ביאור:קהלת ט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




עיר קטנה, מלך גדול, מסכן חכם, מושל בכסילים[עריכה]

קהלת ט, בסוף הפרק, ישנו קטע המתאר מלחמה:

"יג גַּם זֹה רָאִיתִי חָכְמָה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וּגְדוֹלָה הִיא אֵלָי. יד עִיר קְטַנָּה, וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט; וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְסָבַב אֹתָהּ, וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים. טו וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא. טז וְאָמַרְתִּי אָנִי: טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה, וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים. יז דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים, מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים. יח טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב, וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה."

תחילת הסיפור ברורה (פסוק יד): היתה עיר קטנה, והיה מלך גדול, והמלך רצה לכבוש את העיר ולכן הקיף אותה ובנה עליה מצור. את ההמשך ניתן לפרש בכמה דרכים - חלקן על-פי הפשט, וחלקן על-פי המשל הממשיל כל מלחמה למאבקים הפנימיים-נפשיים של האדם.

1. פירוש של שלום[עריכה]

איש חכם שנמצא בעיר הצליח להשלים בין המלך לבין תושבי העיר, והציל את העיר מחורבן.

ומצא בה איש מסכן וחכם = המלך הגדול מצא בעיר איש מסכן וחכם, שהצליח להרגיע ולרצות אותו, וכך - ומילט הוא את העיר בחכמתו .

ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא = המושל של העיר לא רצה להודות בכך שאיש פשוט הצליח להציל את העיר, ולכן ניסה להשכיח את הסיפור.

ואמרתי אני = אני, קהלת, רואה לעצמי חובה להזכיר את הסיפור שהושכח, בגלל המסר הטמון בו:

טובה חכמה מגבורה = החכמה, המאפשרת לאדם לעשות שלום, עדיפה על-פני גבורה, שעלולה להביא הרס ומוות.

פירוש זה מתאים לפסוקים נוספים שבהם חכמים יודעים להרגיע מריבות , ובמיוחד:

  • משלי טז יד: "חמת מלך מלאכי מות, ואיש חכם יכפרנה" (ראו התנהגות לא זהירה עם השלטונות ).
  • האישה החכמה מאבל בית מעכה הצליחה למנוע את הריסת העיר על-ידי יואב, שר צבא דוד המלך:  (שמואל ב כ טז): "ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך". גם חז"ל דרשו את פסוקנו, בין השאר, על אותה אישה חכמה, שלדבריהם היא שרח בת אשר: " "וכל העם אשר את יואב משחיתים להפיל החומה . כיון שהרגישה שרח, התחילה צועקת: קראו לי ליואב ... עליה אמר שלמה בחכמתו: טובה חכמה מכלי קרב - טובה היתה חכמתה של שרח מכלי קרב שהיה ביד יואב." " ( ילקוט שמעוני על שמואל ב כ, רמז קנב )
  • ואפשר גם להוסיף את רבן יוחנן בן זכאי, שהציל את יבנה וחכמיה מפני קיסר רומי.

אולם החכמה אינה מספיקה:

חכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים = אדם חכם שאין לו רכוש ומעמד, לא יוכל להשמיע את דברי חכמתו, כי רוב האנשים מתרשמים מהעוצמה החיצונית ולא טורחים להתעמק בתוכן ( פירוט ). משום כך, שאר תושבי העיר לא ילמדו ממנו, ולא יוכלו להציל את העיר אם יקרה מצב דומה בעתיד.

דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים = דבריו של האיש החכם, שדיבר עם המלך בנחת (וגם בנחיתות וענוה), נשמעו באזני המלך והצליחו להשפיע עליו יותר מזעקות-המלחמה של מושל העיר, שתושביה הכסילים רצו לצאת למלחמה. דברים של חכמים המדברים דברי שלום בנחת, נשמעים ומשפיעים לטובה יותר מזעקות ואיומים של מושלים כסילים.

דבריו של החכם לא נשמעו באזני בני עירו, כי הם זלזלו בו בגלל מסכנותו; אבל הם כן נשמעו באזני המלך, והצליחו להניח את חמתו.

