ביאור:רפאים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

רפאים = א. ענקים, ב. מתים[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: רפאים

למילה "רפאים" בלשון המקרא יש כמה משמעויות:

א. שבט של ענקים שחי בעבר הירדן המזרחי:[עריכה]

  • (בראשית יד ה): "ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים"
  • (בראשית טו כ): "ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים"
  • (דברים ב יא): "רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים"
  • (דברים ב כ): "ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים"
  • (דברים ג יא): "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש"
  • (דברים ג יג): "ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים"
  • (יהושע יב ד): "וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי"
  • (יהושע יג יב): "כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם"
  • (יהושע יז טו): "ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים"
  • (דברי הימים א כ ד): "ויהי אחריכן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילדי הרפאים ויכנעו"

ב. שם עמק באיזור ירושלים - בין יהודה לבנימין[עריכה]

(כיום יש בירושלים רחוב בשם זה):

  • (יהושע טו ח): "ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה"
  • (יהושע יח טז): "וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל"
  • שמואל ב ה יח: " "ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים" ... "ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים" ", וכן דברי הימים א יד ט
  • שמואל ב כג יג, (דברי הימים א יא טו): "וירדו שלשים מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים"
  • (ישעיהו יז ה): "והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים"

ג. כינוי למתים, שוכני שאול:[עריכה]

  • (ישעיהו יד ט): "שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים"
  • (ישעיהו כו יד): "מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו"
  • (ישעיהו כו יט): "יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל"
  • (תהלים פח יא): "הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה"
  • (איוב כו ה): "הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם"
  • (משלי ב יח): "כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה"
  • (משלי ט יח): "ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה"
  • (משלי כא טז): "אדם תועה מדרך השכל - בקהל רפאים ינוח"(ראו מנוחה - רק במוות )

מה הקשר בין המשמעויות?[עריכה]

ייתכן שהמשותף לכל המשמעויות הוא הפחד והשיתוק (= רפיון לב וידיים): הענקים מפחידים את רואיהם ומרפים את ידיהם, גם המתים מפחידים את רואיהם, ובעמק רפאים - ייתכן שהיו בעבר ענקים שגרמו לעוברים בו לפחד.

ראו גם רפא = הרפה .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-21.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רפאים - א. ענקים, ב. מתים

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rfaim