ביאור:שמואל א ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




מה הקשר בין בניו של שמואל לבין שיטת הממשל?[עריכה]

(שמואל א ח ד): "וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו 'הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ, עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם!'"

נראה שאין קשר בין הסיבה למסקנה: אם בניו של שמואל לא הלכו בדרכיו - מי אמר שהמלך כן יילך בדרכיו (של שמואל)? וגם אם המלך יהיה בסדר - מי אמר שבניו יילכו בדרכיו? מה הקשר בין הבעיה האישית עם בניו של שמואל, לבין השינוי בשיטת הממשל? הנה כמה תשובות אפשריות (בתודה לחיים לביא) :

תשובות שקשורות לרציפות השלטון[עריכה]

1. שמואל מלכתחילה לא התמנה להיות מלך, אלא רק להיות שופט. ומכיוון ששופט לא אמור להעביר את תפקידו לבניו, שמואל לא השקיע מספיק בחינוך ילדיו שילכו בדרכיו. בני-ישראל טענו, שאם יהיה מלך, שיידע שמלכותו אמורה לעבור לבניו, הוא יחנך אותם כבר מגיל צעיר ללכת בדרך הנכונה, ולכן המצב של "אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך" לא יחזור.

2. ייתכן שהמשפט "אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך" הוא לא הסיבה לכך שרוצים מלך, אלא הוא בא לסתור את הסיבה להתנגדות למלוכה. אחת הסיבות שמתנגדים למלוכה היא, שכאשר המלוכה עוברת מאב לבן - עלול להיות בן שלא הולך בדרכי אביו. כל עוד השופטים בישראל היו מתמנים ע"פ גדולתם האישית בלבד, בנ"י לא העזו לבקש מלך, כי זה עלול להביא לירידה ברמתם של המנהיגים. אבל מאחר ששמואל מינה את בניו והם לא הלכו בדרכיו - כבר אין סיבה להתנגד למלוכה, כי יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות. למעשה, בכך ששמואל מינה את בניו אחריו, הוא עשה פעולה "מלוכנית", ופתח פתח לעם לבקש מלך.

3. אולי העם מתנגדים מכיוון קצת שונה - שמואל זקן ובניו לא הלכו בדרכיו. על כן הוא החליט שלא למנותם אחריו. העם אומר לו שהם חושבים אחרת -

אפשרות א - העם רוצה יציבות, גם אם המחיר הוא הליכה בדרך קצת שונה מזו שרצה שמואל, ועל כן רוצה בכל זאת שבניו של שמואל ימשיכו את דרכו בניגוד לרצונו, כמו שקורה אצל כל הגוים.

אפשרות ב - העם טוען שלו היה עול המחויבות מונח על הבנים מלכתחילה הם לא היו מגיעים למצב כזה, ועל כן כדי למנעו בעתיד מבקשים לקבע את העברת המלוכה ( שחר ).

  • הבעיה בפירושים אלה היא, שהם מסתמכים על ההגדרה ש"מלך = מושל שממשלתו עוברת לבניו אחריו", והגדרה זו אינה מתאימה לפסוקים אחרים שבהם נזכר מלך . על-פי ההלכה, גם שופט רשאי להעביר את משרתו לבניו: "ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל--ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם" (רמב"ם, הלכות מלכים א ט) .

תשובות שקשורות לאופי המשטר[עריכה]

4. כדי לענות לשאלה נשאל שאלה אחרת: במצב שאין מלך, ואין מי שיגבה מיסים, מי משלם משכורות לשופטים?

ע"פ ההלכה, אסור לשופט לקחת שכר אלא הוא צריך למצוא לו מקור פרנסה אחר. בתקופות מסויימות התירו לשופט לדרוש "דמי בטלה" כפיצוי על הזמן שהוא מתבטל ממלאכתו ועוסק במשפט, ובתנאי ששני בעלי הדין ישלמו בדיוק אותו הדבר, כדי שלא יהיה חשש שוחד (ראו אנציקלופדיה יהודית, שכר הדיינים ).

אבל מה קורה אם אחד מהצדדים עני ואין לו כסף לשלם את חלקו? אם השופט הוא צדיק, הוא יוותר במקרה זה על שכר הבטלה וישפוט בחינם, לשם מצוה. אבל אם השופט רודף בצע, ייתכן שהוא יחליט לשפוט רק בין אנשים שיש להם כסף ושיכולים לשלם לו שכר. או שהוא ייקח כסף רק מהצד העשיר, ובמקרה זה כמובן תהיה לו נטיה לעוות את המשפט לטובתו.