טובה חכמה מכלי קרב, וחוטא אחד יאבד טובה הרבה = חכמת הפיוס טובה ומועילה לעיר יותר מכלי הנשק שבהם רצו להילחם במלך, אך חוטא אחד - שאינו רוצה לשמוע בקול החכם - עלול לאבד את הטובה הזאת ויביא להרס העיר.

לסיכום, הסיפור כולל כמה מסרים:

  • יש להקשיב לחכמים, גם אם הם עניים ובעלי מעמד נמוך, כי הם עשויים להציל את המצב.
  • יש לפנות לחכמים לפני שמתחילים במלחמה, כי החכמים עשויים להביא שלום.
  • כדי לעשות שלום ולהציל את העיר, יש לדבר בנחת ובחכמה ולא בצעקות ואיומים.
  • החכמים צריכים להשתדל להיות עשירים ובעלי מעמד גבוה, כדי שיקשיבו להם ויוכלו להציל את עירם.

נמשל / ע"פ גליה[עריכה]

העיר הקטנה היא משל לאדם.

המלך הגדול הוא משל למלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

המלך סבב אותה - נמצא כל הזמן לידנו ומסביבנו ומחכה שנשוב אליו, אך גם מאיים בעונש אם לא נשוב.

ובנה עליה מצודים גדולים - מצוות והלכות שה' נתן לנו כדי להגן ולשמור עלינו.

איש מסכן וחכם הוא היצר הטוב - מידת היראה שלנו, יראת ה' וראיית הנולד. הוא מסכן כי הוא רואה את הסכנות ולא יכול להושיע - זו מידה רוחנית שנמצאת בתוך גוף חומרי, ויש לה מעט מאד השפעה עלינו, ומעבר לכך -

ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא - אנחנו לא זוכרים את מידת היראה, לא זוכרים את ההרגשה הטובה שיש לנו כשאנו יוצרים קשר עם ה', וכשאנחנו ניצלים מצרות בזכות היראה וראיית הנולד, ולכן נכשלים שוב ושוב.

מושל בכסילים הוא יצר הרע שלנו, המושל באיברי הגוף החומריים והכסילים, ומנסה להשכיח את מידת היראה.

חובתנו היא לזכור את מידת היראה, להקשיב לה למרות שהיא חלשה ומסכנה, ובמקביל להשתדל לחזק אותה כך שלא תהיה כל-כך מסכנה.

הנמשל יכול להתייחס לא רק לאדם אחד אלא גם לעם שלם, או אפילו לאנושות כולה, כדברי חז"ל:

" "עיר קטנה - זה העולם,

ואנשים בה מעט - זה דור המבול,

ובא אליה מלך גדול - זה הקב"ה,

ובנה עליה מצודים גדולים - עקמן וכמנן,

ומצא בה איש מסכן חכם - זה נח,

ומלט הוא את העיר בחכמתו - שנאמר " ויקח מכל הבהמה הטהורה ".

ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא - אמר הקב"ה: לית אתון מדכרין ליה?! אנא מדכר ליה, שנאמר (בראשית ח א): "ויזכר אלהים את נח..." ". (ילקוט שמעוני על משלי, רמז תתקפט)

" "עיר קטנה - זה סיני.

ואנשים בה מעט - אלו ישראל.

ובא אליה מלך גדול - זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים - אלו מאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה, ושלש מאות וששים וחמש מצות לא תעשה.

ומצא בה איש מסכן וחכם - זה משה, שנאמר (שמות יט): "לא תגע בו יד...".

ומלט הוא את העיר בחכמתו - שנאמר (שם) "כל הנוגע בהר מות יומת".

ואדם לא זכר... - אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה: (מלאכי ג כב) " זכרו תורת משה עבדי... "." " (קהלת רבה ט) .

2. פירוש של גבורה[עריכה]

איש חכם שנמצא בעיר הצליח לארגן את תושבי העיר למאבק במלך, והם הצליחו לגרש אותו מהעיר.

