הפיוט ומקורותיו[עריכה]

הַצּוּר? תָּמִים פָּעֳלוֹ! כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט,
אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא!...
...רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי,
אֲנִי אָמִית? וַאֲחַיֶּה! ...מָחַצְתִּי? וַאֲנִי אֶרְפָּא! - וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל!
כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי? וְאָמַרְתִּי:
חַי אָנֹכִי לְעֹלָם! אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי... וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי? אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם!
אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר,
מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב! הַרְנִינוּ גוֹיִם! - עַמּוֹ... כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם,
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ! - עַמּוֹ. (האזינו)

בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ד'! וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו: הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי, הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי. הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי, הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים. הַמַּשְׂבִּיַע בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי. (מזמור ברכי נפשי ואל תשכחי)
וַאֲנִי... כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ! וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת: נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ, וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים, וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד!! וַד' צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק! בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב! - אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם! - כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי!! (ירמיה: נבואת הנקמה על אנשי ענתות)

...הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים, בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים! בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ! אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ - שָׁרוֹתַיִךְ מַעֲרָבֵךְ! וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים. בְּמַיִם רַבִּים הֱבִיאוּךְ הַשָּׁטִים אֹתָךְ, רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים!! (קינת יחזקאל על צור)
וַד' לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ. וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. וִיהִי ד' מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ - ד'! (אלפא ביתא למנצח על עלמות, אות ו')
מי שקרא שֵׁם לתרומת מעשר של דמאי, או למעשר עני של ודאי - לא יִטְלֵם בשבת. (בהשאלה ממשנה בפרק דמאי)

כִּי מֶה הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וּבְרַעְיוֹן לִבּוֹ שֶׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ? (תהיות קוהלת - הביטוי 'היה הוה ויהיה', אינו נמצא במקרא או בספרות התלמודית, ומופיע לראשונה רק בפיוט 'אדון עולם')

מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ. וּבְאַחַת - יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ, מוּסַר הֲבָלִים! עֵץ הוּא! כֶּסֶף מְרֻקָּע - מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא, וְזָהָב - מֵאוּפָז! מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף: תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם, מַעֲשֵׂה 'חֲכָמִים' כֻּלָּם. וַד' - Lהִים אֱמֶת הוּא! Lהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם!! מִקִּצְפּוֹ - תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ! וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ! (תוכחת "נבואות ההבל" של ירמיהו)

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר - עֶלְיוֹן! בְּצֵל שַׁדַּי - יִתְלוֹנָן! אֹמַר לַד': מַחְסִי! וּמְצוּדָתִי! אֱלֹהַי! אֶבְטַח בּוֹ!!... (מזמור יושב בסתר עליון)

נוֹתֵן לָרָשׁ? אֵין מַחְסוֹר! וּמַעְלִים עֵינָיו? - רַב מְאֵרוֹת. (משלי - הוגנות)

נִדְרַשְׁתִּי - לְלוֹא שָׁאָלוּ! נִמְצֵאתִי - לְלֹא בִקְשֻׁנִי! אָמַרְתִּי: הִנֵּנִי! הִנֵּנִי! - אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי! פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם - אֶל עַם סוֹרֵר, הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב, אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם! ... הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד, ...הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם... הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי, לֹא אֶחֱשֶׂה כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי עַל חֵיקָם! עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם וַעֲו‍ֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו, אָמַר ד'!, אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי, וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה עֶל חֵיקָם... כֹּה אָמַר ד': כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר 'אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ!'? כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל. וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב זֶרַע וּמִיהוּדָה יוֹרֵשׁ הָרָי, וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ שָׁמָּה... (סוף ישעיה)

זְכַרְיָה בֶּן מְשֶׁלֶמְיָה - שֹׁעֵר פֶּתַח לְאֹהֶל מוֹעֵד... (רשימות היוחסין, תחילת דברי הימים) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק: פִּתְחִי לִי! אֲחֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי, תַמָּתִי! שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻּצּוֹתַי - רְסִיסֵי לָיְלָה!! (האהוב ורעייתו - שיר השירים) בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה: עִיר עָז לָנוּ! יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל! פִּתְחוּ שְׁעָרִים, וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים! יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר: שָׁלוֹם! שָׁלוֹם! - כִּי בְךָ בָּטוּחַ... (נבואת הנחמה - ישעיהו)

