קטגוריה:שמואל א ח ט
ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם.
וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם.
וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי־הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃
וְעַתָּ֖ה וְ - ו' החיבור
עַתָּ֖ה - תואר הפועל
צורת יסוד: c/6258
מורפ': HC/D שְׁמַ֣ע שְׁמַ֣ע - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqv2ms בְּקוֹלָ֑ם בְּ - מילת יחס
קוֹלָ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/6963 a
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3mp אַ֗ךְ אַ֗ךְ - מילית, חיוב
צורת יסוד: 389
מורפ': HTa כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־הָעֵ֤ד הָעֵ֤ד - פועל, הפעיל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 5749 b
מורפ': HVha תָּעִיד֙ תָּעִיד֙ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5749 b
מורפ': HVhi2ms בָּהֶ֔ם בָּ - מילת יחס
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3mp וְהִגַּדְתָּ֣ וְ - ו' החיבור
הִגַּדְתָּ֣ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5046
מורפ': HC/Vhq2ms לָהֶ֔ם לָ - מילת יחס
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp מִשְׁפַּ֣ט מִשְׁפַּ֣ט - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4941
מורפ': HNcmsc הַמֶּ֔לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֔לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יִמְלֹ֖ךְ יִמְלֹ֖ךְ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4427 a
מורפ': HVqi3ms עֲלֵיהֶֽם עֲלֵי - מילת יחס
הֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְעַתָּ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
שְׁמַ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) בְּקוֹלָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אַ֗ךְ רביעי (משנה, דרגא 3)
כִּֽי־הָעֵ֤ד מהפך (משרת, דרגא 5) תָּעִיד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בָּהֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהִגַּדְתָּ֣ מונח (משרת, דרגא 5) לָהֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִשְׁפַּ֣ט מונח (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֔לֶךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) יִמְלֹ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
עֲלֵיהֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם, אַךְ כִּי אבל קודם הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ ראה דברים יז, יד אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם.
פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"העד תעיד" - ענין התראה על שם שדרך להתרות בפני עדים למען לא יכחש לאחר זמן כמו (בראשית מג ג) העד העיד בנו
"משפט" - רוצה לומר הנהגה ואם היא שלא כדין וכן (לעיל ב יג) ומשפט הכהנים
מצודת דוד
"והגדת להם" - הנבא ואומר להם משפט המלך העולה על רוחו מה היא וידעו שהיא קשה להם
"אך כי העד" - אמור להם בהתראה שלא טוב להם שלא יהיה המלך נכנע למשפט התורה
"ועתה" - הואיל ולא בך מאסו הזדקק להם ושמע בקולםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
צילם מעליהם והנם ככל הגוים להתנהג בדרך הטבע א"כ הם צריכים באמת למלך שישלים הנהגתם בדרך היותר מועיל כפי הסדר הטבעי, וא"כ "שמע בקולם" להמליך להם מלך: "אך כי העד תעיד בהם". ר"ל אחר שרוצים שהמלך לא יכנע אל משפטי ה' רק ימשול וינהג כפי חפצו באין מעצור, תעיד בם מהרעה אשר ימצאם מהנהגה זאת, כי המושל הנכנע אל משפטי התורה לא יתנשא להעביר משפט ולקחת הבלתי מגיע לו מצד הדין, כי גם הוא צריך לשמוע אל התורה והמשפט, וכמ"ש (סנהדרין יט א) מלכי בית דוד דן ודנין אותו דכתיב (ירמיה כא, יא) בית דוד דינו לבקר משפט וכיון דלא דנין אותו איהו הכי דן וכו', אבל המושל הבלתי נכנע אל הדת ימשיך הכל לעצמו בחזקה, כמ"ש (סנהדרין שם) מלכי ישראל לא דן ולא דנין אותו: "והגדת להם משפט המלך אשר ימלוך עליהם". לא אמר פה משפט המלוכה (כמ"ש לקמן י, כה) שזה מורה על הדברים המגיעים אל המלכות מצד הדין והדת, כמ"ש (סנהדרין כב א) אין רוכבין על סוסו ואין משתמשים בשרביטו וכדומה, רק אמר משפט המלך ר"ל המשפט והחק שיקבע לעצמו כפי רצונו שלא כדין, כמ"ש למעלה (ב, יג) וזה משפט הכהנים, שפירושו משפט שקבעו לעצמם דרך אלמות:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • א:ח:ט בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א ח ט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.