ומצא = ונמצא, אולי כמו ב (שמואל ב יח כב): "...ויאמר יואב 'למה זה אתה רץ, בני? ולכה אין בשורה מצאת '".

ומצא בה איש מסכן וחכם = בעיר היה איש מסכן וחכם, שהצליח לפתח תחבולות מלחמה שעזרו לעיר לנצח את המלך - ומילט הוא את העיר בחכמתו .

ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא = אנשי העיר לא הכירו טובה לאיש החכם. הם התביישו להודות בכך שהוא הצליח להציל את העיר לבדו, ושהם לא לקחו חלק בהצלת העיר. ואמרתי אני = אני, קהלת, רואה לעצמי חובה להזכיר את הסיפור שהושכח, בגלל המסר הטמון בו:

טובה חכמה מגבורה = החכמה, המאפשרת לאדם לפתח תחבולות מלחמה, עדיפה על-פני גבורה שאין בה חכמה, העלולה להוביל את האדם לתבוסה. פירוש זה מתאים ל פסוקים נוספים על חכמה וגבורה .

חכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים = אדם חכם שאין לו רכוש ומעמד, לא יוכל להשמיע את דברי חכמתו, כי רוב האנשים מתרשמים מהעוצמה החיצונית ולא טורחים להתעמק בתוכן ( פירוט ).

דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים = דבריו של האיש החכם, שדיבר בנחת אל אנשי עירו והוביל אותם לניצחון, טובים יותר מזעקתו של המלך הגדול, המושל בחיילים גיבורים אך כסילים.

  • אולם, לפי זה יש סתירה בין הפסוקים - קודם נאמר שדבריו של החכם אינם נשמעים כי הוא מסכן, וכאן נאמר שדבריו של החכם נשמעים כי הוא אומר אותם בנחת. האם בני העיר שמעו בקול האיש המסכן והחכם או לא?
  • ניתן לפרש " ודבריו אינם נשמעים " - בדרך-כלל דבריו של אדם מסכן אינם נשמעים, אך במקרה זה שמעו בקולו כי הוא דיבר בנחת ובסבלנות, וכך פרץ את חומת הבוז וההתנגדות. מטרת הסיפור היא ללמד, שהחכמה האמיתית היא איך לדבר בנחת, כדי שלא לעורר התנגדות (ע"פ גליה) ; מטרה נוספת של הסיפור היא להילחם בנורמה הרווחת "חכמת המסכן בזויה", וללמד שכדאי לשמוע בקול החכם גם אם הוא מסכן: " "ואמרתי אני - טובה חכמה מגבורה - ואף על פי ש חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים - שהרי החכם המסכן ההוא מילט את העיר בחכמתו, מה שלא יכלו כל גיבורי העיר למלט" " ( הרב יוסף קרא ) .

טובה חכמה מכלי קרב, וחוטא אחד יאבד טובה הרבה = החכמה חזקה יותר מכלי מלחמה, שהרי חכמתו של האיש המסכן הצליחה לגבור על המצודים של המלך הגדול.

  • וחוטא אחד יאבד טובה הרבה - לא ברור מיהו החוטא ומה הקשר בינו לבין הסיפור? ייתכן שהמשפט שייך כבר לסיפור הבא, בפרק הבא (קהלת י א): "יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט" ( פירוט ), והוא נכנס לפסוק שלנו כדי להדגיש את הניגוד: " "וכשם שחכם אחד ימלט הוא את העיר בחכמתו, כמו כן חוטא אחד יאבד טובה הרבה, כמו שמפרש והולך." " ( הרב יוסף קרא ) .

לפי פירוש זה, המלך הגדול הוא המושל בכסילים : " "דברי חכמים... חכמתו של זה [המסכן] טובה ומשובחת מזעקת מלך... שהוא מושל ושליט על בני חילו, שהם כסילים (על שם שאין להם חכמה להערים נגד... מסכן וחכם, קורא אותן בני כסילים)." " ( רשב"ם על פסוק יז ) . ישנו מאבק בין המלך-המושל, המדבר בצעקות אל חייליו הכסילים, לבין המסכן-החכם, המדבר בנחת אל בני עירו ומוביל אותם לניצחון. לפי זה, פסוקנו מקביל ל (קהלת ד יג): "טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד".