כתיב: וַיְדַבֵּר ד' אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. וַיָּבֵא ד' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ... וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים... מהו בחחים? ...אמר רבי לוי: מולא של נחושת עשו לו, ונתנו אותֹה בתוכה והיו מסיקין תחתיו, שכיון שראה שצרתו צרה, לא הניח עבודה זרה בעולם - שלא הזכירה! כיון שלא הועיל לו כלום, אמר: זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת: בַּצַּר לְךָ? וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד ד' Lהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ! כִּי אֵל רַחוּם ד' Lהֶיךָ: לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם. הרי אני קורא אותו, אם עונה אותי? מוטב. ואם לאו? הא - כל אפייא שוין! והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקב"ה. והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקב"ה: רבונו של עולם! אדם שעבד עבודה זרה, והעמיד צלם בהיכל, אתה מקבלו בתשובה? אמר להן: אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה! מה עשה לו הקב"ה? חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו, ושמע תחינתו. הדא היא דכתיב: ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו. ירושלמי סנהדרין י הלכה ב)

וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן! וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ד' Lהֶיךָ - וּמָצָאתָ! כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. בַּצַּר לְךָ? וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד ד' Lהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ! כִּי אֵל רַחוּם ד' Lהֶיךָ: לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם. (תחילת ואתחנן)

וַיְדַבֵּר ד' אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ, וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. וַיָּבֵא ד' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים, וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. וּכְהָצֵר לוֹ - חִלָּה אֶת פְּנֵי ד' Lהָיו, וַיִּכָּנַע מְאֹד, מִלִּפְנֵי Lהֵי אֲבֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו! וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ, וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם - לְמַלְכוּתוֹ, וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ד' הוּא הָLהִים! (ימי מנשה, דברי הימים)

וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ וַאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תָּוקְהַת בֶּן חַסְרָה שׁוֹמֵר הַבְּגָדִים, - וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַ‍ִם בַּמִּשְׁנֶה, וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ כָּזֹאת... וַתֹּאמֶר לָהֶם: ...וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרוֹשׁ בַּד'? כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו: כֹּה אָמַר ד' Lהֵי יִשְׂרָאֵל: הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ? יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִלִּפְנֵי Lהִים בְּשָׁמְעֲךָ אֶת דְּבָרָיו עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו, וַתִּכָּנַע לְפָנַי, וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתֵּבְךְּ לְפָנָי? וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם ד': הִנְנִי אֹסִפְךָ אֶל אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו! - וַיָּשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר... (ימי יאשיה, דברי הימים)

תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא, עַל שִׁגְיֹנוֹת: ד'! שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ! יָרֵאתִי!! ד'! פָּעָלְךָ: בְּקֶרֶב שָׁנִים? - חַיֵּיהוּ! בְּקֶרֶב שָׁנִים? - תּוֹדִיעַ! בְּרֹגֶז? - רַחֵם תִּזְכּוֹר! (תפילת חבקוק)

...אָהַבְתָּ כָל דִּבְרֵי בָלַע, לְשׁוֹן מִרְמָה? גַּם L יִתָּצְךָ לָנֶצַח! יַחְתְּךָ! וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל! וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים! סֶלָה (למנצח בבא דואג האדומי)

שָׁבֻעִים שָׁבֻעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ: לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלְחָהָתֵם חַטָּאות וּלְכַפֵּר עַוֹן וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים, וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים... (דניאל: שבעים שנה לחורבן)

טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב - לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ! (אות טי"ת - מזמור אלפבי"ת אשרי תמימי דרך)

הפיוט[עריכה]

