ביאור:שמואל א ח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א ח ט.


העוזב את ה' משתעבד לבשר ודם[עריכה]

יש תקופות שבהן עם ישראל רוצה להתרחק מה' כדי להיות חופשי, אך מרוב רצון להיות חופשיים, מקבלים על עצמם שלטון הרבה יותר מגביל ומשעבד.

כך היה בימי שמואל. אחרי שבני ישראל ביקשו מלך, ה' אמר להם:

שמואֶל א ח9-7 : " שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם. כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים - כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם לָךְ. וְעַתָּה, שְׁמַע בְּקוֹלָם ; אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם".

לפי דברי ה' "שמע בקול העם... כי אותי מאסו..." נראה לכאורה, שבני ישראל "הרוויחו" מכך שמאסו את ה' - ה' אמר שיש לשמוע בקולם משום שמאסו אותו!

אלא שמלוכה אינה רווח, להיפך: מלוכה היא שיעבוד . מכיוון שבני ישראל מאסו את ה' ולא רצו לעבוד אותו, העונש שלהם הוא שיהיה להם מלך שישעבד אותם. בני ישראל, ברוב טיפשותם, הביאו את העונש הזה על עצמם.

פירושים נוספים[עריכה]

1. ייתכן שה' מתכוון להגיד לשמואל "זה לא עניינך, הבקשה שלהם לא פוגעת בך ולא נובעת מכך שהם מואסים בך, הבקשה שלהם מכוונת אך ורק נגדי, ואני מוחל על כבודי ומעוניין שתשמע בקולם". כידוע, ה' לא סולח על עבירות שבין אדם לחבירו, עד שהחוטא מפייס את חברו. אילו בקשת המלך היתה פוגעת בשמואל, ה' כביכול לא היה רשאי לקבל את הבקשה, עד ששמואל היה מתפייס ומוחל על כבודו. מכיוון שהבקשה פוגעת רק בה', ה' יכול לצוות על שמואל "שמע בקולם". מכאן ניתן ללמוד, שה' מייחס חשיבות לדעת הקהל גם כאשר היא שלילית ומכוונת נגדו.

  • ואולי מכאן למד שאול שיש לשמוע בקול העם - (שמואל א טו כד): "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל...כִּי יָרֵאֶתִי אֶת הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם "( פירוט ).

2. יש שפירשו, שהחידוש העיקרי של פסוק ט הוא בסופו - "אך כי העד תעיד בהם, והגדת להם משפט המלך אשר ימלוך עליהם". ה' הסכים למנות להם מלך, אבל לא כמו שרצו אלא לפי המשפטים שהוא קבע ( כלי יקר על דברים יז טו ) .

3. העובדה שבני ישראל "לא [רק] אותך מאסו כי [גם] אותי מאסו" מלמדת, שבני-ישראל הם כמו ילדים קטנים, שיש להם זיכרון קצר והם שוכחים מהר את מי שהיטיב להם (ראו מי שבוגד בה' יבגוד גם באדם ). זו כמובן תכונה שלילית, אך אין צורך לכעוס עליהם בשל כך, הם אינם רעים אלא רק ילדותיים.

4. ניתן לפרש את הפסוק "שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך" לא במשמעות "עשה מה שהם אומרים" אלא במשמעות "תקשיב טוב למה שהם אומרים, ומתוכם תבין שהם הטעו אותך - הם לא מאסו אותך ולא את בניך, אלא אותי; המטרה שלהם אינה לתקן את איכות השלטון, אלא להחליף את חוקי התורה בחוקים אנושיים, או להחליף את המלחמות הניסיות במלחמות טבעיות". פירוש דומה ניתן למצוא בדברי הרב מנשה וינר .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:העוזב את ה' משתעבד לבשר ודם


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/ja-08-09