ביאור:עמוס ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





שיניים נקיות - לא תמיד זה טוב[עריכה]

(עמוס ד ד): "בואו בית אל ופשעו, הגלגל הרבו לפשוע; והביאו לבוקר זבחיכם, לשלושת ימים מעשרותיכם. וקטר מחמץ תודה, וקראו נדבות השמיעו, כי כן אהבתם, בני ישראל, נאם ד' ה'. וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם, ולא שבתם עדי נאם ה'"

נקיון שיניים זו אחת התוצאות של פורענות הרעב. מי שאינו אוכל - שיניו נקיות (דעת מקרא) .

ותרגום יונתן תרגם נקיון " "אקהיות" ": אדם שלא לועס בסוף שיניו יהיו קהות כמו סכין שלא משתמשים בה.

ויש אומרים ש" "אקהיות" " מלשון ריקניות, שהשיניים ריקות ממזון בשל הרעב.

וייתכן שיש כאן דוגמה של ציניות בתנך : "אתם נתתם לי דברים יפים שאני לא באמת צריך - זבחים ומעשרות, אז גם אני נתתי לכם דברים יפים שאתם לא צריכים - שיניים נקיות מרעב..."

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שיניים נקיות - לא תמיד זה טוב

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/am-04-06