הָאוֹחֵז בְּיַד מִדַּת מִשְׁפָּט

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא אֵל אֱמוּנָה

הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת

הַגּוֹאֵל מִמָּוֶת וּפוֹדֶה מִשַּׁחַת

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא גּוֹאֵל חָזָק

הַדָּן יְחִידִי לְבָאֵי עוֹלָם

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא דַּיָּן אֱמֶת

הֶהָגוּי בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה

הַוַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא וְאֵין בִּלְתּוֹ

הַזּוֹכֵר לְמַזְכִּירָיו טוֹבוֹת זִכְרוֹנוֹת

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא זוֹכֵר הַבְּרִית

הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם

הַטּוֹב, וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא טוֹב לַכֹּל

הַיּוֹדֵע יֵצֶר כָּל יְצוּרִים

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא יוֹצְרָם בַּבָּטֶן

הַכֹּל יָכוֹל (נ"א: יוּכַל) וְכוֹלְלָם (נ"א: וְכִלְּלָם) יָחַד

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל

הַלָּן בְּסֵתֶר בְּצֵל, שַׁדַּי

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא

הַמַּמְלִיךְ מְלָכִים וְלוֹ הַמְּלוּכָה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא מֶלֶךְ עוֹלָם

הַנּוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ כָּל (נ"א: חַסְדּוֹ בְּכָל) דּוֹר

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא נוֹצֵר חֶסֶד

הַסּוֹבֵל, וּמַעְלִים עַיִן מִסּוֹרְרִים

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא סוֹלֵחַ סֶלָה

הָעֶלְיוֹן, וְעֵינוֹ אֶל יְרֵאָיו

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא עוֹנֶה לָחַשׁ

הַפּוֹתֵחַ שַׁעַר לְדוֹפְקֵי בִתְשׁוּבָה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא פְּתוּחָה יָדוֹ

הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא צַדִּיק וְיָשָׁר

הַקְּצַר בְּזַעַם וּמַאֲרִיךְ אַף

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא קָשֶׁה לִכְעֹס

הָרַחוּם וּמַקְדִּים רַחֲמִים לְרֹגֶז

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא רַךְ לִרְצוֹת

הַשָּׁוֶה וּמַשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק

הַתָּם וּמִתַּמֵּם עִם תְּמִימִים

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא תָּמִים פָּעֳלוֹ

תקופת חיבורו וזיהוי מחברו[עריכה]

כנראה באופן שגוי, החיבור מיוחס לפיטן הארצישראלי יניי (מחבר הפיוט "ויהי בחצי הלילה") מסוף התקופה התלמודית. אך בספר מן הגניזה הקהירית שבו נמצאו כל פיוטיו, לא נמצא פיוט זה, ובהוצאה המדעית המוארת משנת תשס"א, נחום מאיר ברוזניק לא כלל פיוט זה כפיוטו.

הביטויים "הוא ואין בלתו" וכן "היה הוה ויהיה" הם ביטויים מספרי הפילוסופיה שהושפעו מכתבי אריסטו ואפלטון (כפי שרשמו הרמב"ם ורבינו בחיי) מצביעים על איחורו של החיבור.

השם 'משה' מוסתר בתוך המלים מאמינים שהוא. השם נפתלי רמוז ברצף של שתי שורות, והשם דניאל בכמה מקומות לאורך הפיוט.

באותן המילים והאותיות החוזרות בית אחר בית, אפשר גם לקרוא בחילוף אותיות את שם הוי"ה ושם אלקים, וכן את השמות: שמואל, מיכאל, שלמה, שלום, משה, מנשה, יואל, יונה, מיכל, אלחנן, וגם יניי (השם ינאי, שמו היווני של יונתן)

שמות נוספים שאפשר לקרוא כרמוזים בפיוט: נפתלי, דניאל, רבקה, מנחם, משה, מיכאל, מיכל, אשר, יהודה, חיים, בצלאל, אסתר, הלן, טוביה, טובה, גיתה, צירל.

הפיוט במסגרת התפילה[עריכה]

הפיוט נאמר בתפילת מוסף לראש השנה וליום כיפור בקהילות אשכנז (גם בפי החסידים, בנוסח הנקרא "נוסח ספרד") לאחר אזכור 'ברכת המשפט' בתפילה זו: "וצדקנו במשפט, המלך המשפט!'". ברכת המשפט אינה נאמרת בשבתות ובחגים אחרים, אלא בימי החול בלבד במהלך השנה, אך גרסה זו של ברכת המשפט מיוחדת לעשרת ימי תשובה כולל ראש השנה ויום כיפור, ובו מתואר הקב"ה כ"מלך המשפט".