ייתכן שזה מה שקרה בתקופתם של בני שמואל.

הדרישה למנות מלך משמעה למנות שלטון ריכוזי, שיגבה מיסים וימנה שופטים המקבלים משכורת מקופת המדינה. במקרה זה כמובן יהיה פחות חשש שהשופטים יקחו שוחד.

היתרון הגדול במלך הוא שקשה לשחד אותו בשל עושרו הרב וכוחו הגדול, אשר מאפשר לו לדון ללא משוא פנים (לפחות בתיאוריה...) ועל כן מלוכה עשויה להיות פתרון לבעיית השוחד ( שחר ).

תשובות שלפיהן אין קשר בין הסיבה לתוצאה[עריכה]

5. ייתכן שבני-ישראל לא הצטיינו בחשיבה מדעית של סיבה ותוצאה; בני-ישראל נהגו אז כמו שהם נוהגים היום - בגלל בעיות אישיות עם המנהיגים, רוצים מדי פעם להחליף את שיטת הממשל, ואז מתחרטים, וחוזר חלילה... הם חושבים ששינוי שיטת הממשל הוא "פתרון קסם" שיכול לשפר את איכות השלטון.

כך קרה לפני מספר שנים, כשהוחלט לקיים בחירות ישירות לראשות הממשלה. זמן קצר אחר-כך התברר שהבעיות לא נפתרו, ושיטת הבחירות שונתה מחדש.   גישה זו, שלפיה שינוי המשטר הוא הפתרון לכל הבעיות, לא התחילה בימינו - היא היתה קיימת כבר בימי שמואל.

6. וייתכן שלא מדובר כאן בטעות מחשבתית בלבד, אלא בהטעייה מכוונת: בני ישראל הטעו את שמואל, וניסו לגרום לו לחשוב שהמטרה שלהם היא לעשות משפט צדק, כאשר למעשה המטרה שלהם היתה אחרת לגמרי.

ה' חשף את ההטעייה הזו בכך שאמר לשמואל (פסוק ט): "וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם, אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם" - תגיד להם, שגם המלך שימלוך עליהם לא יעשה משפט צדק, ולא יהיה טוב יותר מהבנים שלך - הוא ייקח הרבה יותר מאשר שוחד: "אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח... וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח... וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח... וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר... וְאֶת עַבְדֵיכֶם וְאֶת שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח... צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר...".

אילו המטרה של בני ישראל היתה לשפר את איכות השלטון, הם היו נבהלים ומתחרטים; אך לא - הם לא התחרטו - הם חזרו על הבקשה שלהם, והפעם חשפו את הסיבה האמיתית (פסוקים 19-20): "וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמְרוּ 'לֹּא, כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ. וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ": הסיבה האמיתית שבני-ישראל רצו מלך היא - כדי לפתור את בעיות הביטחון שלהם. הם לא רוצים להיות תלויים בהשגחת ה' - הם רוצים צבא קבע וגיוס חובה, ככל הגויים.  גם בנאום הפרידה שלו, הוכיח שמואל את העם על כך שהטעו אותו .

7. מאיר עוזיאל, בספרו "איש הישר בעיניו", מציע הסבר מקורי: לדבריו, השחיתות של בני שמואל אינה הסיבה להחלפת השלטון, אלא רק אמצעי להפעלת לחץ על שמואל . תומכי המלוכה רמזו לשמואל, שאם לא ישתף איתם פעולה, הבנים שלו יירקבו בכלא... ושמואל נשבר והסכים. שמואל לא היה המנהיג האחרון שנאלץ לפעול בניגוד לאידיאולוגיה שלו כדי להגן על בניו שלקחו שוחד.

תגובות[עריכה]

מאיר עוזיאל, בספרו "איש הישר בעיניו", מציע הסבר מקורי: לדבריו, השחיתות של בני שמואל אינה הסיבה להחלפת השלטון, אלא רק אמצעי להפעלת לחץ על שמואל. תומכי המלוכה רמזו לשמואל, שאם לא ישתף איתם פעולה, הבנים שלו יירקבו בכלא... ושמואל נשבר והסכים.

שמואל לא היה המנהיג האחרון שנאלץ לפעול בניגוד לאידיאולוגיה שלו כדי להגן על בניו שלקחו שוחד.

-- Erel Segal Halevi, 2014-11-21 16:51:10


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מה הקשר בין בניו של שמואל לבין שיטת הממשל?


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-10.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/bny_jmuel