  אך במלכות המנותקת מנבואה ומערכי הנצח. וכך מטין דברי הרמב"ם (פ"א  מהלכ' מלכים ה"ב): "מאחר שהקמת מלך מצוה, למה לא רצה הקב"ה כששאלו  מלך משמואל? לפי ששאלו בתרעומת מפני שקצו בשמואל הנביא". שמואל הנביא חפץ היה במלכות היונקת כוחה מהרוח" " ( הרב קלמן מאיר בר )

  • אברבנאל הקשה על דעה זו: " "והדעת הזה רחוק אצלי מאד, לפי שאם היה כן, לא היה הקדוש ברוך הוא ממלא שאלתם, ולא היה מספיק בידיהם... ועוד, כי כאשר אמר יתברך "ועתה שמע בקולם אך העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך", איך לא זכר דבר מהעכו"ם אשר יעבדון? וזה ממה שיורה שלא כוונו לענין גלולים חלילה. ומה שאמר "והיינו גם אנחנו ככל הגוים" לא אמרוהו לעניין גלולים, כי אם לענין המשפט והמלחמות, כמו שאמרו מיד באמרם "ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם מלחמותינו". ומה שאמר "ככל המעשים אשר עשו", לא היה להגיד שכיוונו בזה לגלולים, כי אם להודיע שהיו עוזבים הנהגת שמואל. ושאין לתמוה על זה, כי גם כן עזבו אבותיהם ההנהגה האלוהית וילכו לעבוד אלהים אחרים, שהיה הדבר יותר קשה." " (אברבנאל על דברים יז יד) .

4. מינוי מלך הוא פסול גם בתורה[עריכה]

יש שפירשו, שהפרשה המדברת על מלך בתורה מתארת את חטאם של בני ישראל, המתכוונים לבקש להם מלך. לפי פירוש זה, אין בכלל שאלה - התורה חוזה מראש שבני ישראל יחטאו, והם אכן חוטאים ונענשים בימי שמואל: " "ר' נהוראי אומר, הפסוק בגנאי ישראל הוא מדבר" " (ספרי על דברים יז יד) , " "ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני, כבר הזהרתי ע"י משה ואמרתי לו: הואיל וסופן לבקש להן מלך בשר ודם, מהן ימליכו עליהן, לא מלך נכרי" " ( דברים רבה ה ח , ט, יא) .

  • אולם, בפרשת המלך בספר דברים לא נזכר שיש דבר רע כלשהו ביחס לבקשת המלך - לא נאמר שבקשת המלך היא מושחתת או פגומה, אלא שהיא תלויה ברצון העם ( פירוט ).

לעיון נוסף[עריכה]

מאמרים נוספים המסכמים דעות שונות בסוגיה זו:

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-03.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מינוי שלטון שאינו שופט לפי התורה מהוה מאיסה בה'

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/ja-10-19