נראה שבמקורו, הפיוט נועד להיאמר כמשפט עם תכונה ממידותיו של הקב"ה (השורה המתחילה באות ה"א), והקהל כביכול עונה אמן על כך באמירת השורה "וכל מאמינים" המביע תכונה באותה אות. (ראו פירושי הפיוט בהמשך)

פירוש הפיוט[עריכה]

משמעותו של הפיוט ומבנהו[עריכה]

יתכן שהפיוט "וכל מאמינים"

לפי פירושו של 'בית הלוי' במחזור ליום כיפור עם עברי טייטש ראו כאן באתר כתבים עברים - מהדורה סרוקה וכמסתבר מצמדי הבתים, במקורו, המשפט המתחיל בה"א הידיעה נאמר בידי החזן, והקהל עונים: "וכל מאמינים" - שמשמעותו: ואכן הכל (כלומר: כולנו) מסכימים ועונים 'אמן' על התכונה המשלימה באותה אות.

למרות זאת במחזורי התפילה - ספרי התפילה המיוחדים ליום כיפור, הודפס הפיוט כאשר בכל בית, השורה הפותחת היא "וכל מאמינים" והשורה הבאה מתחילה בתכונה כמשלימה אותה.

ניגונים רבים ונוסחי התפילה לחזנים השרישו דרך קריאה זו, וחלק ממילות הפיוט הפכו אף פופולריים, כמו לחן שהושר בידי מרדכי בן דוד במילים "וכל מאמינים, וכל מאמינים, מאמינים שהוא חי וקים, הטוב ומטיב, ומטיב לרעים, לרעים ולטובים"...

ישנה סברה לפיה עיצוב זה ודרך קריאה זו נובעים מן ההוראה שנדפסה במחזורים, לפיה יש לומר "וצדקנו במשפט המלך המשפט האוחז ביד מדת משפט" בנשימה אחת.

לעתים יש קשר בין השורה האחרונה של האות לפותחת הבאה, לשם דוגמה: זוכר הברית - סוף שורות האות ז', החותך חיים לכל חי - תחילת שורות האות ח', ונראה שזהו משחק מלים עם ברית המילה בנוסף לשבועת הקב"ה לאברהם בעקידת יצחק. משחקי מלים ומשפטים יש למשל בביטוי: "וכל מאמינים שהוא ו...", כאשר לכאורה אין ו..., וזהו מה שהפיוט אומר: שהוא ו...אין בלתו.

הרב אשלג (מחבר פירוש ותרגום 'הסולם' לזוהר) בפירושו לפיוט כפי שנרשם בספר "שמעתי" בידי בנו הרב ברוך, ראה תובנה מן הפיוט לפי השיבוש שהשתרש מהסידור: וכל מאמינים שהוא אל אמונה הבוחן ובודק... המאמין צריך לזכור שאמונתו היא אמונה ולא ידיעה, וכך יוכל "לאחוז" בדרגה אליה הגיע באמונתו.

ישנה גם סברה (של כותב שורות אלו) שהפיוט נועד להיקרא מהסוף להתחלה, שורה אחרי שורה, וכך למעשה להתחיל מהמלים וכל מאמינים שהוא תמים פעלו. באופן זה השיר מסתיים בשורה הראשונה המודפסת, שם יש שתים מאותיות חזק ושורה לפניה כוללת את האות ק' הנדירה יחסית. במילה חזק נהגו לסיים פיוט ובשורות אלו לרמוז על שם הכותב, ובשורה הראשונה של הבית השני - כלומר בקריאת השיר לפני קריאת הבית האחרון נמצא הביטוי גואל חזק. לפי זה שמו של המשורר מוסתר במלים האוחז ביד מידת משפט, אל אמונה, הבוחן ובודק גנזי נסתרות.

צפנים ורמזים בתוך המלים[עריכה]

הפיוט בנוי לפי אל"ף-בית כפול בתוך תבנית של שורה הפותחת באות ה"א ומביעה תכונה לפי הסדר, ושורה נוספת הפותחת באות וי"ו ובמילים: וכל מאמינים שהוא...