לסיכום, הסיפור כולל כמה מסרים:

  • יש להקשיב לחכמים, גם אם הם עניים ובעלי מעמד נמוך, כי הם עשויים להציל את המצב.
  • יש להשקיע בחינוך יותר מאשר בבטחון, כי החינוך מביא גם בטחון.
  • כדי שהחכמים יוכלו להשפיע, עליהם ללמוד איך לדבר בנחת.
  • החכמים צריכים להשתדל להיות בעלי רכוש ומעמד כלשהם, ולהשתמש בהם כדי להשפיע ולהציל את עירם.

נמשל[עריכה]

העיר הקטנה היא משל לאדם.

המלך הגדול הוא המושל בכסילים הוא יצר הרע, המנסה לכבוש את האדם בכל כוחו.

איש מסכן וחכם הוא יצר הטוב, המצליח בחכמה להתגבר על היצר הרע, אך -

אדם לא זכר את האיש המסכן ההוא - כשיצר הרע מתגבר, קשה להיזכר ביצר הטוב... וכך פירשו חז"ל:

" "עיר קטנה - זה הגוף;

ואנשים בה מעט - אלו אברים;

ובא אליה מלך גדול וסבב אותה - זה יצר הרע;

ובנה עליה מצודים - אלו עונות;

ומצא בה איש מסכן וחכם - זה יצר טוב;

ומלט הוא את העיר בחכמתו - זו תשובה ומעשים טובים;

ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא - דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר הטוב." " ( רמי בר אבא, תלמוד בבלי, נדרים לב: ; ראו גם זוהר חדש - שיר השירים - מאמר עיר קטנה ) .

" "עיר קטנה - זה סיני,

ואנשים בה מעט , אלו ישראל.

ובא אליה מלך גדול , זה יצר הרע,

ובנה עליה מצודים גדולים , שנאמר: (שמות לב) "אלה אלהיך ישראל".

ומצא בה איש מסכן וחכם , זה משה, שנאמר: (שם) "למה ה' יחרה אפך בעמך...".

ואדם לא זכר... - אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, (תהלים קו כג): " ויאמר להשמידם לולי משה בחירו... "." " (קהלת רבה ט) .

" "מצייר את הנפש כיושבת בעיר:

והיא עיר קטנה ואנשים בה מעט , כי כוחות הנפשיות מועטים;

והלוחם הבא מבחוץ לכובשה הוא מלך גדול , והוא בונה מצודות גדולות , כי כוחות הבשר רבים, וכל הטבע והחושים עוזרים להם;

רק איש מסכן וחכם מילט את העיר בחכמתו , והוא האופן שהחכמה תמלט את הנפש בל יכבשוה הכסיל והזקן." " ( מלבי"ם על משלי כא כב ) .

" "כי הגוף נקרא " עיר קטנה ". וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת, שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה, דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. כך שתי הנפשות, האלהית והחיונית הבהמית שמהקליפה, נלחמות זו עם זו על הגוף וכל איבריו" " ( תניא חלק א ט ) . ראו גם: ולאום מלאום יאמץ .

לעיון נוסף[עריכה]

