ביאור:רפאים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
רפאים = א. ענקים, ב. מתים
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
למילה "רפאים" בלשון המקרא יש כמה משמעויות:
א. שבט של ענקים שחי בעבר הירדן המזרחי:
[עריכה]- (בראשית יד ה): "ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים"
- (בראשית טו כ): "ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים"
- (דברים ב יא): "רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים"
- (דברים ב כ): "ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים"
- (דברים ג יא): "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש"
- (דברים ג יג): "ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים"
- (יהושע יב ד): "וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי"
- (יהושע יג יב): "כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם"
-
- (יהושע יז טו): "ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים"
- (דברי הימים א כ ד): "ויהי אחרי כן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילדי הרפאים ויכנעו"
ב. שם עמק באיזור ירושלים - בין יהודה לבנימין
[עריכה](כיום יש בירושלים רחוב בשם זה):
- (יהושע טו ח): "ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה"
- (יהושע יח טז): "וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל"
- שמואל ב ה יח: " "ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים" ... "ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים" ", וכן דברי הימים א יד ט
- שמואל ב כג יג, (דברי הימים א יא טו): "וירדו שלשים מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים"
- (ישעיהו יז ה): "והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים"
ג. כינוי למתים, שוכני שאול:
[עריכה]- (ישעיהו יד ט): "שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים"
- (ישעיהו כו יד): "מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו"
- (ישעיהו כו יט): "יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל"
- (תהלים פח יא): "הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה"
- (איוב כו ה): "הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם"
- (משלי ב יח): "כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה"
- (משלי ט יח): "ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה"
- (משלי כא טז): "אדם תועה מדרך השכל - בקהל רפאים ינוח"(ראו מנוחה - רק במוות )
מה הקשר בין המשמעויות?
[עריכה]ייתכן שהמשותף לכל המשמעויות הוא הפחד והשיתוק (= רפיון לב וידיים): הענקים מפחידים את רואיהם ומרפים את ידיהם, גם המתים מפחידים את רואיהם, ובעמק רפאים - ייתכן שהיו בעבר ענקים שגרמו לעוברים בו לפחד.
ראו גם רפא = הרפה .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-21.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רפאים - א. ענקים, ב. מתים
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rfaim