בפיוט מוסתרים ראשי תיבות שונים וצפנים כמו אתב"ש: צופן אתב"ש בנוי מהזוגות: את בש גר דק הצ ופ זע חס טנ ימ כל

שמות הרמוזים בשורות: דניאל, רבקה, מנחם, משה, מיכאל, מיכל, אשר, יהודה, חיים, אסתר, הלן, בנימין, בצלאל

במלים החוזרות[עריכה]

חילוף אותיות המלים החוזרות:

ה...

וכל-מאמינים שהוא

לפי סדרם, הן האותיות: א"א ה"ה ו"ו י"י כ"ל ממ"ם נ"ש

בתוך רצף אותיות אלו ניתן לקרוא: את שם הוי"ה ושם אלקים
בחילופי אותיות של המילים החוזרות ניתן לקרא את השמות: שמואל, מיכאל, שלמה, שלום, משה, מנשה, יואל, אליהו, יונה, וגם יניי (השם ינאי, שמו היווני של יונתן)

בכל בית יש את ראשי התיבות: ה' ו' מ' ש' (מושה?) ובביטוי החוזר קיים רצף האותיות: י' כ' ל' מ' נ'
בכל שורת וכל מאמינים, יש את שני זוגות האתב"ש: י"מ, כ"ל, וכאמור בכל שורה כזו יש חילופי אותיות שם הוי"ה Lהים.

ברצפי השורות[עריכה]

ברצף הבתים (ראו להלן בהערות לכל שורה) ישנם רצפי אותיות האל"פבית

בצמדי שורות המסיימות אות ומתחילות אות חדשה (כלומר: המתחילות ב"וכל מאמינים" ומסתיימות בתיאור: "ה...") רמוזים שמות אחדים:

השם נפתלי רמוז ברצף השורות: (...שהוא) בוחן כליות, הגואל ממות ופודה משחת.

השם דניאל רמוז בכל אחת מהשורות של האות ד' וברצפי השורות: (...שהוא) דין אמת

שורות הפיוט ובו וצפניו[עריכה]

הָאוֹחֵז בְּיַד מִדַּת מִשְׁפָּט אותיות: א' ב', אתב"ש: א"ת ב"ש. שם רמוז: אותיות משה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא אֵל אֱמוּנָה אתב"ש: אות א'. בכל שורת וכל מאמינים רמוז: משה וראו בפירוט לעיל

הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת אותיות: ב' ג', אתב"ש: אות ת' המשלימה את השורה הקודמת, וכן הצמדים ג"ר, ד"ק. שמות: דניאל, רבקה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת אותיות: כ' ל', אתב"ש: אות ב', וכן א"ת ב"ש. שמות: מנחם, נחום, מיכאל, מיכל. עם השורה הקודמת: נתן, נתנאל

הַגּוֹאֵל מִמָּוֶת וּפוֹדֶה מִשַּׁחַת אותיות: ג' ד' ה' ו', אתב"ש: אות ש' המשלימה את השורה הקודמת, ד' משלימה אות ק' בשורה הבאה, וכן הצמד ו"פ. שמות: משה, יואל (עם השורה הקודמת)

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא גּוֹאֵל חָזָק אותיות: ז' ח', אתב"ש: אות ג', אות ק' המשלימה את האות ד' בשורה הקודמת וגם הבאה. שמות: יואל (עם השורה הבאה)

הַדָּן יְחִידִי לְבָאֵי עוֹלָם אותיות: ד' ה', אתב"ש: אות ד'. שמות: דניאל, יואל, נחמה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא דַּיָּן אֱמֶת אותיות: מ' נ'. אתב"ש: א"ת. שמות: דן, דני, דניאל

הֶהָגוּי בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה חילופי אותיות שם השם. אתב"ש: ג"ר. רמוז השם: אשר

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה חילופי אותיות שם השם. אותיות: ה' ו'.

הַוַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ אותיות ה' ו'. אתב"ש: א"ת כ"ל. שמות: תהילה, משה, יהודה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא וְאֵין בִּלְתּוֹ אתב"ש: א"ת ב"ש

הַזּוֹכֵר לְמַזְכִּירָיו טוֹבוֹת זִכְרוֹנוֹת אותיות: כ' ל' מ' נ'. אתב"ש: ט"ן כ"ל. שמות רמוזים: טוביה או: טובה.