  • מה משמעות המילה "גם" בתחילת פסוק יג? ראו גם בתחילת הפסוק = בנוסף לפסוק הקודם, או "אפילו" .
  • בזה = זלזל, המעיט בערך .
  • דוגמה הסטורית לחכם שהצליח להגן על עירו היא ארכימדס , שהצליח זמן רב להגן על עירו - סיראקוס - מפני הכובשים הרומאיים, על-ידי בניית כלי נשק מתוחכמים, כגון מראות שריכזו את אור השמש ושרפו את הספינות הרומאיות. על-פי האגדה, ארכימדס נהרג כשהיה שקוע בפתרון בעיה גיאומטרית, לאחר שצעק על חייל רומאי שקלקל לו את השרטוט על החול (ראו אל תקלקל לי את המעגל / אלף אפס ); אילו היה קורא את ספר קהלת, היה יודע שכדאי לדבר בנחת - "דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים"...
  • כסיל = שונא חכמה .
  • החכם בדרך-כלל מדבר בנחת, אך לא כשהוא מתווכח עם איש שטחי .
  • האם לענות לכסיל? .
  • כך ענה הרב קוק למי שתבע ממנו להילחם בתקיפות יתרה נגד פורעי התורה: " "וב"ה אני עושה קולות ורעשים על הטומאה במקום הנצרך. אלא שאני מדבר את דברי בסדר ובנחת, כאשר נצטוינו מעצת הלך החכם [העיר רצי"ה קוק כי כוונתו לפסוק: "דברי חכמים בנחת נשמעים, מזעקת מושל בכסילים"]. ואין ספק אם הדרת-גאונו ועוד גדולי הדור היו מחזקים את ידי, נלוים עמדי ונוהגים מנהגי כמה דאפשר לפי מדתם, היה שם שמים מתקדש, ורב שלום וברכה היה נשפע על ישראל ועל ארץ ישראל, ורבים רבים מאד היו שבים בתשובה שלימה" " (אגרות הראי"ה, חלק ב' עמ' קפ"ט) .
  • סוף הקטע "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה" מתאים לפסוק הבא "יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט" ( פירוט ), והוא מנוגד לרעיון ש"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" ( פירוט ). וכך פירשו חז"ל: " "יראה אדם עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה , בשביל חטא יחידי שעשה זה אבד ממנו טובה הרבה. ר' אלעזר ב"ר שמעון אומר: לפי שהעולם נדון אחר רובו והיחיד נדון אחר רובו, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, בשביל חטא יחידי שעשה זה אבד ממנו ומן העולם טובה הרבה. ר' שמעון בר יוחאי אומר: אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה - אבד את כל הראשונות, שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ; ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה - אין מזכירין לו את רשעו, שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו." "
  • המשל המדמה את הגוף לעיר קטנה הנמצאת במלחמה נגד יצר הרע נזכר גם במקומות נוספים, ראו למשל פירוש אור החיים על פרשות המלחמה בספר דברים (דברים כ-כא), וכן בספר התניא: " "כשאדם עושה מעשה אדום, מוריד וממשיך לשם בחינת וניצוץ אלהות המחיה את נפש רוח ונשמה שלו, המלובשים בו בנפש הבהמית, מהקליפה שבליבו שבחלל השמאלי, המולכת בו בעודו רשע ומושלת בעיר קטנה שלו, ונפשו רוחו ונשמתו כבושים בגולה אצלה. וכשנשבר ליבו בקרבו, ונשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא ויתפרדו וכו', היא קמה מנפילתה וגם נצבה, כמו שיתבאר במקום אחר" " ( תניא חלק א יז ) .

נמשלים נוספים[עריכה]

לקט מדרשי חז"ל נוספים על הקטע, מתוך ילקוט שמעוני רמז תתקפט :

3. עיר קטנה זה מצרים. ואנשים בה מעט אלו אחי יוסף, ובא אליה מלך גדול זה יוסף, ובנה עליה מצודים גדולים , אמר להם "מרגלים אתם", ומצא בה איש מסכן חכם זה יהודה, ומלט הוא את העיר בחכמתו - בראשית מד יח: "ויגש אליו יהודה"

4. עיר קטנה זה המדבר, ואנשים בה מעט זה דור המדבר, ובא אליה מלך גדול זה הקב"ה. ובנה עליה מצודים גדולים - "הרף ממני ואשמידם". ומצא בה איש מסכן חכם - זה משה,  שנאמר (משלי כא כב) "עיר גבורים עלה חכם". ומלט הוא את העיר בחכמתו - "למה ה' יחרה אפך בעמך?". ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא - אמר הקב"ה: אם אדם לא זכרו, אני זוכרו, שנאמר (ישעיהו סג יא): "ויזכר ימי עולם משה עמו ...".