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא זוֹכֵר הַבְּרִית אותיות: ה' ו' ז', ר' ש' ת'. אתבש: א"ת ב"ש

הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי אתב"ש: כ"ל. רמוז השם: חיים

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם אתב"ש: י"מ

הַטּוֹב, וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים אותיות: ה' ו', ל' מ'. אתב"ש: י"מ. שמות: טוביה, טובה, רעיה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא טוֹב לַכֹּל אותיות: א' ב', כ' ל'. אתב"ש: ט"נ

הַיּוֹדֵע יֵצֶר כָּל יְצוּרִים אותיות י' כ' ל' מ'. אתב"ש: ה"צ, כ"ל. שמות: צירל, צרויה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא יוֹצְרָם בַּבָּטֶן אתבש: ה"צ, ט"ן

הַכֹּל יָכוֹל וְכוֹלְלָם יָחַד אותיות: ה' ו'. וגם: י' כ' ל' מ'. אתב"ש: כ"ל שלש פעמים, י"מ

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל אתב"ש: כ"ל שני פעמים (בנוסף על כ"ל ושאר צירופי אתב"ש במלים וכל מאמינים

הַלָּן בְּסֵתֶר, בְּצֵל שַׁדַּי אותיות: ר' ש'. אתב"ש: ב"ש צ"ה

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא אותיות: א' ב', ד' ה' ו'. אתב"ש: ב"ש

הַמַּמְלִיךְ מְלָכִים וְלוֹ הַמְּלוּכָה אותיות: י' כ' ל' מ'. אתב"ש: י"מ כ"ל

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא מֶלֶךְ עוֹלָם אותיות: י' כ' ל' מ'. אתב"ש: י"מ כ"ל

הַנּוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ כָּל נ"א: (חַסְדּוֹ בְּכָל) דּוֹר אותיות: כ' ל' וכן נ' ס', אתב"ש: כ"ל ח"ס

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא נוֹצֵר חֶסֶד אותיות: מ' נ'. אתב"ש ח' משלים לאות ס' מהשורה הבאה

הַסּוֹבֵל, וּמַעְלִים עַיִן מִסּוֹרְרִים אותיות: ס' ע'. אתב"ש: ס' עם ח' משורה קודמת

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא סוֹלֵחַ סֶלָה אותיות: ה' ו'. אתב"ש ח"ס

הָעֶלְיוֹן, וְעֵינוֹ אֶל יְרֵאָיו אותיות: (בדילוג על סמ"ך) נ' ע', אולי רמז לשם יואל או אליהו

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא עוֹנֶה לָחַשׁ אותיות ה' ו', מ' נ' ש' (המחליפה סמ"ך) ע'.

הַפּוֹתֵחַ שַׁעַר לְדוֹפְקֵי בִתְשׁוּבָה אותיות ע' פ'. אתב"ש: ב"ש ד"ק

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא פְּתוּחָה יָדוֹ אתב"ש ו"פ

הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ אותיות: צ' ק. אתב"ש: ה"צ ו"פ (המילה הצופה, בנויה משני צמדי אתב"ש)

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא צַדִּיק וְיָשָׁר אתב"ש: ד"ק ה"צ

הַקְּצַר בְּזַעַם וּמַאֲרִיךְ אַף אותיות ק' ר'. אתב"ש: ה"צ ז"ע

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא קָשֶׁה לִכְעֹס אתב"ש: ס' כ"ל ע' (עם ז' בשורה הבאה)

הָרַחוּם וּמַקְדִּים רַחֲמִים לְרֹגֶז אותיות: ק' ר'. אתב"ש: ח' המשלימה ס' מהבית הקודם. ע' המשלימה ז' מהשורה הקודמת

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא רַךְ לִרְצוֹת אותיות: ש' ת'. אתב"ש: ה"צ כ"ל

הַשָּׁוֶה וּמַשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל אותיות: ג' ד'. אתב"ש: ט"נ

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק אתב"ש: ד"ק, ה"צ, ו"פ, ט"נ

הַתָּם וּמִתַּמֵּם עִם תְּמִימִים אתב"ש: י"מ

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא תָּמִים פָּעֳלוֹ אתב"ש: א"ת ה"פ י"מ