5. עיר קטנה זו מצרים, ואנשים בה מעט אלו המצריים, ובא אליה מלך גדול זה פרעה. ובנה עליה מצודים גדולים אלו חלומותיו, ומצא בה איש מסכן חכם זה יוסף - "אין נבון וחכם כמוך", ומלט הוא את העיר בחכמתו - שנאמר "וחמש את ארץ מצרים". ואדם לא זכר - (בראשית מ כג): "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו". אמר הקב"ה: אתם לא הזכרתם אותו - אני אזכור אותו: "ויהי מקץ...".

6. דברי חכמים בנחת נשמעים - אלו הדרשנים, מזעקת - אלו המתורגמנין (ראו המתורגמן בדרשה הציבורית (פרקא) בבית הכנסת / הרב ד"ר י"מ קוסובסקי ).

7. [ דברי חכמים בנחת נשמעים - ] זה עמרם וביתו, שאמרה לו בתו: אבא, גזרותיך קשין משל פרעה. מזעקת - אלו דתן ואבירם.

8. טובה חכמה - זה חכמתו של יעקב. מכלי קרב - של עשו. מה עשה? זיינם מבפנים והלבישם לבנים מבחוץ, והתקין עצמו לשלשה דברים, לתפלה - "הצילני" , לדורון - "ותעבור המנחה" , למלחמה - "והיה המחנה הנשאר לפליטה" . וחוטא אחד - זה עשו: "וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה" מפני הבושה.

9. טובה חכמה - זה משה. מכלי קרב - זה שלמה. אף על פי שעשה שלמה עשר מנורות עשרה שלחנות, לא היו מקריבים אלא בכלים שעשה משה...

10. טובה חכמה - זו סרח בת אשר, שנאמר "ותבא אל כל העם בחכמתה". מכלי קרב - שביד יואב.

ועוד מדרשי חז"ל, מתוך קהלת רבה ט:

12. עיר קטנה, זו מצרים. ואנשים בה מעט, אלו ישראל. שנאמר: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה...". ובא אליה מלך גדול, זה פרעה. וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים, שגזר גזרות קשות זו מזו: שמנען מתשמיש המטה, ומשך להם בערלה, וגדל להם בלורית. ומצא בה איש מסכן וחכם, זה משה, שנאמר: "ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה...". ומלט הוא את העיר בחכמתו, שנאמר: "ולקחו מן הדם...". ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא, אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, (ישעיהו סג יא): "ויזכר ימי עולם משה עמו ...".

13. עיר קטנה, זה בית הכנסת. ואנשים בה מעט, זה ציבור. ובא אליה מלך גדול, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים, זה כמנון ועקמון. ומצא בה איש מסכן וחכם, זה הזקן החכם, או החזן, שבשעה שהזקן יושב ודורש ועונין אחריו אמן, יהי שמו הגדול מבורך, אפילו יש לו שטר גזירות של מאה שנה, הקדוש ברוך הוא מוחל על כל עונותיו. ואדם לא זכר... - אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, (ויקרא יט לב): "מפני שיבה תקום..."

14. עיר קטנה, זה הגוף. ואנשים בה מעט, אלו איבריו. ובא אליה מלך גדול, זה יצר הרע. ולמה הוא קורא ליצר הרע גדול? שהוא גדול מיצר טוב, שלש עשרה שנה. וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים, כמנון ועקמון. ומצא בה איש מסכן וחכם, זה יצר טוב. למה קורא אותו מסכן? שאינו מצוי בכל הבריות, ואין רובן של בריות נשמעין לו. ומלט הוא את העיר בחכמתו, שכל השומע ליצר טוב נמלט. אמר דוד: טוביה למאן דשמע ליה, הדא הוא דכתיב: (תהלים מא ב) "אשרי משכיל אל דל". ואדם לא זכר - אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, (יחזקאל לו כו) "והסירותי את לב האבן מבשרכם...".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-04.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עיר קטנה, מלך גדול, מסכן חכם, מושל בכסילים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-09-1318